תנ"ך - ולא ירבה־לו נשים ולא יסור לבבו וכסף וזהב לא ירבה־לו מאד:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְלֹ֤א יַרְבֶּה־לּוֹ֙ נָשִׁ֔ים וְלֹ֥א יָס֖וּר לְבָב֑וֹ וְכֶ֣סֶף וְזָהָ֔ב לֹ֥א יַרְבֶּה־לּ֖וֹ מְאֹֽד: (דברים פרק יז פסוק יז)

טקסט וניקוד:

וְלֹא יַרְבֶּה־לּוֹ נָשִׁים וְלֹא יָסוּר לְבָבוֹ וְכֶסֶף וְזָהָב לֹא יַרְבֶּה־לּוֹ מְאֹד: (דברים פרק יז פסוק יז)

טקסט בלבד:

ולא ירבה־לו נשים ולא יסור לבבו וכסף וזהב לא ירבה־לו מאד: (דברים פרק יז פסוק יז)

תיקון קוראים:

ולא ירבה־לו נשים ולא יסור לבבו וכסף וזהב לא ירבה־לו מאד: (דברים פרק יז פסוק יז)

תרגום אונקלוס:
וְלָא יַסגֵּי לֵיהּ נְשִׁין וְלָא יִטעֵי לִבֵּיהּ וְכַספָּא וְדַהבָּא לָא יַסגֵּי לֵיהּ לַחדָּא :

עין המסורה:
ולא - י"ז ראשי פסוקים בסיפרא: ראה דב' א , כו. וכסף וזהב - ג': *בר' כד , לה; דב' ח , יג; יז , יז.

מסורה קטנה:
ולא - י"ז ראש' פסוק' בסיפ'; וכסף וזהב - ג'.

רש"י:
ולא ירבה לו נשים - אלא שמונה עשרה; שמצינו שהיו לו לדוד שש נשים (ראה ש"ב ג , ב - ה) , ונאמר לו "ואם מעט ואוסיפה לך כהנה וכהנה" (ש"ב יב , ח; ראה סנה' כא , א). וכסף וזהב לא ירבה [לו מאד] - אלא כדי ליתן אפסניא (ראה ספ"ד קנט).

ראב"ע:
ולא יסור לבבו - כי ילך אחרי תאותו. וכסף וזהב לא ירבה לו - שלא יעניש את ישראל. והנה שלמה , שנתן הכסף כאבנים בירושלם (ראה מ"א י , כז) מרוב אהבתו לממון , התרעמו ישראל ואמרו: "אביך הכביד את עולנו" (מ"א יב , י). ויש אומרים , כי על הבניינים התרעמו; ואין זה אמת , כי הגרים בנו הבית , כי כן כתוב (ראה דה"ב ב , טז - יז). והנה אדורם שהיה על המס - רגמוהו במותו (ראה מ"א יב , יח).

ר' יוסף בכור שור:
לא ירבה לו נשים - אלא שמונה עשרה (ראה משנה סנה' ב , ד) , בין טובות בין רעות; כדנפקא לן מדוד (ראה סנה' כא , א) , שהיה לו ששה (ראה ש"ב ג , ב - ה) בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא: "ואם מעט ואוסיפה לך כהנה וכהנה" (ש"ב יב , ח) , דהיינו: שמונה עשרה. ואפילו כאביגיל (ראה משנה סנה' ב , ד) , כי ברוב נשים ישלה לבו אפילו הם טובות; ואם רעות - בפחות משמונה עשרה. ובשמונה עשר נמי לא יסירו לבו? רבי יודה (ראה שם): מרבה הוא , ובלבד שלא יהו מסירות את לבו; כלומר: מן הטובות - כמה שירצה , מן הרעות - שמֹנה עשר , שלא נתן קצבה כי אם לרעות. רבי שמעון אומר (ראה שם): אפילו אחת והיא מסירה לבו , הרי זה לא ישאנה; דהכי קאמר קרא: לא ירבה לו נשים אפילו כאביגיל , אלא שמונה עשרה; ולא יסור לבבו - אפילו באחת רעה. דרבי שמעון לטעמיה (ראה סנה' כא , א) , דדריש טעמא דקרא; ולא יסור אינו טעם , דאינו דרך פסוק לכתוב טעם דאינו צריך , דאנו נותנין טעמא לפסוק מעצמינו; ולא יסור - מצוה באנפיה נפשיה היא , דלא אפילו אחת רעה. אבל רבי יודה ותנא קמא דלא דרשי טעמא דקרא אלא אם כן נכתב , אמרו: הכא נכתב הטעם , לפיכך לא דרשי ליה אם לא נכתב. כן מוכחא הסוגיא (שם).

רלב"ג:
ולא ירבה לו נשים ולא יסור לבבו - מגיד , שאם ירבה לו נשים יסור לבבו מהשם יתעלה ומתורתו , לרוב נטות מחשבתו על הנשים מצד רבויים. הלא תראה , כי שלמה , שלא קם כמוהו במלכים ושרתה עליו רוח הקודש , הטו נשיו לבבו (ראה מ"א יא , ד - ו). והנה המספר המותר למלך לקחת מהנשים ואינו 'רבוי' ביחס אל המלך , הם שמנה עשרה; שהרי מצאנו בדוד שהיו לו שש נשים (ראה ש"ב ג , ב - ה) , ואמר לו השם יתעלה: "ואם מעט ואוסיפה לך כהנה וכהנה" (ש"ב יב , ח). ולא התיר לעצמו לקחת יותר ממה ששלח לו השם יתעלה עם הפלגשים שלקח (ראה ש"ב ה , יג). ולזה , כאשר הוצרך אל אבישג השונמית לחממו , לא לקחה לאשה ולא ידעה (ראה מ"א א , ב - ד) , ולזה היה שואל אותה אדוניה בן חגית להיות לו לאשה , כי לא לקחה דוד לו לאשה (ראה מ"א ב , יז). וכסף וזהב לא ירבה לו מאד - רוצה לומר: להשימו בבית גנזיו לאוצרו לו לעצמו. והסבה בזה , כי בקשתו רבוי הכסף והזהב יביאהו לקחת אותו שלא כדין , ויסור מהתורה , ויביאהו אל הגאוה שהיא גם כן סבה לסור מדברי התורה. ואולם אם ירבהו לא לו אך לשם יתעלה , כמו שעשה דוד באוצר הרב ההוא אשר הכין ליי' לבנות בית המקדש (ראה דה"א כב , יד) , או עשה זה לצרכי הצבור ומלחמותיהם , אין בזה חטא לו.
ריכוז קישורים