תנ"ך - רק
לא־ירבה־לו
סוסים
ולא־ישיב
את־העם
מצרימה
למען
הרבות
סוס
וה'
אמר
לכם
לא
תספון
לשוב
בדרך
הזה
עוד:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
רַק֘
לֹא־יַרְבֶּה־לּ֣וֹ
סוּסִים֒
וְלֹֽא־יָשִׁ֤יב
אֶת־הָעָם֙
מִצְרַ֔יְמָה
לְמַ֖עַן
הַרְבּ֣וֹת
ס֑וּס
וַֽיהוָה֙
אָמַ֣ר
לָכֶ֔ם
לֹ֣א
תֹסִפ֗וּן
לָשׁ֛וּב
בַּדֶּ֥רֶךְ
הַזֶּ֖ה
עֽוֹד:
(דברים פרק יז פסוק טז)
רַק
לֹא־יַרְבֶּה־לּוֹ
סוּסִים
וְלֹא־יָשִׁיב
אֶת־הָעָם
מִצְרַיְמָה
לְמַעַן
הַרְבּוֹת
סוּס
וַיהוָה
אָמַר
לָכֶם
לֹא
תֹסִפוּן
לָשׁוּב
בַּדֶּרֶךְ
הַזֶּה
עוֹד:
(דברים פרק יז פסוק טז)
רק
לא־ירבה־לו
סוסים
ולא־ישיב
את־העם
מצרימה
למען
הרבות
סוס
וה'
אמר
לכם
לא
תספון
לשוב
בדרך
הזה
עוד:
(דברים פרק יז פסוק טז)
רק
לא־ירבה־לו
סוסים
ולא־ישיב
את־העם
מצרימה
למען
הרבות
סוס
ויהוה
אמר
לכם
לא
תספון
לשוב
בדרך
הזה
עוד:
(דברים פרק יז פסוק טז)
תרגום אונקלוס:
לְחוֹד
לָא
יַסגֵּי
לֵיהּ
סוּסָוָן
וְלָא
יָתִיב
יָת
עַמָא
לְמִצרַיִם
בְּדִיל
לְאַסגָּאָה
סוּסָוָן
וַייָ
אֲמַר
לְכוֹן
לָא
תֵיסְפוּן
לִמתָב
בְּאוֹרחָא
הָדָא
עוֹד
:
עין המסורה:
לא
-
י"ז
פסוקים
'לא
ולא
לא'
באמצע
פסוק:
ראה
דב'
ח
,
ג.
ולא
-
ישיב
-
ב':
דב'
יז
,
טז;
יש'
מד
,
יט.
ישיב
-
כ"ד:
בר'
נ
,
טו;
שמ'
כא
,
לד;
וי'
כה
,
נא
,
נב;
דב'
יז
,
טז;
לב
,
מג;
ש"א
כו
,
כג;
ש"ב
כב
,
כא;
מ"א
ב
,
יז;
יש'
מד
,
יט;
יח'
יח
,
ז
,
ח
,
יב;
לג
,
טו;
הו'
יב
,
ג
,
טו;
תה'
יח
,
כא;
נד
,
ז;
מש'
יב
,
יד;
טו
,
א;
כה
,
יג;
איוב
ט
,
יג;
לט
,
יב;
דנ'
יא
,
יח.
מצרימה
-
כ"ח:
ראה
דב'
י
,
כב.
ויי'
-
כ"ב
בתורה:
ראה
דב'
ד
,
כא.
תספון
-
ד'
(ג'
כתיב
תספון
וחד
כתיב
תאספון):
בר'
מד
,
כג;
*שמ'
ה
,
ז;
ט
,
כח;
דב'
יז
,
טז.
רש"י:
לא
ירבה
לו
סוסים
-
אלא
כדי
מרכבתו
(ראה
סנה'
ב
,
ד);
כדי
שלא
ישיב
את
העם
מצרימה;
שהסוסים
באים
משם
,
כמו
שנאמר
בשלמה
"ותעלה
ותצא
מרכבה
ממצרים
בשש
מאות
כסף
וסוס
בחמשים
ומאה"
(מ"א
י
,
כט).
ראב"ע:
ובעבור
כי
הסוסים
בימים
ההם
היו
מוצאים
ממצרים
,
והעד
דברי
שלמה:
"ותצא
מרכבה
ממצרים"
(מ"א
י
,
כט)
,
והנה
יצטרך
,
למען
הרבות
סוסיו
,
שיחטיא
העם
לשוב
אל
מצרים;
וזה
דבר
ברור
,
כי
השם
גאלם
משם
,
ובשובם
יחללו
השם.
ואוריה
הנביא
בסכנת
הנפש
ברח
שם
(ראה
יר'
כו
,
כא);
גם
ירמיהו
בעל
כרחו
הלך
שם
(ראה
יר'
מג
,
ה
-
ו).
לא
תוסיפון
-
מצוה
היתה
,
ולא
נכתבה.
ויש
אומרים:
מטעם
"לא
תוסיפו
לראותם
עוד"
(שמ'
יד
,
יג);
וזאת
דרך
אחרת.
רמב"ן:
לא
ירבה
לו
סוסים
-
אלא
כדי
מרכבתו;
כדי
שלא
ישיב
את
העם
מצרימה;
שהסוסים
באים
משם
,
שנאמר
"ותעלה
ותצא
מרכבה
ממצרים
בשש
מאות
כסף"
(מ"א
י
,
כט).
לשון
רבנו
שלמה.
והוקשה
לי
בזה
,
כי
אמרו
בירושלמי
בסוף
סנהדרין
(י
,
ח
[כט
,
ד]):
לישיבה
אי
אתה
חוזר
אבל
אתה
חוזר
לסחורה
,
לפרקמטיא
ולכבוש
הארץ;
ואם
ישלח
המלך
ויקנה
משם
הסוסים
והרכב
-
סחורה
היא
זו
,
ומותר.
