תנ"ך - ואת־כל־שללה תקבץ אל־תוך רחבה ושרפת באש את־העיר ואת־כל־שללה כליל לה' אלהיך והיתה תל עולם לא תבנה עוד:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְאֶת־כָּל־שְׁלָלָ֗הּ תִּקְבֹּץ֘ אֶל־תּ֣וֹךְ רְחֹבָהּ֒ וְשָׂרַפְתָּ֨ בָאֵ֜שׁ אֶת־הָעִ֤יר וְאֶת־כָּל־שְׁלָלָהּ֙ כָּלִ֔יל לַיהוָ֖ה אֱלֹהֶ֑יךָ וְהָֽיְתָה֙ תֵּ֣ל עוֹלָ֔ם לֹ֥א תִבָּנֶ֖ה עֽוֹד: (דברים פרק יג פסוק יז)

טקסט וניקוד:

וְאֶת־כָּל־שְׁלָלָהּ תִּקְבֹּץ אֶל־תּוֹךְ רְחֹבָהּ וְשָׂרַפְתָּ בָאֵשׁ אֶת־הָעִיר וְאֶת־כָּל־שְׁלָלָהּ כָּלִיל לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ וְהָיְתָה תֵּל עוֹלָם לֹא תִבָּנֶה עוֹד: (דברים פרק יג פסוק יז)

טקסט בלבד:

ואת־כל־שללה תקבץ אל־תוך רחבה ושרפת באש את־העיר ואת־כל־שללה כליל לה' אלהיך והיתה תל עולם לא תבנה עוד: (דברים פרק יג פסוק יז)

תיקון קוראים:

ואת־כל־שללה תקבץ אל־תוך רחבה ושרפת באש את־העיר ואת־כל־שללה כליל ליהוה אלהיך והיתה תל עולם לא תבנה עוד: (דברים פרק יג פסוק יז)

תרגום אונקלוס:
וְיָת כָּל עֲדָאַהּ תִּכנוֹשׁ לְגוֹ פְתָאַהּ וְתוֹקֵיד בְּנוּרָא יָת קַרתָּא וְיָת כָּל עֲדָאַהּ גְּמִיר קֳדָם יְיָ אֱלָהָך וּתהֵי תֵּל חָרוּב לְעָלַם לָא תִתבְּנֵי עוֹד :

עין המסורה:
תל עולם - ב': דב' יג , יז; יהו' ח , כח.

מסורה קטנה:
תל עולם - ל' בתור'.

רש"י:
ליי' אלהיך - לשמו ובשבילו.

ראב"ע:
כליל - כולה. ליי' אלהיך - בעבור כבוד השם תשרפנה באש. תל - מגזרת "הר גבוה ותלול" (יח' יז , כב).

