תנ"ך - בשעריך תאכלנו הטמא והטהור יחדו כצבי וכאיל:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

בִּשְׁעָרֶ֖יךָ תֹּאכֲלֶ֑נּוּ הַטָּמֵ֤א וְהַטָּהוֹר֙ יַחְדָּ֔ו כַּצְּבִ֖י וְכָאַיָּֽל: (דברים פרק טו פסוק כב)

טקסט וניקוד:

בִּשְׁעָרֶיךָ תֹּאכֲלֶנּוּ הַטָּמֵא וְהַטָּהוֹר יַחְדָּו כַּצְּבִי וְכָאַיָּל: (דברים פרק טו פסוק כב)

טקסט בלבד:

בשעריך תאכלנו הטמא והטהור יחדו כצבי וכאיל: (דברים פרק טו פסוק כב)

תיקון קוראים:

בשעריך תאכלנו הטמא והטהור יחדו כצבי וכאיל: (דברים פרק טו פסוק כב)

תרגום אונקלוס:
בְּקִרוָך תֵּיכְלִנֵיהּ מְסָאֲבָא וְדַכיָא כַּחדָּא כִּבסַר טַביָא וְאַילָא :

עין המסורה:
כצבי וכאיל - ב': *דב' יב , טו; טו , כב.

מסורה קטנה:
כצבי וכאיל - ב'.

ראב"ע:
בשעריך תאכלנו - יש אומרים: הכהן יאכלנו חוץ למקדש , ויש אומרים: אחַר שיש בו מום , הוא לישראל; וזה רחוק בעיני. הטמא והטהור - שב אל תאכלנו; והטעם: כמו קריאה: אתה , הטמא או הטהור. והטעם: שתהיה טמא או טהור , הוא מותר לאכלו; בעבור כי בשר קדש - אם אכָלוֹ טמא הנו בכרת. ובעבור שהזכיר "שנה בשנה" (לעיל , כ) , הזכיר "שלש פעמים" (דב' טז , טז). ועוד: בעבור הבכור שיֵאָכל במקדש , וכן הפסח יֵאָכֵל במקדש ולא חוץ ממנו.

רלב"ג:
בשעריך תאכלנו הטמא והטהור יחדיו - מגיד כי כשנשחט במומו יוכל לאכלו בשעריו , ויוּתַר לטמא וטהור לאכול ממנו בקערה אחת. וכבר בארנו בפרשת 'בא אל פרעה' (שמ' יג , יא) , שבכור בהמה טהורה אינו נוהג אלא בארץ; ולזה לא תנהג הזביחה ליי' בבכור בהמה טהורה כי אם בבכורות הבאים מארץ ישראל , לא בבכורות הבאים מחוצה לארץ. ולפי שמצאנו בבכור שהוא ממון כהן ולא זכה בו מן המזבח , שהרי הוא אוכלו במומו בלא פדיון - למדנו מזה שבכורות חוצה לארץ הם לכהן , כי אין תלוי עניינם בארץ כי אם לזבוח ליי' , ולזה יהיו נאכלין במומן. ולזאת הסבה יתבאר שהבכורות נוהגים בין בארץ בין בחוצה לארץ , בין בפני הבית בין שלא בפני הבית. וכבר יתבאר שהכהן יזכה בבכור בהמה טהורה בכל מקום ובכל זמן , שהרי מצאנו (ראה קידושין לז , א) בפטר חמור ובבכור אדם - שנוהג בכל מקום ובכל זמן. ולפי שאין זוכה בבכור בהמה טהורה מן המזבח , למדנו (ראה בכורות כא , ב) שדינו כדין שאר הבכורות , אלא שלא יזבחו ממנו ליי' כי אם כשהיה בארץ ובפני הבית. ולזה אמר: "והיה כי יביאך" בבכורות בפרשת 'בא אל פרעה' (שמ' יג , יא) , והנה אמר בפרשת 'קרח' "כל פטר רחם לכל בשר" (במ' יח , טו) - הנה כלל אלו שלשת המינים יחד לעניין היותם ממון כהן; אלא שבאר שההבדל ביניהם הוא , שבכור בהמה טהורה אינו נפדה , ושאר הבכורות נפדין. וכבר נבאר זה בגזרת האל ביאור רחב. ולפי שאמר "בבכור שורך , בבכור צאנך" (ראה לעיל , יט) , למדנו שאם היה של הקדש או של גוי , אינו חייב בבכורה. וכן העניין אם היה להם חלק בה , שאין אני קורא בה 'שורך' , 'צאנך'.
ריכוז קישורים