תנ"ך - לא־יהיה
לכהנים
הלוים
כל־שבט
לוי
חלק
ונחלה
עם־ישראל
אשי
ה'
ונחלתו
יאכלון:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
לֹא־יִ֠הְיֶה
לַכֹּהֲנִ֨ים
הַלְוִיִּ֜ם
כָּל־שֵׁ֧בֶט
לֵוִ֛י
חֵ֥לֶק
וְנַחֲלָ֖ה
עִם־יִשְׂרָאֵ֑ל
אִשֵּׁ֧י
יְהוָ֛ה
וְנַחֲלָת֖וֹ
יֹאכֵלֽוּן:
(דברים פרק יח פסוק א)
לֹא־יִהְיֶה
לַכֹּהֲנִים
הַלְוִיִּם
כָּל־שֵׁבֶט
לֵוִי
חֵלֶק
וְנַחֲלָה
עִם־יִשְׂרָאֵל
אִשֵּׁי
יְהוָה
וְנַחֲלָתוֹ
יֹאכֵלוּן:
(דברים פרק יח פסוק א)
לא־יהיה
לכהנים
הלוים
כל־שבט
לוי
חלק
ונחלה
עם־ישראל
אשי
ה'
ונחלתו
יאכלון:
(דברים פרק יח פסוק א)
לא־יהיה
לכהנים
הלוים
כל־שבט
לוי
חלק
ונחלה
עם־ישראל
אשי
יהוה
ונחלתו
יאכלון:
(דברים פרק יח פסוק א)
תרגום אונקלוס:
לָא
יְהֵי
לְכָהֲנַיָא
לֵיוָאֵי
כָּל
שִׁבטָא
דְלֵוִי
חוּלָק
וְאַחסָנָא
עִם
יִשׂרָאֵל
קוּרבָּנַיָא
דַייָ
וְאַחסָנְתֵיהּ
יֵיכְלוּן
:
עין המסורה:
לכהנים
הלוים
-
ג'
מיחדין
בחד
לישן
(כלומר:
שלוש
וריאציות
של
הצירוף
'לכהנים'
עם
'לוים'):
דב'
יח
,
א;
יש'
סו
,
כא;
יר'
לג
,
יח.
אשי
-
ט'
(כתיב
יו"ד):
וי'
ד
,
לה;
ה
,
יב;
ז
,
ל;
י
,
טו;
כא
,
ו
,
כא;
דב'
יח
,
א;
יהו'
יג
,
יד;
ש"א
ב
,
כח.
וכל
'מאשי'
דכותהון:
וי'
ב
,
ג
,
י;
ו
,
יא;
ז
,
לה;
י
,
יב
,
יג;
כד
,
ט.
מסורה קטנה:
לכהנים
הלוים
-
ל';
כל
-
שבט
לוי
-
ל';
אשי
-
ט'
וכל
מאשי
דכות';
יאכלון
-
ל'.
רש"י:
כל
שבט
לוי
-
בין
תמימים
,
בין
בעלי
מומין
(ראה
ספ"ד
קסג).
חלק
-
בביזה
,
ונחלה
-
בארץ
(ראה
שם).
אשי
יי'
-
קדשי
המקדש.
ונחלתו
-
אילו
קדשי
הגבול
(ראה
שם):
תרומות
ומעשרות;
אבל
נחלה
גמורה
לא
יהיה
לו
בקרב
אחיו.
ובספרי
דורשו
(?
ראה
ספ"ד
קסד):
ונחלה
לא
יהיה
לו
-
זו
נחלת
שאָר;
בקרב
אחיו
-
זו
נחלת
חמשה;
ואיני
יודע
מהו.
ונראה
לי
שארץ
כנען
שמעבר
הירדן
ואילך
נקראת
'ארץ
חמשה
עממים'
,
ושל
סיחון
ועוג
-
'שני
עממים'
,
אמורי
וכנעני;
ו'נחלת
שאָר'
-
לרבות
קיני
וקניזי
וקדמוני
(ראה
בר'
טו
,
יט).
וכן
דורש
בפרשת
מתנות
שנאמרו
לאהרן
(?
ראה
ספ"ב
קיט):
"על
כן
לא
היה
ללוי"
(דב'
י
,
ט)
-
להזהיר
על
קיני
וקניזי
וקדמוני.
[שוב
נמצא
בדברי
רבי
קלונימוס:
הכי
גרסינן
בספרי
(?
ראה
ספ"ד
קסד):
ונחלה
לא
יהיה
לו
-
אלו
נחלת
חמשה;
בקרב
אחיו
-
אלו
נחלת
שבעה:
נחלת
חמשה
שבטים
ונחלת
שבעה
שבטים.
ומתוך
שמשה
ויהושע
לא
חלקו
נחלה
אלא
לחמשה
שבטים
בלבד
,
שכן
משה
הנחיל
לראובן
וגד
וחצי
שבט
מנשה
(ראה
במ'
לב
,
לג)
,
ויהושע
הנחיל
ליהודה
(ראה
יהו'
טו)
ואפרים
(ראה
יהו'
טז)
ולחצי
שבט
מנשה
(ראה
יהו'
יז)
,
ושבעה
האחרים
נטלו
מאליהן
אחרי
מות
יהושע
(ראה
יהו'
יח
,
ב
ואי';
כג
,
ה;
שו'
א)
-
מתוך
כך
הזכיר
חמשה
לבד
ושבעה
לבד.]
