תנ"ך - ומי־האיש אשר־ארש אשה ולא לקחה ילך וישב לביתו פן־ימות במלחמה ואיש אחר יקחנה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וּמִֽי־הָאִ֞ישׁ אֲשֶׁר־אֵרַ֤שׂ אִשָּׁה֙ וְלֹ֣א לְקָחָ֔הּ יֵלֵ֖ךְ וְיָשֹׁ֣ב לְבֵית֑וֹ פֶּן־יָמוּת֙ בַּמִּלְחָמָ֔ה וְאִ֥ישׁ אַחֵ֖ר יִקָּחֶֽנָּה: (דברים פרק כ פסוק ז)

טקסט וניקוד:

וּמִי־הָאִישׁ אֲשֶׁר־אֵרַשׂ אִשָּׁה וְלֹא לְקָחָהּ יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ פֶּן־יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יִקָּחֶנָּה: (דברים פרק כ פסוק ז)

טקסט בלבד:

ומי־האיש אשר־ארש אשה ולא לקחה ילך וישב לביתו פן־ימות במלחמה ואיש אחר יקחנה: (דברים פרק כ פסוק ז)

תיקון קוראים:

ומי־האיש אשר־ארש אשה ולא לקחה ילך וישב לביתו פן־ימות במלחמה ואיש אחר יקחנה: (דברים פרק כ פסוק ז)

תרגום אונקלוס:
וּמַן גֻּברָא דַּאֲרַס אִתְּתָא וְלָא נַסבַּהּ יְהָך וִיתוּב לְבֵיתֵיהּ דִּלמָא יִתקְטִיל בִּקרָבָא וּגבַר אָחֳרָן יִסְבִנַהּ :

עין המסורה:
ומי - האיש - ב': דב' כ , ו , ז. וישב - ה"י (רפין): ראה לעיל , ה.

מסורה קטנה:
ומי - האיש - ב'; וישב - ה"י.

רש"י:
ויספו השטרים - למה נאמר כאן 'ויספו'? - מוסיפין זו על דברי כהן: שהכהן מדבר ומשמיע מן "שמע ישראל" (לעיל , ג) עד "להושיע אתכם" (לעיל , ד); ו"מי האיש" ושיני ושלישי (ראה לעיל , ה - ז) - כהן מדבר ושוטר משמיע; וזו - שוטר מדבר ושוטר משמיע (ראה סוטה מג , א). הירא ורך הלבב - רבי עקיבא אומר: כמשמעו , שאינו יכול לעמוד בקשרי המלחמה ולראות חרב שלופה. רבי יוסי הגלילי אומר: הירא מעבירות שבידו; ולכך תלתה לו תורה לחזור על בית וכרם ואשה - לכסות על החוזרים בשביל עבירות שבידם שלא יבינו שהם בעלי עברות , והרואהו חוזר , אומר: שמא בנה בית או נטע כרם או אירש אשה (ראה משנה סוטה ח , ה). פן ימות במלחמה - ישוב פן ימות; שאם לא ישמע לדברי כהן , כדַי הוא שימות (ראה ספ"ד קצד).

