תנ"ך - כי־תבא
אל־הארץ
אשר
ה'
אלהיך
נתן
לך
וירשתה
וישבתה
בה
ואמרת
אשימה
עלי
מלך
ככל־הגוים
אשר
סביבתי:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
כִּֽי־תָבֹ֣א
אֶל־הָאָ֗רֶץ
אֲשֶׁ֨ר
יְהוָ֤ה
אֱלֹהֶ֙יךָ֙
נֹתֵ֣ן
לָ֔ךְ
וִירִשְׁתָּ֖הּ
וְיָשַׁ֣בְתָּה
בָּ֑הּ
וְאָמַרְתָּ֗
אָשִׂ֤ימָה
עָלַי֙
מֶ֔לֶךְ
כְּכָל־הַגּוֹיִ֖ם
אֲשֶׁ֥ר
סְבִיבֹתָֽי:
(דברים פרק יז פסוק יד)
כִּי־תָבֹא
אֶל־הָאָרֶץ
אֲשֶׁר
יְהוָה
אֱלֹהֶיךָ
נֹתֵן
לָךְ
וִירִשְׁתָּהּ
וְיָשַׁבְתָּה
בָּהּ
וְאָמַרְתָּ
אָשִׂימָה
עָלַי
מֶלֶךְ
כְּכָל־הַגּוֹיִם
אֲשֶׁר
סְבִיבֹתָי:
(דברים פרק יז פסוק יד)
כי־תבא
אל־הארץ
אשר
ה'
אלהיך
נתן
לך
וירשתה
וישבתה
בה
ואמרת
אשימה
עלי
מלך
ככל־הגוים
אשר
סביבתי:
(דברים פרק יז פסוק יד)
כי־תבא
אל־הארץ
אשר
יהוה
אלהיך
נתן
לך
וירשתה
וישבתה
בה
ואמרת
אשימה
עלי
מלך
ככל־הגוים
אשר
סביבתי:
(דברים פרק יז פסוק יד)
תרגום אונקלוס:
אֲרֵי
תֵיעוֹל
לְאַרעָא
דַּייָ
אֱלָהָך
יָהֵיב
לָך
וְתֵירְתַהּ
וְתִתֵּיב
בַּהּ
וְתֵימַר
אֲמַנֵי
עֲלַי
מַלכָּא
כְּכָל
עַמְמַיָא
דִּבסַחרָנָי
:
עין המסורה:
תבא
-
י"ז
חסר:
ראה
דב'
א
,
לז.
ככל
-
הגוים
-
ד':
דב'
יז
,
יד;
ש"א
ח
,
ה
,
כ;
יח'
כה
,
ח.
מסורה קטנה:
תבא
-
י"ז
חס'
וכל
משלי
דכות'
ב'
מ'
ד';
וישבתה
-
ל'
מל';
ככל
-
הגוים
-
ד'.
ר' יוסף בכור שור:
וירשת
וישבת
(בנוסחנו:
וירשתה
וישבתה)
בה
-
מצוה
זו
של
מלך
,
לאחר
ירושה
וישיבה.
רמב"ן:
ואמרת
אשימה
עלי
מלך
-
על
דעת
רבותינו
(ראה
סנה'
כ
,
ב):
כמו
'וְתֹאמַר'
,
'ואמור':
אשימה
עלי
מלך.
והיא
מצות
'עשה'
,
שיחייב
אותנו
לאמר
כן
אחר
ירושה
וישיבה;
כלשון
"ועשית
מעקה
לגגך"
(דב'
כב
,
ח)
,
וזולתו.
והזכיר
ואמרת
,
כי
מצוה
שיבאו
לפני
הכהנים
הלוים
ואל
השופט
(ראה
לעיל
,
ט)
ויאמרו
להם:
רצוננו
שנשים
עלינו
מלך.
ולפי
דעתי
עוד
,
שגם
זה
מרמיזותיו
על
העתידות
,
שכן
היה;
כששאלו
להם
את
שאול
,
אמרו
לשמואל:
"שימה
עלינו
מלך
לשפטנו
ככל
הגוים"
(ראה
ש"א
ח
,
ה)
,
וכן
כתוב
שם
"והיינו
גם
אנחנו
ככל
הגוים
ושפטנו
מלכנו"
וגו'
(שם
,
כ);
כי
מה
טעם
שתאמר
התורה
במצוה:
ככל
הגוים
אשר
סביבותי
,
ואין
ישראל
ראויים
ללמֹד
מהם
,
ולא
לקנא
בעושי
עולה
(ע"פ
תה'
לז
,
א)?!
אבל
זה
רמז
לענין
שיהיה;
ולכך
באה
הפרשה
בלשון
הבינוני
,
כאשר
פירשתי
כבר
(דב'
ד
,
כה).
רלב"ג:
כי
תבא
אל
הארץ
וגו'
-
הנה
הודיעה
התורה
העתיד
להיות
לישראל
,
והוא
,
שאחר
ירושה
וישיבה
ישתדלו
להשים
עליהם
מלך
ככל
הגוים
אשר
סביבותיהם
,
שמלכם
שופט
אותם.
ולזה
סמך
משה
זאת
הפרשה
לפרשת
סנהדרי
גדולה.
וכן
היה
העניין
,
שהרי
אמרו
ישראל
לשמואל:
"שימה
לנו
מלך
לשפטנו
ככל
הגוים"
(ש"א
ח
,
ה)
,
"והיינו
גם
אנחנו
ככל
הגוים
ושפטנו
מלכנו
ונלחם
את
מלחמותינו"
(שם
,
כ).
והוא
מבואר
שמזה
העניין
ימשך
הפסד
התורה
בכללה
,
כי
התורה
התחכמה
אל
שיהיו
שם
תמיד
ראויים
להוראה
,
לבאר
משפטי
התורה
וחקיה
ומצותיה
בכללם
,
והם
יעמידו
התורה
וישמרוה
מההפסד.
אך
כשיהיה
זה
העניין
מסור
למלך
לא
ישאר
שם
מי
שיעמיד
התורה
,
ולזה
השגיחה
התורה
בזה
האופן
שהשגיחה
בזקן
ממרא
,
והשתדלה
שעם
היות
להם
מלך
,
ימָשכו
לדברי
התורה
לא
לזולתם
,
כמו
שיתבאר
מדברינו
בבאור
זאת
הפרשה.