תנ"ך - ויספו השטרים לדבר אל־העם ואמרו מי־האיש הירא ורך הלבב ילך וישב לביתו ולא ימס את־לבב אחיו כלבבו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְיָסְפ֣וּ הַשֹּׁטְרִים֘ לְדַבֵּ֣ר אֶל־הָעָם֒ וְאָמְר֗וּ מִי־הָאִ֤ישׁ הַיָּרֵא֙ וְרַ֣ךְ הַלֵּבָ֔ב יֵלֵ֖ךְ וְיָשֹׁ֣ב לְבֵית֑וֹ וְלֹ֥א יִמַּ֛ס אֶת־לְבַ֥ב אֶחָ֖יו כִּלְבָבֽוֹ: (דברים פרק כ פסוק ח)

טקסט וניקוד:

וְיָסְפוּ הַשֹּׁטְרִים לְדַבֵּר אֶל־הָעָם וְאָמְרוּ מִי־הָאִישׁ הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ וְלֹא יִמַּס אֶת־לְבַב אֶחָיו כִּלְבָבוֹ: (דברים פרק כ פסוק ח)

טקסט בלבד:

ויספו השטרים לדבר אל־העם ואמרו מי־האיש הירא ורך הלבב ילך וישב לביתו ולא ימס את־לבב אחיו כלבבו: (דברים פרק כ פסוק ח)

תיקון קוראים:

ויספו השטרים לדבר אל־העם ואמרו מי־האיש הירא ורך הלבב ילך וישב לביתו ולא ימס את־לבב אחיו כלבבו: (דברים פרק כ פסוק ח)

תרגום אונקלוס:
וְיוֹסְפוּן סָרְכַיָא לְמַלָלָא עִם עַמָא וְיֵימְרוּן מַן גֻּברָא דְּדָחוּל וּתבִיר לִבָּא יְהָך וִיתוּב לְבֵיתֵיהּ וְלָא יִתבַּר יָת לִבָּא דַאֲחוֹהִי כְּלִבֵּיהּ :

עין המסורה:
ויספו - ב': דב' כ , ח; יש' כט , יט. הירא - ב': שמ' ט , כ; *דב' כ , ח. וישב - ה"י (רפין): ראה לעיל , ה. כלבבו - ב': *דב' כ , ח; ש"א יג , יד.

מסורה גדולה:
הירא ב' הירא את דבר יי' מי האיש הירא ורך הלבב. כלבבו ב' ולא ימס את לבב אחיו בקש יי' לו איש כלבבו.

מסורה קטנה:
הירא - ב'; ורך הלבב - ל'; כלבבו - ב'.

רש"י:
ויספו השטרים - למה נאמר כאן 'ויספו'? - מוסיפין זו על דברי כהן: שהכהן מדבר ומשמיע מן "שמע ישראל" (לעיל , ג) עד "להושיע אתכם" (לעיל , ד); ו"מי האיש" ושיני ושלישי (ראה לעיל , ה - ז) - כהן מדבר ושוטר משמיע; וזו - שוטר מדבר ושוטר משמיע (ראה סוטה מג , א). הירא ורך הלבב - רבי עקיבא אומר: כמשמעו , שאינו יכול לעמוד בקשרי המלחמה ולראות חרב שלופה. רבי יוסי הגלילי אומר: הירא מעבירות שבידו; ולכך תלתה לו תורה לחזור על בית וכרם ואשה - לכסות על החוזרים בשביל עבירות שבידם שלא יבינו שהם בעלי עברות , והרואהו חוזר , אומר: שמא בנה בית או נטע כרם או אירש אשה (ראה משנה סוטה ח , ה). פן ימות במלחמה - ישוב פן ימות; שאם לא ישמע לדברי כהן , כדַי הוא שימות (ראה ספ"ד קצד).

ראב"ע:
הירא - להכות אחר , ורך הלבב - לסבול מכת אחר. את לבב - הנה את - נוסף יֵרָאה , רק טעמו כאשר פרשתי (שמ' י , ח) , שהוא כעצם הדבר.

ר' יוסף בכור שור:
ולא ימס - איכא למימר (ראה סוטה מג , א) , שהשוטרים אומרים אותו , ואיכא למימר , שהטעם הוא שהפסוק נותן. ויספו השוטרים - לפי הפשט נראה , שפעם מכריזין על רך הלבב , לפי שיש בו תקלה , שמביא מורך בלב האחרים.

