תנ"ך - ולא תחוס עינך נפש בנפש עין בעין שן בשן יד ביד רגל ברגל: ס

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְלֹ֥א תָח֖וֹס עֵינֶ֑ךָ נֶ֣פֶשׁ בְּנֶ֗פֶשׁ עַ֤יִן בְּעַ֙יִן֙ שֵׁ֣ן בְּשֵׁ֔ן יָ֥ד בְּיָ֖ד רֶ֥גֶל בְּרָֽגֶל: ס (דברים פרק יט פסוק כא)

טקסט וניקוד:

וְלֹא תָחוֹס עֵינֶךָ נֶפֶשׁ בְּנֶפֶשׁ עַיִן בְּעַיִן שֵׁן בְּשֵׁן יָד בְּיָד רֶגֶל בְּרָגֶל: ס (דברים פרק יט פסוק כא)

טקסט בלבד:

ולא תחוס עינך נפש בנפש עין בעין שן בשן יד ביד רגל ברגל: ס (דברים פרק יט פסוק כא)

תיקון קוראים:

ולא תחוס עינך נפש בנפש עין בעין שן בשן יד ביד רגל ברגל: ס (דברים פרק יט פסוק כא)

תרגום אונקלוס:
וְלָא תְחוּס עֵינָך נַפשָׁא חֲלָף נַפשָׁא עֵינָא חֲלָף עֵינָא שִׁנָא חֲלָף שִׁנָא יְדָא חֲלָף יְדָא רִגלָא חֲלָף רִגלָא :

עין המסורה:
ולא - י"ז ראשי פסוקים בסיפרא: ראה דב' א , כו. ולא תחוס - ה': ראה דב' יג , ט. עינך - ו' חסר (בלישנא): ראה דב' טו , יח. עין בעין - ג': במ' יד , יד; *דב' יט , כא; יש' נב , ח.

מסורה גדולה:
עין בעין ג' אשר עין בעין נראה ולא תחוס עינך קול צפיך.

מסורה קטנה:
עינך - ו' חס'; עין בעין - ג'.

רש"י:
עין בעין - ממון (ראה ב"ק פד , א): עין בעין , שן בשן וגו'.

ראב"ע:
וטעם לא תחוס עינך - על עד שקר.

רלב"ג:
ולא תחוס עינך נפש בנפש - הזהיר בזה מלרחם על עד זומם מלעשות לו כאשר זמם. נפש בנפש - רוצה לומר , שאם יחייבו מיתה בעדותם יִדוֹנו במיתה ההיא , שנאמר: "כאשר זמם" (לעיל , יט). עין בעין שן בשן יד ביד רגל ברגל - ראוי שתדע שאי אפשר בעדות שיחייבו בו חסרון אבר , כי המחסר אבר יענש בממון כמו שבארנו בפרשת 'ואלה המשפטים' (שמ' כא , כד); ולזה ירצה בו בזה המקום עונש ממון. ולפי שצוה שלא לחמול על עד זומם שלא השלים מחשבתו , למדנו שכל שכן שאנחנו מוזהרים מלחמול על החובל בחבירו באיזה צד שיהיה מאותם החמשה דברים שזכרנו ביאורם בפרשה 'ואלה המשפטים' (שמ' כא , יט , כד - כה). וכבר ביארה זה התורה עוד בביאור ב'בשת'; אמר: "וקצותה את כפה לא תחוס עינך" (דב' כה , יב). ואמר: עין בעין שן בשן יד ביד רגל ברגל - להורות שקנס הממון ישוער לפי האבר שהיה בו הנזק. ולמדנו עוד בזה תועלת אחר , והוא , שכמו שהעין הוא יותר נכבד לאין שיעור יותר מהשן , וזה מפורסם מעניינו , כן היד הוא נכבד לאין שיעור מהרגל , כי היד הוא כלי להשתמש בו בכל המלאכות המעשיות. וכמו שהעין יש לו מבוא גדול בעיוניות לראות המוחשים וללמוד הספרים , כן העניין ביד , כי במה שיכתוב האדם יתיישר בתכלית מה שאפשר לעמוד על סודות הדברים שתהיה חקירתו בהם. והיתה מחכמת המשל הזה , כי כמו שהעין הוא למעלה מהשן , כן היד הוא למעלה מן הרגל. הנה זה ביאור מה שיצטרך אל ביאור במה שהגבלנו ביאורו מזאת הפרשה. (שש עשרה תועלות לפרשת 'שופטים' חלק שני - בקובץ רלב"ג תועלות).
ריכוז קישורים