תנ"ך - כל־המקום
אשר
תדרך
כף־רגלכם
בו
לכם
יהיה
מן־המדבר
והלבנון
מן־הנהר
נהר־פרת
ועד
הים
האחרון
יהיה
גבלכם:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
כָּל־הַמָּק֗וֹם
אֲשֶׁ֨ר
תִּדְרֹ֧ךְ
כַּֽף־רַגְלְכֶ֛ם
בּ֖וֹ
לָכֶ֣ם
יִֽהְיֶ֑ה
מִן־הַמִּדְבָּ֨ר
וְהַלְּבָנ֜וֹן
מִן־הַנָּהָ֣ר
נְהַר־פְּרָ֗ת
וְעַד֙
הַיָּ֣ם
הָאַחֲר֔וֹן
יִהְיֶ֖ה
גְּבֻלְכֶֽם:
(דברים פרק יא פסוק כד)
כָּל־הַמָּקוֹם
אֲשֶׁר
תִּדְרֹךְ
כַּף־רַגְלְכֶם
בּוֹ
לָכֶם
יִהְיֶה
מִן־הַמִּדְבָּר
וְהַלְּבָנוֹן
מִן־הַנָּהָר
נְהַר־פְּרָת
וְעַד
הַיָּם
הָאַחֲרוֹן
יִהְיֶה
גְּבֻלְכֶם:
(דברים פרק יא פסוק כד)
כל־המקום
אשר
תדרך
כף־רגלכם
בו
לכם
יהיה
מן־המדבר
והלבנון
מן־הנהר
נהר־פרת
ועד
הים
האחרון
יהיה
גבלכם:
(דברים פרק יא פסוק כד)
כל־המקום
אשר
תדרך
כף־רגלכם
בו
לכם
יהיה
מן־המדבר
והלבנון
מן־הנהר
נהר־פרת
ועד
הים
האחרון
יהיה
גבלכם:
(דברים פרק יא פסוק כד)
תרגום אונקלוס:
כָּל
אַתרָא
דְּתִדרוֹך
פַּרסַת
רַגלְכוֹן
בֵּיהּ
דִּילְכוֹן
יְהֵי
מִן
מַדבְּרָא
וְלִבנָן
מִן
נַהרָא
נַהרָא
פְרָת
וְעַד
יַמָא
מַערְבָאָה
יְהֵי
תְּחוּמְכוֹן
:
עין המסורה:
כל
-
ח'
ראשי
פסוקים
בסיפרא:
ראה
דב'
ג
,
ה.
תדרך
-
ה'
וחסר:
*דב'
יא
,
כד;
לג
,
כט;
יהו'
א
,
ג;
מי'
ו
,
טו;
תה'
צא
,
יג.
והלבנון
-
ה'
(מלא
וחסר):
ראה
דב'
א
,
ז.
והלבנון
-
ג'
בתורה
(מלא
וחסר):
דב'
א
,
ז;
ג
,
כה;
יא
,
כד.
מן
-
הנהר
-
ד'
(בלישנא):
דב'
יא
,
כד;
מ"א
ה
,
א;
דה"א
ה
,
ט;
דה"ב
ט
,
כו.
ועד
הים
-
ב':
דב'
יא
,
כד;
יהו'
א
,
ד.
גבלכם
-
ג'
(ב'
חסר
ואחד
מלא
,
בלישנא):
דב'
יא
,
כד;
יהו'
א
,
ד;
עמ'
ו
,
ב.
מסורה גדולה:
תדרך
ה'
וחס'
כל
המקום
אשר
תדרך
ואתה
על
במותימו
תדרך
כל
מקום
אתה
תדרך
זית
על
שחל
ופתן
תדרך.
מסורה קטנה:
תדרך
-
ה'
וחס';
והלבנון
-
ה';
ועד
הים
-
ב';
גבלכם
-
ג'.
רשב"ם:
אשר
תדרך
כף
רגלכם
-
להלחם
בשבעה
עממים.
מן
המדבר
-
דרום.
נהר
פרת
-
צפון.
עד
הים
האחרון
-
ממקום
שאתם
עומדים
עכשיו
,
בקרן
דרומית
-
מזרחית
של
ארץ
ישראל
,
עד
הים
האחרון
-
במערב.
