תנ"ך - את־הנכרי תגש ואשר יהיה לך את־אחיך תשמט ידך:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

אֶת־הַנָּכְרִ֖י תִּגֹּ֑שׂ וַאֲשֶׁ֨ר יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֶת־אָחִ֖יךָ תַּשְׁמֵ֥ט יָדֶֽךָ: (דברים פרק טו פסוק ג)

טקסט וניקוד:

אֶת־הַנָּכְרִי תִּגֹּשׂ וַאֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ אֶת־אָחִיךָ תַּשְׁמֵט יָדֶךָ: (דברים פרק טו פסוק ג)

טקסט בלבד:

את־הנכרי תגש ואשר יהיה לך את־אחיך תשמט ידך: (דברים פרק טו פסוק ג)

תיקון קוראים:

את־הנכרי תגש ואשר יהיה לך את־אחיך תשמט ידך: (דברים פרק טו פסוק ג)

תרגום אונקלוס:
מִן בַּר עַמְמִין תִּתבַּע וְדִיהֵי לָך עִם אֲחוּך תַּשׁמֵיט יְדָך :

עין המסורה:
את - י' ראשי פסוקים בסיפרא: ראה דב' ד , מג.

מסורה גדולה:
את י' ראש' פסוק' בסיפ' את בצר במדבר את הדברים האלה את כל הדבר את הברכה את זה את הכוס את הנכרי את יי' אלהיך את יי' האמרת.

מסורה קטנה:
את - י' ראש' פסוק' בסיפ'; תשמט - ל'.

ראב"ע:
את הנכרי תגש - רשות.

ר' יוסף בכור שור:
וזה דבר השמיטה - אפילו דיבור משמטת; שאם חייב אדם לחבירו שבועה , שביעית משמטת. ואשר יהיה... את אחיך - (ראה משנה שביעית י , ב:) פרט למוסר שטרותיו לבית דין , שאין לו על אחיו כלום אלא לבית דין , ופרט למלוה שיש לו משכון , שאין לו ביד אחיו כלום שהרי יש לו משכון , ואף לא קרינן לא יגוש. אבל הנכרי תיגוש - שהנכרי זורע וקוצר ובוצר ויכול לשלם ולפרוע , אבל אחיך לא חרש וזרע ולא קצר , במה ישלם? כי קרא - אחיך - שמיטה לשדותיו ליי' - לשם שמים , ואין לו במה יפרע.

רמב"ן:
את הנכרי תגוש - זו מצות 'עשה'; לשון רבנו שלמה מסיפרי (ספ"ד קיג). ופירושו: מצות 'עשה' באחיך: נכרי תגוש ולא אחיך; ו'לאו' הבא מכלל 'עשה' - 'עשה'. ולפי ששנינו שם (ספ"ד קיב): "לא יגוש" (לעיל , ב) - ליתן עליו 'לא תעשה' , חזרו ושנו: את הנכרי תגוש - זו מצות 'עשה'; לומר שעובר עליו ב'עשה' ו'לא תעשה'. וכך אמרו שם (ספ"ד רסג): "לנכרי תשיך" (דב' כג , כא) - מצות 'עשה'; "ולאחיך לא תשיך" (שם) - מצות 'לא תעשה'. והוא כמו שפירשנו: מצות 'עשה' ב"אחיך" , וכן פירש שם רבנו שלמה; לא שיהא מצוה להלוות לנכרי ברבית כלל. וכן מוכח בגמרא בפרק 'איזהו נשך' (ב"מ ע , ב). והרב רבי משה (ראה מש"ת מלוה ולוה א , ב; ה , א) עשאן שתיהן מצות ממש , לנגוש את הנכרי ולהלוותו ברבית; טעה בלשון הזה השָנוי בסיפרי. ושם הוא מורגל במקומות רבים (ראה ספ"ד קג): "כל עוף טהור תאכלו" (דב' יד , כ) - מצות 'עשה'; "כל שרץ העוף" (שם , יט) - מצות 'לא תעשה'. וכן הזכירו בסיפרא (תו"כ שמיני פרשתא ב פרק ג , א - ב) ובסיפרי (ספ"ד קא): "זאת הבהמה אשר תאכלו" (דב' יד , ד) - מצות 'עשה'. ודבר ברור הוא.

רלב"ג:
את הנכרי תגוש - זו מצות 'עשה' , כדי שלא נתן מתנות חנם לעובדי עבודה זרה. ואשר יהיה לך את אחיך תשמט ידך - זו היא מצות 'עשה'; רוצה לומר , שיפקיר החוב ההוא ויסלק ידו ממנו; ולזה הוא מבואר שכבר זכה בו הלוה. אולם החוב שיהיה לו אצל ה'גר תושב' אינו מחוייב לנגשו , ולא לעזבו לו.
ריכוז קישורים