רשב"ם:
ילך וישוב לביתו - אם ירך לבבו וירא מזלו: פן ימות במלחמה וגו'; שיש נותן אל לבו , כשהולך למלחמה , ודואג: שמא אין לי מזל לחנך את ביתי או את אשתי או את כרמי , ולכך גרם מזלי ללכת עתה במלחמה; ומתוך כך ירא למות. ושלשה מעשים הזכיר , בית ואשה וכרם , ולבסוף כולל כל הדברים: "מי האיש הירא ורך הלבב" (להלן , ח) - בין באלו שאמרנו בין בדברים אחרים. וכן בקהלת , מונה שלשה דברים , וחוזר וכולל: "מה יתרון לאדם" (קה' א , ג) - הלא גרוע הוא מכל , שהרי "דור הולך ודור" אחר "בא" (שם , ד) , שאין הבנים בדמות אבות , ואין זה זכרון; אבל "הארץ לעולם עומדת" (שם) כמו בששת ימי בראשית , וכן השמש (שם , ה) , (וכן הנחלים; שם , ז); וחוזר וכולל: "כל הדברים יגיעים" (שם , ח) - כל מעשי העולם כך הם כולם כמששת ימי בראשית , אבל טורח ויגיעה הוא להזכיר כולם , ו"לא יוכל איש לדבר... ולא תמלא אזן משמוע" (שם) אם יספרו לו , אלא זה הכלל: "אין כל חדש" (שם , ט) ולכולם יש זכרון , אבל "אין זכרון לראשונים" (שם , יא) , שאין הילוד דומה למוליד.

ראב"ע:
ארש... ולא לקחה - בנישואין. והנה זה הכתוב לאות , כי יש מי שימות בבא יומו , רק המת במלחמה מת בלא יומו; על כן אמר דוד "... או במלחמה ירד ונספה" (ש"א כו , י).

ר' יוסף בכור שור:
ואיש אחר יקחנה - או יחלל הכרם או יחנך הבית - ועגמת נפש הוא. ואיכא למאן דאמר (ראה משנה סוטה ח , ה) , דכל אלה - שלא לבייש את "הירא ורך הלבב" (להלן , ח). (כרם - אפילו קטן) , וכגון שתים כנגד שתים ואחת יוצאה (ראה משנה כלאים ד , ו) , כי אז חשוב כזה. וכגון שבנה בית הראוי למזוזה (ע"פ ברכות מז , א) , וכגון שלקח אשה שכשירה לו (ראה סוטה מד , א) - לאפוקי כהן שנשא גרושה וכיוצא בו; ואם נשא אשה חדשה (ראה דב' כד , ה) - שאינו מחזיר גרושתו (ראה משנה סוטה ח , ג) , או נטע כרם וחיללו , או בנה בית וחנכו - אינו יוצא כלל , אפילו לתקן הדרכים ואפילו להספיק מים ומזון (ראה שם , ד) , כדכתיב "נקי יהיה לביתו שנה אחת" (דב' כד , ה); ומְרַבֶּה אף בונה בית ונוטע כרם , כדאיתא בסוטה (מג , א). אבל רך הלב וחביריו מתקנים הדרכים ומספיקין מים ומזון (ראה משנה סוטה ח , ב). וקודם שיאמרו להם שיחזרו , הכהן מְחַזֵיק אותם בשמו של הקדוש ברוך הוא: "אל תיראו... ואל תערצו..." (לעיל , ג).

רלב"ג:
ומי האיש אשר ארש אשה ולא לקחה - הנה למדנו מאמרו ואיש אחר יקחנה , שאין הקפדה בזה אלא מפני זה הפחד שיהיה לו , לסבה אשר זכרנו בעניין הבית (לעיל , ה); ולזה הוא מבואר , שזה הדין נוהג בכל אשה שתהיה קנויה לו קצת ולא לקחה , היתה בתולה או אלמנה או שומרת יבם. ואם היה בלקוחיה עבירה אינו חוזר מפני זה , וזה מבואר; וכן המחזיר גרושתו , שהרי לקחה. וראוי שתדע שמי שארס אשה ולקחה , אינו יוצא כלל לצבא עם עורכי המלחמה , ואינו הולך ושב לספק לאנשי הצבא מזונותיהם , שנאמר: "נקי יהיה לביתו שנה אחת ושמח את אשתו אשר לקח" , כמו שיתבאר במה שיבא בגזרת האל בפרשת 'כי תצא' (דב' כד , ה). ושם התבאר (ראה פירושו) , שכן הדין במי שבנה בית חדש וחנכו ובאשר נטע כרם וחללו.
ריכוז קישורים