תנ"ך - ולא
תחוס
עינך
נפש
בנפש
עין
בעין
שן
בשן
יד
ביד
רגל
ברגל:
ס
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְלֹ֥א
תָח֖וֹס
עֵינֶ֑ךָ
נֶ֣פֶשׁ
בְּנֶ֗פֶשׁ
עַ֤יִן
בְּעַ֙יִן֙
שֵׁ֣ן
בְּשֵׁ֔ן
יָ֥ד
בְּיָ֖ד
רֶ֥גֶל
בְּרָֽגֶל:
ס
(דברים פרק יט פסוק כא)
וְלֹא
תָחוֹס
עֵינֶךָ
נֶפֶשׁ
בְּנֶפֶשׁ
עַיִן
בְּעַיִן
שֵׁן
בְּשֵׁן
יָד
בְּיָד
רֶגֶל
בְּרָגֶל:
ס
(דברים פרק יט פסוק כא)
ולא
תחוס
עינך
נפש
בנפש
עין
בעין
שן
בשן
יד
ביד
רגל
ברגל:
ס
(דברים פרק יט פסוק כא)
ולא
תחוס
עינך
נפש
בנפש
עין
בעין
שן
בשן
יד
ביד
רגל
ברגל:
ס
(דברים פרק יט פסוק כא)
תרגום אונקלוס:
וְלָא
תְחוּס
עֵינָך
נַפשָׁא
חֲלָף
נַפשָׁא
עֵינָא
חֲלָף
עֵינָא
שִׁנָא
חֲלָף
שִׁנָא
יְדָא
חֲלָף
יְדָא
רִגלָא
חֲלָף
רִגלָא
:
עין המסורה:
ולא
-
י"ז
ראשי
פסוקים
בסיפרא:
ראה
דב'
א
,
כו.
ולא
תחוס
-
ה':
ראה
דב'
יג
,
ט.
עינך
-
ו'
חסר
(בלישנא):
ראה
דב'
טו
,
יח.
עין
בעין
-
ג':
במ'
יד
,
יד;
*דב'
יט
,
כא;
יש'
נב
,
ח.
מסורה גדולה:
עין
בעין
ג'
אשר
עין
בעין
נראה
ולא
תחוס
עינך
קול
צפיך.
רש"י:
עין
בעין
-
ממון
(ראה
ב"ק
פד
,
א):
עין
בעין
,
שן
בשן
וגו'.
ראב"ע:
וטעם
לא
תחוס
עינך
-
על
עד
שקר.
רלב"ג:
ולא
תחוס
עינך
נפש
בנפש
-
הזהיר
בזה
מלרחם
על
עד
זומם
מלעשות
לו
כאשר
זמם.
נפש
בנפש
-
רוצה
לומר
,
שאם
יחייבו
מיתה
בעדותם
יִדוֹנו
במיתה
ההיא
,
שנאמר:
"כאשר
זמם"
(לעיל
,
יט).
עין
בעין
שן
בשן
יד
ביד
רגל
ברגל
-
ראוי
שתדע
שאי
אפשר
בעדות
שיחייבו
בו
חסרון
אבר
,
כי
המחסר
אבר
יענש
בממון
כמו
שבארנו
בפרשת
'ואלה
המשפטים'
(שמ'
כא
,
כד);
ולזה
ירצה
בו
בזה
המקום
עונש
ממון.
ולפי
שצוה
שלא
לחמול
על
עד
זומם
שלא
השלים
מחשבתו
,
למדנו
שכל
שכן
שאנחנו
מוזהרים
מלחמול
על
החובל
בחבירו
באיזה
צד
שיהיה
מאותם
החמשה
דברים
שזכרנו
ביאורם
בפרשה
'ואלה
המשפטים'
(שמ'
כא
,
יט
,
כד
-
כה).
וכבר
ביארה
זה
התורה
עוד
בביאור
ב'בשת';
אמר:
"וקצותה
את
כפה
לא
תחוס
עינך"
(דב'
כה
,
יב).
ואמר:
עין
בעין
שן
בשן
יד
ביד
רגל
ברגל
-
להורות
שקנס
הממון
ישוער
לפי
האבר
שהיה
בו
הנזק.
ולמדנו
עוד
בזה
תועלת
אחר
,
והוא
,
שכמו
שהעין
הוא
יותר
נכבד
לאין
שיעור
יותר
מהשן
,
וזה
מפורסם
מעניינו
,
כן
היד
הוא
נכבד
לאין
שיעור
מהרגל
,
כי
היד
הוא
כלי
להשתמש
בו
בכל
המלאכות
המעשיות.
וכמו
שהעין
יש
לו
מבוא
גדול
בעיוניות
לראות
המוחשים
וללמוד
הספרים
,
כן
העניין
ביד
,
כי
במה
שיכתוב
האדם
יתיישר
בתכלית
מה
שאפשר
לעמוד
על
סודות
הדברים
שתהיה
חקירתו
בהם.
והיתה
מחכמת
המשל
הזה
,
כי
כמו
שהעין
הוא
למעלה
מהשן
,
כן
היד
הוא
למעלה
מן
הרגל.
הנה
זה
ביאור
מה
שיצטרך
אל
ביאור
במה
שהגבלנו
ביאורו
מזאת
הפרשה.
(שש
עשרה
תועלות
לפרשת
'שופטים'
חלק
שני
-
בקובץ
רלב"ג
תועלות).