כאשר
דבר
לו
-
"בארצם
לא
תנחל...
אני
חלקך"
(במ'
יח
,
כ).
ראב"ע:
לא
יהיה
לכהנים
הלוים
-
כאשר
הזכיר
משפטי
המלך
,
שהוא
השופט
,
הזכיר
גם
משפט
הכהנים
,
שהם
מורי
התורה.
ואחר
שאמר
שאין
להם
נחלה
,
יקחו
מאת
הזובח
הזרוע
והלחיים
והקבה:
הזרוע
-
מהגוף
,
והלחיים
והלשון
ביניהם
-
מהראש
,
והקבה
-
מהקרב.
ודרך
דרש:
כי
הכהן
שוחט
השלמים:
הזרוע
-
שכר
זרועו
בשחיטה
,
והלחיים
-
שכר
הברכה
,
והקבה
-
שכר
הבדיקה.
ועל
דרך
הפשט:
כי
אלה
טובים
-
מהשלשה
(הגוף
,
הראש
והקרב).
רמב"ן:
אשי
יי'
-
קדשי
המקדש.
ונחלתו
-
אלו
קדשי
הגבול:
תרומות
ומעשרות;
אבל
נחלה
גמורה
לא
יהיה
לו
בקרב
אחיו.
ובסיפרי
דרשו:
ונחלה
לא
יהיה
לו
-
זו
נחלת
שאר;
בקרב
אחיו
-
זו
נחלת
שבעה;
ואיני
יודע
מהו.
ונראה
לי
שארץ
כנען
מעבר
הירדן
ואילך
נקראת
'ארץ
חמשה
עממין'
,
ושל
סיחון
ועוג
-
'שני
עממין'
,
אמורי
וכנעני;
ו'נחלת
שאר'
-
לרבות
קני
קניזי
וקדמוני
(ראה
בר'
טו
,
יט).
שוב
נמצא
בדברי
רבי
קלונימוס:
הכי
גרסינן
בסיפרי
(?
ראה
ספ"ד
קסד):
ונחלה
לא
יהיה
לו
-
אלו
נחלת
חמשה;
בקרב
אחיו
-
אלו
נחלת
שבעה:
נחלת
חמשה
שבטים
ונחלת
שבעה
שבטים.
ומתוך
שמשה
ויהושע
לא
חלקו
נחלה
אלא
לחמשה
שבטים
בלבד
,
שכן
משה
הנחיל
לראובן
וגד
ולחצי
שבט
מנשה
(ראה
במ'
לב
,
לג)
,
ויהושע
הנחיל
ליהודה
(ראה
יהו'
טו)
ואפרים
(ראה
יהו'
טז)
ולחצי
שבט
מנשה
(ראה
יהו'
יז)
,
ושבעה
אחרים
נטלו
מאליהן
אחרי
מות
יהושע
(ראה
יהו'
יח
,
ב
ואי';
כג
,
ה;
שו'
א)
-
מתוך
כך
הזכיר
חמשה
לבד
ושבעה
לבד.
כל
זה
לשון
רבנו
שלמה.
וכבר
פירשתי
העיקר
בפרשת
'קדש
לי'
(שמ'
יג
,
ה)
,
כי
'נחלת
חמשה'
-
הם
חמשה
עממין
הנזכרים
בפסוק
"כי
יביאך
יי'
אל
ארץ
הכנעני
והחתי
והאמורי
והחוי
והיבוסי
אשר
נשבע
לאבותיך
לתת
לך
ארץ
זבת
חלב
ודבש"
(שם)
-
והם
עיקר
נחלת
ישראל
,
שהיתה
ארצם
"ארץ
זבת
חלב
ודבש";
אבל
השנים
הנשארים
,
והם
הפרזי
והגרגשי
,
אין
ארצם
זבת
חלב
ודבש
ואינה
חייבת
בבכורים.
ולכך
הזכיר
בלויים
,
שלא
יטלו
חלק
עם
ישראל
בעיקר
נחלתם
בארץ
הטובה
שהיא
'נחלת
החמשה'
,
וגם
לא
בנחלת
כל
השבעה
שהם
השנים
הנשארים
,
אע"פ
שאין
ארצם
טובה
ואינה
חשובה
בעיני
ישראל
כל
כך.
ודבר
ברור
הוא
בראיות
שכתבתי
שם.
רלב"ג:
לא
יהיה
הכהנים
הלויים
כל
שבט
לוי
חלק
ונחלה
עם
ישראל
-
רוצה
לומר:
לא
יטלו
חלק
בביזה
עם
ישראל
ולא
נחלה
בארץ.
והנה
יש
להם
תמורת
זה
אשי
יי'
,
והם
הקרבנות
שזכו
בהם
הכהנים
,
ונחלתו
הוא
מעשר
ראשון
ללויים
,
כי
הוא
להם
כמו
נחלה;
ושאר
המתנות
שהם
לכהנים
,
שהם
כמו
נחלה
,
כמו
שהתבאר
בפרשת
'קרח'
(במ'
יח
,
כ).