תנ"ך - וזאת
הברכה
אשר
ברך
משה
איש
האלהים
את־בני
ישראל
לפני
מותו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְזֹ֣את
הַבְּרָכָ֗ה
אֲשֶׁ֨ר
בֵּרַ֥ךְ
מֹשֶׁ֛ה
אִ֥ישׁ
הָאֱלֹהִ֖ים
אֶת־בְּנֵ֣י
יִשְׂרָאֵ֑ל
לִפְנֵ֖י
מוֹתֽוֹ:
(דברים פרק לג פסוק א)
וְזֹאת
הַבְּרָכָה
אֲשֶׁר
בֵּרַךְ
מֹשֶׁה
אִישׁ
הָאֱלֹהִים
אֶת־בְּנֵי
יִשְׂרָאֵל
לִפְנֵי
מוֹתוֹ:
(דברים פרק לג פסוק א)
וזאת
הברכה
אשר
ברך
משה
איש
האלהים
את־בני
ישראל
לפני
מותו:
(דברים פרק לג פסוק א)
וזאת
הברכה
אשר
ברך
משה
איש
האלהים
את־בני
ישראל
לפני
מותו:
(דברים פרק לג פסוק א)
תרגום אונקלוס:
וְדָא
בִרכְתָא
דְּבָרֵיך
מֹשֶׁה
נְבִיָיא
דַייָ
יָת
בְּנֵי
יִשׂרָאֵל
קֳדָם
מוֹתֵיהּ
:
עין המסורה:
וזאת
-
י"ו
ראשי
פסוקים:
ראה
דב'
ד
,
מד.
משה
איש
האלהים
-
ו'
(בלישנא):
דב'
לג
,
א;
יהו'
יד
,
ו;
תה'
צ
,
א;
*עז'
ג
,
ב;
דה"א
כג
,
יד;
דה"ב
ל
,
טז.
לפני
מותו
-
ד':
בר'
כז
,
י;
נ
,
טז;
דב'
לג
,
א;
דה"א
כב
,
ה.
רש"י:
וזאת
הברכה.
לפני
מותו
-
סמוך
למיתתו
(ראה
ספ"ד
שמב)
,
שאם
לא
עכשיו
אימתי
(ע"פ
משנה
אבות
א
,
יד).
[(תרי"ק:)
איש
האלהים
-
שלפיכך
כתב
איש
האלהים
,
לומר
שעל
פי
הקדוש
ברוך
הוא
ברכם.]
רשב"ם:
וזאת
הברכה
-
מוסב
למעלה:
"וידבר
משה
באזני
כל
קהל
ישראל
את
דברי
השירה
הזאת
עד
תמם.
האזינו
השמים"
וגו'
(דב'
לא
,
ל
-
לב
,
א)
,
וזאת
הברכה
-
אחר
התוכחה
של
'האזינו'
חזר
ובירכן
לישראל
,
בטרם
יעלה
אל
ההר
למות
שם.
כלומר:
זאת
השירה
וזאת
הברכה.
ראב"ע:
וזאת
הברכה
-
כברכת
יעקב
(ראה
בר'
מט).
איש
האלהים
-
להודיע
כי
בנבואה
ברך
אותם.
לפני
מותו
-
סמוך
למותו;
והטעם:
ביום
מותו.
ר' יוסף בכור שור:
וזאת
הברכה
-
עתה
פירש
התוכיחה
שהוכיחם
כמו
שצוה
הקדוש
ברוך
הוא
לו
,
כדכתיב
"דבר
משה
אל
כל
(בנוסחנו:
בני)
ישראל
ככל
אשר
צוה
יי'
אותו
אליהם"
(דב'
א
,
ג):
כתוב
את
השירה
ולמדה
להם
,
כי
כן
צוה
יי'
לכתוב
את
השירה
הזאת
"ולמדה
את
בני
ישראל
ושימה
בפיהם"
(ראה
דב'
לא
,
יט).
וזאת
הברכה
-
שבירכן
כמוכן
ברוח
הקודש
,
וזהו
שנאמר:
איש
האלהים
-
פירוש:
שלוחו
של
מקום.