רמב"ן:
ויספו השוטרים... מי האיש הירא - על דעת רבי יוסי הגלילי (ראה סוטה מד , א): כאשר הבטיח הכהן שהשם יושיעם ולא יפקד מהם איש , ראוי שיבטחו בו הצדיקים , ויזהירו השוטרים את היראים מעבֵרות שבידם; ולכך תלתה לו תורה לחזור על בית וכרם ואשה , לכסות על האחרים שחוזרין בשביל העבֵרות. ויהיה טעם "פן ימות" (ראה לעיל , ה - ז) - שהוא יחשוב בלבו כן , וינוס. ועל דעת רבי עקיבא (ראה סוטה מד , א) הוא כמשמעו , כי מי שיירא אחר הבטחת הכהן איננו בוטח בשם כראוי , ולא יעשה לו הנס. וטעם ורך הלבב - שאין בטבעו לראות מכת חרב והרג. כי הירא הוא אשר לא יבטח , ויחזיר אותו מפני מיעוט בטחונו , ורך הלבב - מפני חולש טבעו , כי ינוס או יתעלף. [(תוספת רמב"ן עצמו:) ואמרו בירושלמי (ראה סוטה ח , ט [כג , א]) , שכולם צריכים להביא ראיה לדבריהם , כלומר , שיביאו עדים על הבית ועל הכרם והאשה לפני שר הצבא , ואז יתן לו רשות לחזור; וכן אמרו גם לדעת רבי יוסי הגלילי , שצריך להביא ראיה על העבירה שבידו; ולולי כן היו מרבית העם חוזרים בטענות שקר. אבל לדברי רבי עקיבא , ברכות הלב , שאיננו יכול לעמוד בקשרי המלחמה ולראות חרב שלופה , אמרו שאין צריך להביא ראיה , שעדיו עמו.] וצוה: ופקדו שרי צבאות בראש העם - כי התורה תצוה בדרך הארץ , ותעשה הנסים עם יראיו בהסתר. ואין החפץ לפניו לשנות טבעו של עולם , זולתי כאשר אין שם דרך בהצלה אחרת; או להודיע שמו לצריו לעתים , כאשר היה בקריעת ים סוף וכיוצא בו. ולא ימס את לבב אחיו - עשאו בעל ההלכות (ה"ג הקדמה) מצות 'לא תעשה' (רסא) , שלא ימנע מלשוב , שלא ימס את לבב אחיו כלבבו; והוא כדרך "ולא יאכל את בשרו" (שמ' כא , כח).

רלב"ג:
ויספו השטרים לדבר אל העם וגו' - ראוי שתדע שעד זה המקום (פס' ה - ח) היו דברי הכהן ראשונה בצאתם מהארץ , והשוטרים היו משמיעים זה לעם אחריו. אולם בקרבם למלחמה יאמר הכהן כדברים הראשונים תחלה , והוא אמרו "שמע ישראל" (לעיל ג - ד) , וכהן אחר יאמר הדברים ההם לישראל בקול רם , ואחר זה ישוב הכהן לאמר "מי האיש אשר בנה" וגו' (לעיל , ה) , והשוטר משמיע אחריו אלו הדברים לכל ישראל בקול רם. והנה אלו השוטרים הם שוטרים של סנהדרי גדולה , שהם משותפים לכל ישראל; ולזה לא תהיה זאת המלחמה , רוצה לומר: מלחמת הרשות , כי אם על פי בית דין הגדול , שהשוטרים הם תחת השופטים ובמצותם יעשו מה שיעשו. ויספו השוטרים לדבר אל העם וגו' - רוצה לומר , שזה המאמר יוסיפו השוטרים לדבר אל העם יותר ממה שישמעו מפי הכהן. מי האיש הירא ורך הלבב ילך וישוב לביתו - רוצה לומר שהירא ורך הלבב שאין לו כח לשמוע לדברי הכהן שהזהירם מזה , מפני טבעו ומנהגו , יפרד מאנשי המלחמה וילך וישוב לביתו לספק מזונותיהם לבני הצבא , כדי שלא ימס לבב אחיו כלבבו בראותם פחדו והיותו נחפז לנוס; כי כך דרך אנשי המלחמה , רוצה לומר , שבראותם איש אחד מהם נס , ינוסו כולם.
ריכוז קישורים