רלב"ג:
הכה תכה את יושבי העיר ההיא לפי חרב - מפני שאמר העיר סתם , הנה הוא מבואר שאינה קטנה , שהקטנה תקרא "עיר קטנה" (קה' ט , יד); ולא עיר גדולה , כי היא תקרא "עיר גדולה" (יהו' י , ב). וביארו חכמים (ראה סנה' טו , ב) , שלזה העניין תקרא עיר סתם - ממאה ועד רובו של שבט; אך רובו של שבט אין ראוי לשפוט בדין עיר הנדחת , כי הוא כמו שבט אחד; ואין ראוי שיסבבו שיפקד שבט מישראל. וידמה שפחות ממאה לא יתכן שיקרא 'עיר' סתם , אך היא כפר; או תקרא 'עיר קטנה' או 'בת העיר אשר אצלה'; ואולם הגדולה - יתכן שתקרא 'עיר' סתם. והנה נמנע הִשָפטם שם בדין עיר הנדחת כשהיו רובו של שבט , לסבה שאמרנו , כי הוא כמו שבט אחד לפי משפטי התורה , ואין ראוי להשמיד שבט אחד. ולזה יִדוֹנוּ העובדים בסקילה , וישאר הטף והנשים. וראוי שתדע שזה המשפט לא יהיה על יד סנהדרי קטנה , כי כבר בארה התורה כי לא ישפטו כי אם יחידים על פי סנהדרי קטנה , שנאמר: "והבאת את האיש ההוא או את האשה ההיא אל שעריך" (ראה דב' יז , ה) - למדנו מזה שיחידין נהרגים על פי בית דין שבכל שער ושער; אך המרובין אינם נהרגים אלא על פי בית דין הגדול , ולזה תעשה הדרישה והחקירה על פי בית דין הגדול. ואחר זה , כשידעו באמת שהודחו רוב יושבי העיר , שולחים שם חכמים להחזירם למוטב ולהזהירם שלא יעשו כן , כמו שמצאנו בימי יהושע ששלחו הנשיאים ופנחס בן אלעזר לשני השבטים וחצי כשבנו המזבח מעבר לירדן , להחזירם למוטב ולהזהירם (ראה יהו' כב , יא - כ); וכמו שמצאנו בנביאים שהיו מוכיחים ישראל כשהיו עובדים עבודה זרה; ואם חזרו בתשובה - מוטב , כי התורה אמרה את יושבי העיר ההיא , והם עתה אחרים , כי כבר שבו מדרכם הרעה. עם שהוא ראוי שתהיה שם התראה בהשפטם למות. ואם לא חזרו בתשובה , מצוין בית דין הגדול לישראל לעלות עליהם לצבא להחרים העיר בזה האופן; וזה , שהם מרבין שם בתי דינין לחקור מי עבר אחר ההתראה בעדים , באופן ראוי. ואם נמצאו העובדים רובה של עיר , דנין אותה בדין עיר הנדחת; ואם לא הרי הן יחידין , ונדונין העובדין בסקילה , כדין עובד עבודה זרה , והשאר פטורין. ואם היו רובה של עיר , מעלין אותה לבית דין הגדול כדי שיגמרו הדין בפניהם , ואחר זה מכין העובדים וטפם ונשיהם לפי חרב , שנאמר הכה תכה את כל (לפנינו: ללא 'כל') יושבי העיר ההיא , וזה כולל כל נפש אדם אשר בה. ומצילין הצדיקים אשר בה וטפם ונשיהם , רוצה לומר: אלו שלא עבדו עבודה זרה אחר ההתראה. החרם אותה וגו' - למדנו מזה (ראה ספ"ד צד) , שכל מה שהוא מיושבי העיר ההיא מהנכסים והמקנה , אבד , שנאמר: ואת כל (לפנינו: ללא 'כל') בהמתה. ואת כל שללה - ואפילו נכסי הצדיקים שבה. אבל מה שהיה בה מהאנשים שאינם מיושבי העיר או משל הקדש , אינו אבד , שאין אני קורא בו בהמתה ושללה. ומזה המקום נלמד (? ראה סנה' קיב , א) , שנכסי הרשעים שבה שהיו חוצה לה , אינו מחויב שישרף , לפי שאינו שלל העיר ההיא ואינו בה , והתורה אמרה ואת כל אשר בה. אך אם נקבצו שם (ראה שם) הרי הם נשרפים , שהרי הם שללה. ולמדנו מזה גם כן שאין מאבדין מהקניינים בשריפה , אלא דבר שיתכן שיקרא שללה , והוא דבר המטלטל , שאינו חסר אלא קבוץ ושריפה; ולזה יתבאר (ראה סנה' קיב , א; קיג , א) שהפירות המחוברים לקרקע אינם נשרפים , כי הם חסרים תלישה וקבוץ ושריפה; וכן העניין במה שידמה לזה. ואת כל שללה תקבוץ אל תוך רחובה ושרפת וגו' - לפי שהוא ראוי לבער הרע מקרבנו כשהיה בזה האופן המגונה בתכלית , הנה ראוי שלא נשפוט שיהיה אמרו אל תוך רחובה - תנאי , שאם לא היה לה רחוב לא נשפוט אותה כעיר הנדחת; ועוד , שהרי אמרה תורה ושרפת באש את העיר ואת כל שללה - מכל מקום. ולזה הוא מבואר , שכונת התורה בקבוץ שללה אל תוך רחובה - להוסיף פרסום בעניין , כדי שיִוָסְרו הנשארים; ולזה הוא מבואר (ראה סנה' קיב , א) , שאם לא היה לה רחוב עושין לה רחוב , והרי אני קורא בה רחובה. ואם יש לה רחוב חוצה לה עושין בדרך שיהיה רחובה , רוצה לומר , שיבנו חומה סביב העיר באופן שיהיה הרחוב תוך החומה , ואז יקרא רחובה , ויקבצו שם את כל שלל העיר. ושרפת באש את העיר ואת כל שללה כליל ליי' אלהיך - זו היא מצות עשה. ואמר שזה הפועל ראוי שיעשה ליי' , רוצה לומר , שיכוין בעשייתו נתינת האלהות לשם יתעלה , במה שיחרים ויאבד עובדי עבודה זרה וכל אשר להם. והיתה תל עולם לא תבנה עוד - למדנו מזה שאסור לבנות עיר הנדחת לעולם. ולפי שלא הזהיר אלא שלא תבנה , למדנו מזה (ראה סנה' קיא , ב) שעושה אותה שדות וכרמים , גנות ופרדסים.
ריכוז קישורים