תנ"ך - וכי־יבא הלוי מאחד שעריך מכל־ישראל אשר־הוא גר שם ובא בכל־אות נפשו אל־המקום אשר־יבחר ה':

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְכִֽי־יָבֹ֨א הַלֵּוִ֜י מֵאַחַ֤ד שְׁעָרֶ֙יךָ֙ מִכָּל־יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁר־ה֖וּא גָּ֣ר שָׁ֑ם וּבָא֙ בְּכָל־אַוַּ֣ת נַפְשׁ֔וֹ אֶל־הַמָּק֖וֹם אֲשֶׁר־יִבְחַ֥ר יְהוָֽה: (דברים פרק יח פסוק ו)

טקסט וניקוד:

וְכִי־יָבֹא הַלֵּוִי מֵאַחַד שְׁעָרֶיךָ מִכָּל־יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר־הוּא גָּר שָׁם וּבָא בְּכָל־אַוַּת נַפְשׁוֹ אֶל־הַמָּקוֹם אֲשֶׁר־יִבְחַר יְהוָה: (דברים פרק יח פסוק ו)

טקסט בלבד:

וכי־יבא הלוי מאחד שעריך מכל־ישראל אשר־הוא גר שם ובא בכל־אות נפשו אל־המקום אשר־יבחר ה': (דברים פרק יח פסוק ו)

תיקון קוראים:

וכי־יבא הלוי מאחד שעריך מכל־ישראל אשר־הוא גר שם ובא בכל־אות נפשו אל־המקום אשר־יבחר יהוה: (דברים פרק יח פסוק ו)

תרגום אונקלוס:
וַאֲרֵי יֵיתֵי לֵיוָאָה מֵחֲדָא מִקִרוָך מִכָּל יִשׂרָאֵל דְּהוּא דָּר תַּמָן וְיֵיתֵי בְּכָל רְעוּת נַפשֵׁיהּ לְאַתרָא דְּיִתרְעֵי יְיָ :

עין המסורה:
וכי - ח' ראשי פסוקים בסיפרא: ראה דב' יד , כד. גר שם - ד': בר' לה , כז; דב' יח , ו; שו' יז , ז; עז' א , ד.

רש"י:
וכי יבא הלוי - יכול בבן לוי ודאי הכתוב מדבר? תלמוד לומר: ושרת - יצאו לוים שאין ראויין לשירות (ראה ספ"ד קסח). ובא בכל אות נפשו ושרת - לימד על כהן שבא ומקריב קרבנות נדבתו או חובתו אפילו במשמר שאינו שלו (ראה תוס' מנחות יג , יז). דבר אחר (ראה ספ"ד קסח): עוד לימד על הכהנים הבאים לרגל , שמקריבין ועובדין בקרבנות הבאות מחמת הרגל , כגון מוספי הרגלים , ואע"פ שאין המשמר שלהם.

רשב"ם:
וכי יבא הלוי - כהן שאינו מאותה משמרה שעובדת היום בירושלים בעזרה.

ראב"ע:
גם הזכיר דבר הלוי , כי גם הם יורו התורה בשערים; והעד: דברי הימים (ראה דה"ב יז , ח - ט).

רלב"ג:
וכי יבא הלוי מאחד שעריך מכל ישראל אשר הוא גר שם - ידוע שאין זה המאמר בלוי שאינו כהן , שנאמר חלק כחלק יאכלו , ואין שם ללוי קדשים שיהיו נאכלים במקום הבחירה לבד; ולזה הוא מבואר שזה הלוי הוא כהן. והנה אמר בו: ושרת בשם יי' אלהיו , כמו שאמר קודם זה: "לעמוד לשרת בשם יי'" (פס' ה) - למדנו שהוא מדבר בזה המקום משירות הכהונה. ולפי שאמרוֹ וכי יבא הלוי יעיר על העת אשר ראוי לבא בו הלוי , לפי מה שנתבאר מהשרשים הכוללים , וזה אמנם הוא ברגלים , למדנו , שכשיבא שם הכהן ברגל , הנה הוא רשאי בכל אות נפשו לבא לבית הבחירה ולשרת שם בשם יי' ככל אחיו הכהנים הלוים העומדים שם לפני יי' , ולאכול חלק כחלק עמהם מהקרבנות והמנחות. לבד ממכריו על האבות - ידוע שהאבות חלקו הכהנים למשמרות (ראה דה"א כד , ג ואי') , כדי שיהיו איש על עבודתו (ע"פ במ' ד , יט) , באופן שלא יהיה שם מחלקת ולא תתבלבל מפני זאת העבודה הנכבדת; וזה הוא עניין 'ממכריהם' - כאלו מכרו זה לזה חלקם , בדרך שיטול זה חלקו בשבת זו וזה בשבת אחרת , וזה יעבוד בשבת זו וזה בשבת אחרת. ואמר בזה המקום כי מלבד הקרבנות והעבודות שהם מהממכר הזה , יוכלו לעבוד הכהנים בשוה ולחלק ביניהם חלק כחלק , והם הקרבנות והמנחות שהם מפני הרגל. ואולם הקרבנות שאינם מפני הרגל המיוחסים לשבת ההוא , יהיו לאנשי המשמר לבד , העבודה והאכילה , לא לזולתם מהכהנים. ולפי שהוצרכה התורה להתיר זה לכהנים בעלותם לרגל , למדנו שכונת התורה היא שיהיו הכהנים משמרות משמרות , כי בזולת זה לא תשלם זאת העבודה הנכבדת באופן ראוי. והנה אמרוֹ וכי יבא הלוי - יכלול גם כן בואו שם להביא קרבנותיו או נדריו ונדבותיו , כי אז הוא ראוי לבא שם , ולזה יוכל לעבוד אז באלו הקרבנות ולאכל עמם חלק כחלק. ואחשוב שכבר אמר וכי יבא הלוי - לכלול בזה העניין הלוי , שהוא גם כן נחלק למשמרות. והנה לעניין השירות שהוא בשם יי' , והוא השירה שאומרים הלויים על הקרבנות , יהיה הבא מהלויים יכול לשרת בכל אות נפשו , לא בשאר עבודות הלוים , כי הם לאנשי המשמר. והנה למדנו מזה המקום שהלויים גם כן יחוייב שיהיו נחלקים למשמרות , בדרך שיהיה "איש על עבודתו ועל משאו" , כמו שזכרה התורה בפרשת 'במדבר סיני' (ראה במ' ד , יט) ובפרשת 'נשא' (שם , מט). הנה זה ביאור מה שיצטרך אל ביאור מזאת הפרשה שהגבלנו ביאורה פה. (עשרים ואחת תועלות - בקובץ רלב"ג תועלות). (חלק שני:) "כי אתה בא אל הארץ" וגו' (דב' יח , ט) עד "יד ביד רגל ברגל" (דב' יט , כא).
ריכוז קישורים