ויתכן
שדרך
הכתוב
,
כי
הזהיר:
לא
ירבה
לו
סוסים
-
אפילו
מארצו
ומארץ
שנער
,
או
כדרך
הסחורה
המותרת;
שלא
יבטח
על
רכבו
כי
רב
,
ועל
פרשיו
כי
עצמו
מאד
(ע"פ
יש'
לא
,
א)
,
אבל
יהיה
מבטחו
בשם
אלהיו.
ואחר
כן
הזהיר
על
המלך
שלא
ישיב
את
העם
מצרימה
-
שיהיו
לו
שם
מעבדיו
ומעמו
שרי
מקנה
יושבים
בערי
הרכב
למען
הרבות
סוס
,
כענין
שנאמר
בשלמה
"ואת
כל
ערי
המסכנות
אשר
היו
לשלמה
ואת
ערי
הרכב"
וגו'
(מ"א
ט
,
יט);
וכן
היו
לו
במצרים
,
כמו
שאמר
"ומוצא
הסוסים
אשר
לשלמה...
ומקוה
סוחרי
המלך"
וגו'
(מ"א
י
,
כח)
-
שלא
היה
אדם
רשאי
להוציא
ממצרים
סוסים
בלא
רשות
מלך
מצרים
,
והיו
נותנים
לו
מהם
מכס.
ונתן
פרעה
לשלמה
"מוצא
הסוסים"
,
לומר
,
שיוציא
הוא
כרצונו
,
והוא
שיתן
הרשות
לאשר
ירצה
ויהא
המכס
שלו.
והיו
לו
שם
הסוחרים
עומדים
במצרים
,
קונים
הסוסים
כולם
ושולחים
לאדוניהם
כרצונו
,
ומוכרים
האחרים
לשאר
מלכי
הארץ;
והוא
שאמר
"וכן
לכל
מלכי
החתים
ולכל
מלכי
ארם
בידם
יוציאו"
(שם
,
כט)
,
כלומר:
על
ידי
סוחרי
שלמה
יוציאו
אותם
,
ולו
יתנו
המכס.
וטעם
רק
-
לומר:
אף
על
פי
שתשים
עליך
מלך
ככל
הגוים
אשר
סביבותיך
(ראה
לעיל
,
יד)
,
רק
לא
יהיה
כמלכיהם
,
שלא
ירבה
סוסים
כאשר
יעשו
הם
,
שכל
חפצם
במלכים
למען
הרבות
להם
סוסים
ופרשים.
וטעם
ויי'
אמר
לכם
-
כי
השם
אומר
לכם
שלא
תוסיפון
לשוב
בדרך
מצרים;
וכן
"כאשר
צוך
יי'
אלהיך"
(דב'
ה
,
טז)
-
שהוא
מצוה
אותך
כן.
או
אמר
לכם
-
שאמר
לי
כן
לצוות
אתכם
,
כדרך
"ויאמר
משה
כה
אמר
יי'
כחצות
הלילה"
וגו'
(שמ'
יא
,
ד).
ועל
דעת
רבותינו
(ראה
ירוש'
סוכה
ה
,
א
[נה
,
ב]):
"כי
כאשר
(בנוסחנו:
אשר)
ראיתם
את
מצרים
היום
לא
תוסיפו
לראותם
עוד"
(שמ'
יד
,
יג)
-
מִצוה;
ומשה
הזכיר:
ויי'
אמר
לכם
שלא
תוסיפו
לשוב
בדרך
הזה.
וכבר
פירשתיו
(שם).
וטעם
המצוה
הזאת
,
מפני
שהיו
המצרים
והכנענים
רעים
וחטאים
ליי'
מאד
(ע"פ
בר'
יג
,
יג)
,
כמו
שאמר
"כמעשה
ארץ
מצרים
אשר
ישבתם
בה
לא
תעשו
וכמעשה
ארץ
כנען"
וגו'
(וי'
יח
,
ג);
והנה
רצה
השם
שלא
ילמדו
ישראל
ממעשיהם
,
והכרית
בכנענים
כל
נשמה
(ראה
דב'
כ
,
טז)
,
ואמר
"לא
ישבו
בארצך"
(שמ'
כג
,
לג)
,
והזהיר
במצרים
שלא
נשב
אנחנו
בארצם.
רלב"ג:
רק
לא
ירבה
לו
סוסים
-
רוצה
לומר:
יותר
מהצריך
למרכבתו.
ולא
ישיב
את
העם
מצרימה
למען
הרבות
סוס
ויי'
אמר
לכם
לא
תוסיפון
לשוב
בדרך
הזה
עוד
-
רוצה
לומר
,
שבזה
יהיה
נשמר
שלא
ישיב
את
העם
מצרים;
כי
אם
יוּתַר
לו
להרבות
סוס
,
ישלח
לו
אנשים
לקנותם
משם
כי
שם
נמצאים
מאד
,
כאמרו:
"ותעל...
מרכבה
ממצרים
בשש
מאות
כסף
וסוס
בחמשים
ומאה"
(מ"א
י
,
כט).
והנה
אם
יעברו
האנשים
ההם
למצרים
יעברו
על
מצות
השם
יתעלה
,
כי
הוא
צוה
לישראל
שלא
יוסיפו
לשוב
בדרך
הזה
עוד
כדי
שלא
ילמדו
ממנהגיהם
המגונים
מאד
,
כמו
שנזכר
בפרשת
'קדושים
תהיו'
(ראה
וי'
יח
,
ג).