תנ"ך - באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם במחקק במשענתם וממדבר מתנה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

בְּאֵ֞ר חֲפָר֣וּהָ שָׂרִ֗ים כָּר֙וּהָ֙ נְדִיבֵ֣י הָעָ֔ם בִּמְחֹקֵ֖ק בְּמִשְׁעֲנֹתָ֑ם וּמִמִּדְבָּ֖ר מַתָּנָֽה: (במדבר פרק כא פסוק יח)

טקסט וניקוד:

בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים כָּרוּהָ נְדִיבֵי הָעָם בִּמְחֹקֵק בְּמִשְׁעֲנֹתָם וּמִמִּדְבָּר מַתָּנָה: (במדבר פרק כא פסוק יח)

טקסט בלבד:

באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם במחקק במשענתם וממדבר מתנה: (במדבר פרק כא פסוק יח)

תיקון קוראים:

באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם במחקק במשענתם וממדבר מתנה: (במדבר פרק כא פסוק יח)

תרגום אונקלוס:
בֵּירָא דְּחַפרוּהָא רַברְבַיָא כְּרוּהָא רֵישֵׁי עַמָא סָפְרַיָא בְּחוּטרֵיהוֹן וּמִמַדבְּרָא אִתיְהֵיבַת לְהוֹן :

עין המסורה:
וממדבר - ב': שמ' כג , לא; במ' כא , יח.

מסורה קטנה:
כרוה - ל'; במחקק - ל'; במשענתם - ל'; וממדבר - ב'.

רש"י:
[באר חפרוה] - את היא הבאר אשר חפרוה שרים - משה ואהרן. במשענותם - במטה. וממדבר - ניתנה להם.

רשב"ם:
שרים - משה ואהרן. וממדבר מתנה - לפי הפשט: כל אילו שמות מקומות של נסיעה וחנייה.

ראב"ע:
כרוה נדיבי העם - הטעם כפול כמשפט. במחוקק - על יד מחוקקים , כמו "לבי לחוקקי ישראל המתנדבים" (שו' ה , ט). וזאת הבאר היתה במדבר רחוק מן היישוב , ומזה המדבר נסעו אל מתנה , ומשם אל נחליאל. ודע , כי "אשד הנחלים" (לעיל , טו) , והמדבר הנקרא 'באר' (ראה לעיל , טז) , ומתנה ונחליאל - כלם מקומות; ויש להם שם כלל , והוא "עלמון דבלתימה" , כי כן כתוב בפרשת 'אלה מסעי' (במ' לג , מו). או אלה שמות מקומות עברו עליהם במסע אחר. ו"הרי העברים לפני נבו" (שם , מז) הוא ה"במות" ו"הגיא אשר בשדה מואב" (להלן , כ); והעד , שאמר הכתוב כי מהגיא נסעו אל ערבות מואב מעבר לירדן ירחו (ראה במ' כב , א). וכתוב , כי מהר העברים נסעו אל ערבות מואב על ירדן ירחו (ראה במ' לג , מח). ועוד: "ונשב בגיא מול בית פעור" (דב' ג , כט) , עד שהתחננתי (ראה שם , כג ואי'). ובמקום אחר: "עלה אל הר העברים הר נבו" (דב' לב , מט) , ויקבר אותו בגיא" (בנוסחנו: בגי; דב' לד , ו) , ושם כתוב "ויעל משה מערבות מואב אל הר נבו" (פס' א); והנה "הגיא" הוא "ראש הפסגה" (להלן , כ) , ושם מת משה , ואין צורך להוליכו אחר מותו.

ר' יוסף בכור שור:
באר חפרוה שרים - כלומר: אין באר זה כשאר בארות , שחופרים אותם עבדים , כדכתיב "ויחפרו עבדי יצחק בנחל" (בר' כו , יט). כי זו באר מכובדת היא , שחפרוה שרים וכרוה נדיבי העם - כלומר: משה ואהרן וזקני ישראל , במחוקק במשענותם - כלומר: לא חפרוה במרא ופסל כשאר בֵּירוֹת , אלא שחקקו בסלע במשענות השררות שבידם , במטה האלהים. וזה מוכיח , שלא הקפיד הקדוש ברוך הוא על שהכה; דאי הקפיד , מי הוו משוררים במה שהקפיד?! ויש לפרש , שאמר מחוקק - על שם משה שנקרא 'מחוקק'; כדכתיב "כי שם חלקת מחוקק ספון" (דב' לג , כא) , ומתרגמינן: "משה ספרא רבה דישראל" (ת"א). וממדבר מתנה - כלומר: חשיבות גדול באותה באר , כי ממדבר וממקום צמאון , נתנה להם מתנה , ושמחו ונתענגו בה. כי ארץ עריבה ושוחה , ארץ ציה וצלמות (ע"פ יר' ב , ו) היתה למוצאי מים (ע"פ יש' מא , יח) ולאפיקי גאיות (ע"פ יח' ו , ג).

רמב"ן:
[(תוספת רמב"ן עצמו:) וטעם וממדבר מתנה - כדברי אנקלוס , והוא לשון קצר , יבא בשירוֹת; יאמר , כי מן המדבר , אשר הוא ארץ ציה וצמאון , המתנה הזאת לנו , ומן המתנה לנחלים ומן הנחלים לבמות עד הפסגה הנשקפה על פני כל הארץ , שהיא כּלה יליל ישימון (ע"פ דב' לב , י) , אין בה נחל אחר ולא מקור נובע זולתי זה. והוא בארה של מרים על דעת רבותינו (ראה תנח' חוקת ג) , או באר שיצא על פי משה מפי הגבורה ולא שאלוהו ישראל , והשם אמר לו: "אסוף את העם ואתנה להם מים" (לעיל , טז) , ונחלים ישטופו (ע"פ תה' עח , כ) ממנו והלכו למרחקים.]

רלב"ג:
והנה דבר השירה הזאת: עלי באר ענו לה - רוצה לומר: כאלו היו אומרים זה לזה: שוררו בעבור הבאר זה השיר! והוא אמרו באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם במחוקק במשענותם. ואמרוֹ תחלה עלי באר - כאלו דברו עם הבאר שיעלה , רוצה לומר: מי הבאר , להעיר על עליית המים בגבורה מהמקום ההוא שלא היה ראוי לזה. באר חפרוה שרים וגו' - רוצה לומר , כי להיות העפר ההוא עפר תיחוח , לא הוצרך למי שיתעמל בחפירתו , אבל השרים ונדיבי העם כרוהו וחפרוהו במשענותם , והוא המטה אשר בידם; כמו המחוקק שיכתוב בעט הסופר (ע"פ תה' מה , ב) בזולת עמל , כן חפרוהו וכרוהו בקלות במשענותם. ומעפר כזה לא היה ראוי שיצאו להם מים , ועם זה היו עולים מים רבים ממנו שהספיק לכל העדה. וממדבר נסעו ובאו אל מתנה , וממתנה לנחליאל , ומנחליאל באו לבמות.
ריכוז קישורים