וכן
תחילת
הספר
"דבר
משה
אל
כל
ישראל"
(דב'
א
,
א).
ופירש
רבי
יוסי
קרא
,
שלכך
קראו
כאן
'איש
האלהים'
-
לומר
,
שעל
פי
הקדוש
ברוך
הוא
ברכם.
לפני
מותו
-
סמוך
למִתתו.
דרך
ארץ
הוא
,
שכשאדם
בא
ליפטר
מחביריו
,
שמברכם
ונותן
להם
שלום.
וכן
עשה
יעקב
אבינו:
כשבא
ליפטר
מבניו
,
בירכם
(ראה
בר'
מח
-
מט).
וברכתם
של
אילו
הגדולים
-
נבואה
היא
,
ודברים
העתידים
לבא.
רמב"ן:
איש
האלהים
-
להגיד
כי
ברכתו
מקויימת
,
כי
איש
אלהים
היה
,
ותפלת
ישרים
רצונו
(ע"פ
מש'
טו
,
ח).
והנה
יקרא
הכתוב
משה
רבינו
'איש
האלהים'
,
וכן
שאר
הנביאים
(ראה
ש"א
ט
,
י)
,
כדוד
(ראה
נחמ'
יב
,
לו)
ואליהו
(ראה
מ"א
יז
,
יח)
וזולתם;
ולא
יאמר
הכתוב
'איש
יי''
,
אבל
יאמר
"משה
עבד
יי'"
(דב'
לד
,
ה).
והטעם
יוָדע
לכל
משכיל
,
וכן
על
דרך
האמת.
וזאת
היא
הברכה
-
כי
"מאת
יי'
היתה
זאת"
(תה'
קיח
,
כג);
וכן
ביעקב
נאמר
"וזאת
אשר
דבר
להם
אביהם"
(בר'
מט
,
כח)
-
שהשכין
עליהם
זאת
הברכה;
והוא
שאמר
דוד:
"זאת
היתה
לי
כי
פקודיך
נצרתי"
(תה'
קיט
,
נו)
-
ירמוז
לציון
,
עיר
דוד
,
"כי
שם
צוה
יי'
את
הברכה
חיים
עד
העולם"
(תה'
קלג
,
ג).
והמשכיל
יבין.
ולזה
הסוד
נתכונו
רבותינו
במדרשם
שאמרו
בבראשית
רבה
(ראה
ב"ר
ק
,
יב):
"וזאת
אשר
דבר
להם
אביהם"
(בר'
מט
,
כח)
-
עתיד
אדם
כיוצא
בי
לברך
אתכם
,
וממקום
שפסקתי
אני
משם
הוא
מתחיל;
וכיון
שעמד
משה
רבינו
,
פתח
להם
בוזאת
הברכה
מאותו
מקום
שפסק
להם
אביהם
,
הוי:
"וזאת
אשר
דבר
להם
אביהם";
אומר
להם:
הברכות
הללו
,
אימתי
מגיעות
אתכם?
משעה
שתקבלו
את
התורה
שכתוב
בה
"וזאת
התורה"
וגו'
(דב'
ד
,
מד).
כי
המלה
הזאת
תרמוז
לברכה
שהיא
התורה;
והיא
הברית
,
דכתיב
"זאת
בריתי"
(בר'
יז
,
י).
וכבר
הזכרתי
זה
(שמ'
כה
,
ג;
וי'
טז
,
ב).
רלב"ג:
משה
איש
האלהים
-
רוצה
לומר:
נביא
יי'.
ומצד
שהוא
נביא
ברכם
בזאת
הברכה
,
והיא
היתה
להוסיף
עליהם
טוב
מה
,
מתיחס
אל
הטוב
הראוי
לבא
להם;
או
למעט
הרע
הראוי
לבא
עליהם
,
כי
בכמו
זה
תועיל
ברכת
הנביא
,
כמו
שבארנו
בפרשת
'תולדות
יצחק'
(ראה
סוף
הפרשה
,
עמ'
).