ר' יוסף בכור שור:
בשבתך
בביתך
-
כי
אילו
ארבע
מידות
שאדם
מתנהג
בהם:
הליכה
וישיבה
,
הסיבה
וקימה
,
שהיא
עמידה.
בזו
הפרשה
כתיב
בין
תפילין
ומזוזה
תלמוד
תורה
,
ובפרשת
'שמע'
(דב'
ו
,
ז
-
ט)
תפילין
בין
תלמוד
תורה
ומזוזה;
ואיתקש
תפילין
לתלמוד
תורה
בין
בפרשה
ראשונה
בין
פרשה
שנייה
,
ומזוזה
לא
איתקש
אלא
בפרשה
שנייה.
ובתפילין
נשים
פטורות
,
דילפינן
מתלמוד
תורה
,
דכתיב
ביה:
ולמדתם
אותם
את
בניכם
-
ולא
את
בנותיכם.
ובמזוזות
חייבות
,
דכתיב:
למען
ירבו
ימיכם
-
ונשים
בעו
חיי;
כדאיתא
בקידושין
(לד
,
א).
למען
ירבו
ימיכם
-
למען
דבר
זה
ירבו
ימיכם
,
שלא
תגלו
מעל
הארץ.
כי
אם
שמור
תשמרון
-
תורישו
כל
הגוים
האלה
,
ואין
מערער
עליכם
כלום;
ופחדכם
ומוראכם
יהיה
על
פני
כל
הארץ
,
ואין
שטן
ואין
פגע
רע
(ע"פ
מ"א
ה
,
יח)
,
ותאריכו
ימים
על
האדמה
כימי
השמים
על
הארץ.
רמב"ן:
כל
המקום
אשר
תדרוך
כף
רגלכם
בו
לכם
יהיה
מן
המדבר
וגו'
-
על
דעת
רבותינו
(ראה
ספ"ד
נא)
,
הנה
הם
שתי
הבטחות:
שכל
המקום
אשר
ירצו
לכבוש
,
גם
בארץ
שנער
ואשור
וזולתם
,
יהיה
שלהם;
והמצות
כולן
נוהגות
בהן
,
כי
הכל
ארץ
ישראל.
ומן
המדבר
והלבנון
ועד
הים
האחרון
יהיה
גבולכם
-
שאתם
חייבים
לכבשו
ולאבד
משם
העמים
,
כמו
שאמר
כאן
"וירשתם
גוים
גדולים
ועצומים
מכם"
(לעיל
,
כג)
,
ולעקור
משם
עבודה
זרה
ומשמשיה
כמו
שהזכיר
למעלה
(דב'
ז
,
ה).
והבטיח
,
כי
לא
יתיצב
איש
בפניכם
-
בין
בארץ
הנזכרת
בין
בכל
המקום
אשר
תדרוך
כף
רגלכם
בו.
ומכאן
יצא
לרבותינו
(ראה
גיטין
ח
,
א
-
ב)
המחלוקת
בסוריא
,
שקורין
אותה
'כבוש
יחיד';
והטעם
,
כי
דוד
כבש
אותה
ברצון
נפשו
,
לא
שאל
באורים
ותומים
ולא
נמלך
בסנהדרין;
כי
היה
חייב
להוריש
כל
שבעת
הגוים
בתחלה
,
ואחר
כן
,
אם
ירצה
,
ילך
אל
ארץ
אחרת
,
כאשר
הבטיח
השם
בכאן.
ומפני
שלא
נעשה
הכבוש
ההוא
כמצות
התורה
,
אמרו
מקצתם:
לא
שמיה
כבוש
(ראה
גיטין
מז
,
א)
,
ודינו
במצות
כדין
חוצה
לארץ;
וכך
היא
שנויה
בסיפרי
(ספ"ד
נא).
ומקצתם
יאמרו
בתלמוד
(ראה
גיטין
ח
,
ב)
דשמיה
כבוש;
כי
אף
על
פי
שלא
נעשה
כסדר
,
כיון
שהלך
שם
וכבשוֹ
נתקיים
בו
לכם
יהיה
,
וארץ
ישראל
היא.