תנ"ך - אפס כי לא יהיה־בך אביון כי־ברך יברכך ה' בארץ אשר ה' אלהיך נתן־לך נחלה לרשתה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

אֶ֕פֶס כִּ֛י לֹ֥א יִֽהְיֶה־בְּךָ֖ אֶבְי֑וֹן כִּֽי־בָרֵ֤ךְ יְבָֽרֶכְךָ֙ יְהוָ֔ה בָּאָ֕רֶץ אֲשֶׁר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹֽתֵן־לְךָ֥ נַחֲלָ֖ה לְרִשְׁתָּֽהּ: (דברים פרק טו פסוק ד)

אֶפֶס כִּי לֹא יִהְיֶה־בְּךָ אֶבְיוֹן כִּי־בָרֵךְ יְבָרֶכְךָ יְהוָה בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן־לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ: (דברים פרק טו פסוק ד)

אפס כי לא יהיה־בך אביון כי־ברך יברכך ה' בארץ אשר ה' אלהיך נתן־לך נחלה לרשתה: (דברים פרק טו פסוק ד)

אפס כי לא יהיה־בך אביון כי־ברך יברכך יהוה בארץ אשר יהוה אלהיך נתן־לך נחלה לרשתה: (דברים פרק טו פסוק ד)

תרגום אונקלוס:

לְחוֹד אֲרֵי לָא יְהֵי בָך מִסכֵּינָא אֲרֵי בָרָכָא יְבָרְכִנָך יְיָ בְּאַרעָא דַּייָ אֱלָהָך יָהֵיב לָך אַחסָנָא לְמֵירְתַהּ :

עין המסורה:

יברכך יי' - ד' מיחדין (ללא כינוי נוסף , כגון: 'אלהיך'): במ' ו , כד; דב' טו , ד; *יר' לא , כב; רות ב , ד. וכל תהלים דכותהון. נתן - לך נחלה לרשתה - ב': דב' טו , ד; כה , יט.

מסורה קטנה:

נחלה לרשתה - ב'.

רש"י:

אפס כי לא יהיה בך אביון - ולהלן הוא אומר "כי לא יחדל אביון" וגו' (פס' יא)!? - בזמן שאתם עושים רצונו של מקום , אביונים באחרים; וכשאין אתם עושים רצונו של מקום , אביונים בכם (ראה ספ"ד קיד). אביון - דל מעני; ולשון 'אביון' - שהוא תאב לכל.

רשב"ם:

אפס כי לא יהיה בך אביון - אם תשמט , הקדוש ברוך הוא ישלם לך.

ראב"ע:

אפס - הטעם: דע , כי זה שצויתיך שלא תגוש את אחיך , אין צורך אם היו כל ישראל או רובם שומעים בקול השם; אז לא יהיה בך אביון , שהוא צריך להיותך מַלוה אותו. רק כולכם תעבוטו גוים רבים (ראה להלן , ו); והטעם: תקחו עבוטו , שהוא משכון , בעבור ממון שתתן לו , שהוא צריך אליו לסחור בו.

ר' יוסף בכור שור:

אפס כי לא יהיה בך אביון - אם תשמרו שמיטות ויובלות. כי העניים המוכרים עצמם ואת בנותיהם חוזרים בשמיטה , ואם יש חוב משמיטים אותו , וביובל חוזרין נחלותיו וממכריו , ונמצא שאינו יכול להיות אביון. כי ברך יברכך - אלא ברך יברכך יי'; ואלעיל קאי , דקאמר: לא... בך אביון - כלומר: לא הלוה ולא המלוה: הלוה - כדפרישית , והמלוה - אע"פ שהוא משמט הלוואותיו: כי ברך יברכך , ולא תפסיד בכך כלום. בארץ אשר יי' אלהיך נותן לך - לכל אחד ואחד. לרשתה - כי לא תֵחָלֵט ביד אחרים אם תשמרו השמיטה , כדפריש ואזיל.

רלב"ג:

אפס כי לא יהיה בך אביון - הבטיחם שלא יהיה בהם אביון אם ישמרו מצות השם יתעלה , ולא יצטרך אחד מכם ללוות מחבירו או מגוי , כמו שאמר והעבטת גוים רבים ואתה לא תעבוט. וראוי שתדע כי כבר יתבאר מאמרו "מקץ שבע שנים תעשה שמטה , וזה דבר השמטה" (לעיל , א - ב) - כי השמטת כספים נוהגת בין בארץ בין בחוצה לארץ , בין בפני הבית בין שלא בפניו; שאם לא היה הדבר כן , לא היה צריך לומר "תעשה שמטה - וזה דבר השמטה" , אך היה אומר 'מקץ שבע שנים בשנת השמטה' - שהיה משמט בה קרקע , כמו שנתבאר בפרשת 'ואלה המשפטים' (שמ' כג , יא). ואמנם אמר "תעשה שמטה" , שאע"פ שאינו שמטה מדרך אחרת , תעשהו שמטה לזה העניין.