תנ"ך - לא־יתיצב איש בפניכם פחדכם ומוראכם יתן׀ ה' אלהיכם על־פני כל־הארץ אשר תדרכו־בה כאשר דבר לכם: ס

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

לֹא־יִתְיַצֵּ֥ב אִ֖ישׁ בִּפְנֵיכֶ֑ם פַּחְדְּכֶ֨ם וּמוֹרַאֲכֶ֜ם יִתֵּ֣ן׀ יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֗ם עַל־פְּנֵ֤י כָל־הָאָ֙רֶץ֙ אֲשֶׁ֣ר תִּדְרְכוּ־בָ֔הּ כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר לָכֶֽם: ס (דברים פרק יא פסוק כה)

טקסט וניקוד:

לֹא־יִתְיַצֵּב אִישׁ בִּפְנֵיכֶם פַּחְדְּכֶם וּמוֹרַאֲכֶם יִתֵּן׀ יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם עַל־פְּנֵי כָל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּדְרְכוּ־בָהּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם: ס (דברים פרק יא פסוק כה)

טקסט בלבד:

לא־יתיצב איש בפניכם פחדכם ומוראכם יתן׀ ה' אלהיכם על־פני כל־הארץ אשר תדרכו־בה כאשר דבר לכם: ס (דברים פרק יא פסוק כה)

תיקון קוראים:

לא־יתיצב איש בפניכם פחדכם ומוראכם יתן׀ יהוה אלהיכם על־פני כל־הארץ אשר תדרכו־בה כאשר דבר לכם: ס (דברים פרק יא פסוק כה)

תרגום אונקלוס:
לָא יִתעַתַּד אֱנָשׁ קֳדָמֵיכוֹן דַּחלַתכוֹן וְאֵימַתכוֹן יִתֵּין יְיָ אֱלָהֲכוֹן עַל אַפֵּי כָל עַל אַרעָא דְּתִדְרְכוּן בַּהּ כְּמָא דְּמַלֵיל לְכוֹן :

עין המסורה:
בפניכם - ד': דב' יא , כה; יהו' כג , ט; יח' כ , מג; לו , לא. פחדכם - ג': *דב' יא , כה; מש' א , כו , כז. ומוראכם - ב': בר' ט , ב; דב' יא , כה.

מסורה גדולה:
פחדכם ג' לא יתיצב איש גם אני באידכם אשחק בבא כשואה.

מסורה קטנה:
פחדכם - ג'; ומוראכם - ב'.

רש"י:
לא יתיצב איש - אין לי אלא איש , אומה ומשפחה ואשה בכשפיה מניין? תלמוד לומר: לא יתיצב - מכל מקום. אם כן , מה תלמוד לומר: איש? אפילו כעוג מלך הבשן (ראה ספ"ד נב). פחדכם ומוראכם - והלא 'פחד' הוא 'מורא'? אלא: פחדכם על הקרובים , ומוראכם על הרחוקים (ראה שם). 'פחד' - לשון בעיתת פתאום; 'מורא' - לשון דאגה מימים רבים. כאשר דבר לכם - והיכן דבר? "את אימתי אשלח לפניך" (שמ' כג , כז; ראה ספ"ד נב).

רשב"ם:
לא יתיצב איש - בתוך התחומים הללו.

ר' יוסף בכור שור:
בשבתך בביתך - כי אילו ארבע מידות שאדם מתנהג בהם: הליכה וישיבה , הסיבה וקימה , שהיא עמידה. בזו הפרשה כתיב בין תפילין ומזוזה תלמוד תורה , ובפרשת 'שמע' (דב' ו , ז - ט) תפילין בין תלמוד תורה ומזוזה; ואיתקש תפילין לתלמוד תורה בין בפרשה ראשונה בין פרשה שנייה , ומזוזה לא איתקש אלא בפרשה שנייה. ובתפילין נשים פטורות , דילפינן מתלמוד תורה , דכתיב ביה: ולמדתם אותם את בניכם - ולא את בנותיכם. ובמזוזות חייבות , דכתיב: למען ירבו ימיכם - ונשים בעו חיי; כדאיתא בקידושין (לד , א). למען ירבו ימיכם - למען דבר זה ירבו ימיכם , שלא תגלו מעל הארץ. כי אם שמור תשמרון - תורישו כל הגוים האלה , ואין מערער עליכם כלום; ופחדכם ומוראכם יהיה על פני כל הארץ , ואין שטן ואין פגע רע (ע"פ מ"א ה , יח) , ותאריכו ימים על האדמה כימי השמים על הארץ.

רמב"ן:
כל המקום אשר תדרוך כף רגלכם בו לכם יהיה מן המדבר וגו' - על דעת רבותינו (ראה ספ"ד נא) , הנה הם שתי הבטחות: שכל המקום אשר ירצו לכבוש , גם בארץ שנער ואשור וזולתם , יהיה שלהם; והמצות כולן נוהגות בהן , כי הכל ארץ ישראל. ומן המדבר והלבנון ועד הים האחרון יהיה גבולכם - שאתם חייבים לכבשו ולאבד משם העמים , כמו שאמר כאן "וירשתם גוים גדולים ועצומים מכם" (לעיל , כג) , ולעקור משם עבודה זרה ומשמשיה כמו שהזכיר למעלה (דב' ז , ה). והבטיח , כי לא יתיצב איש בפניכם - בין בארץ הנזכרת בין בכל המקום אשר תדרוך כף רגלכם בו. ומכאן יצא לרבותינו (ראה גיטין ח , א - ב) המחלוקת בסוריא , שקורין אותה 'כבוש יחיד'; והטעם , כי דוד כבש אותה ברצון נפשו , לא שאל באורים ותומים ולא נמלך בסנהדרין; כי היה חייב להוריש כל שבעת הגוים בתחלה , ואחר כן , אם ירצה , ילך אל ארץ אחרת , כאשר הבטיח השם בכאן. ומפני שלא נעשה הכבוש ההוא כמצות התורה , אמרו מקצתם: לא שמיה כבוש (ראה גיטין מז , א) , ודינו במצות כדין חוצה לארץ; וכך היא שנויה בסיפרי (ספ"ד נא). ומקצתם יאמרו בתלמוד (ראה גיטין ח , ב) דשמיה כבוש; כי אף על פי שלא נעשה כסדר , כיון שהלך שם וכבשוֹ נתקיים בו לכם יהיה , וארץ ישראל היא.
ריכוז קישורים