תנ"ך - העידתי בכם היום את־השמים ואת־הארץ כי־אבד תאבדון מהר מעל הארץ אשר אתם עברים את־הירדן שמה לרשתה לא־תאריכן ימים עליה כי השמד תשמדון:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

הַעִידֹתִי֩ בָכֶ֨ם הַיּ֜וֹם אֶת־הַשָּׁמַ֣יִם וְאֶת־הָאָ֗רֶץ כִּֽי־אָבֹ֣ד תֹּאבֵדוּן֘ מַהֵר֒ מֵעַ֣ל הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֨ר אַתֶּ֜ם עֹבְרִ֧ים אֶת־הַיַּרְדֵּ֛ן שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּ֑הּ לֹֽא־תַאֲרִיכֻ֤ן יָמִים֙ עָלֶ֔יהָ כִּ֥י הִשָּׁמֵ֖ד תִּשָּׁמֵדֽוּן: (דברים פרק ד פסוק כו)

טקסט וניקוד:

הַעִידֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת־הַשָּׁמַיִם וְאֶת־הָאָרֶץ כִּי־אָבֹד תֹּאבֵדוּן מַהֵר מֵעַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים אֶת־הַיַּרְדֵּן שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ לֹא־תַאֲרִיכֻן יָמִים עָלֶיהָ כִּי הִשָּׁמֵד תִּשָּׁמֵדוּן: (דברים פרק ד פסוק כו)

טקסט בלבד:

העידתי בכם היום את־השמים ואת־הארץ כי־אבד תאבדון מהר מעל הארץ אשר אתם עברים את־הירדן שמה לרשתה לא־תאריכן ימים עליה כי השמד תשמדון: (דברים פרק ד פסוק כו)

תיקון קוראים:

העידתי בכם היום את־השמים ואת־הארץ כי־אבד תאבדון מהר מעל הארץ אשר אתם עברים את־הירדן שמה לרשתה לא־תאריכן ימים עליה כי השמד תשמדון: (דברים פרק ד פסוק כו)

תרגום אונקלוס:
אַסהֵידִית בְּכוֹן יוֹמָא דֵין יָת שְׁמַיָא וְיָת אַרעָא אֲרֵי מֵיבָד תֵּיבְדוּן בִּפרִיעַ מֵעַל אַרעָא דְּאַתּוּן עָבְרִין יָת יַרדְּנָא לְתַמָן לְמֵירְתַהּ לָא תֵירְכוּן יוֹמִין עֲלַהּ אֲרֵי אִשׁתֵּיצָאָה תִּשׁתֵּיצוֹן :

עין המסורה:
העידתי - ב' מלא: דב' ד , כו; יר' מב , יט. את - השמים ואת - הארץ - י"ג: בר' א , א; שמ' כ , יא; לא , יז; דב' ד , כו; ל , יט; לא , כח; מ"ב יט , טו; יש' לז , טז; יר' כג , כד; לב , יז; *חגי ב , ו , כא; דה"ב ב , יא. תאבדון - ד': דב' ד , כו; ח , יט , כ; ל , יח. תאריכן - ב' וחסר: דב' ד , כו; ל , יח.

מסורה קטנה:
את - השמים ואת - הארץ - י"ג; תשמדון - ל'.

רש"י:
העדותי (בנוסחנו: העידתי) - הנני מזמינם להיות עדים שהתריתי בכם.

רשב"ם:
את השמים ואת הארץ - "ועצר את השמים והאדמה לא תתן את יבולה" (דב' יא , יז).

ראב"ע:
העידותי בכם היום... - יש אומרים , כי טעם עדות שמים וארץ: המלאכים ובני אדם. ואחרים אמרו (ראה רשב"ם): על הגשם , כטעם "את שמיכם כברזל ואת ארצכם כנחושה" (וי' כו , יט). והנכון בעיני להיותם עדים - שיִרְאוּם תמיד , הם ובניהם , כי הם עומדים; כטעם "כימי השמים" (דב' יא , כא); וכן "שמעו הרים את ריב יי'" (מי' ו , ב); וכן "הנה האבן הזאת תהיה בנו לעדה" (יהו' כד , כז). ושמא יטעון טוען בעבור "כי שמים כעשן נמלחו" (יש' נא , ו) וחביריו (ראה שם) - והטוען ער ולבו ישן (ע"פ שה"ש ה , ב). תאבדון - כמו 'תלמֵדון' (ראה לעיל , י) , בעבור שאיננו סמוך.

ר' יוסף בכור שור:
הנני מעמיד עליכם עדים שהם קיימים לעולם , השמים והארץ , כי אבד תאבדון מן הארץ מהר , ולא יועיל לכם מה שהחזקתם. ויד העדים תהיה בכם בראשונה (ע"פ דב' יז , ז): "ועצר... השמים ולא יהיה מטר והאדמה לא תתן את יבולה" (דב' יא , יז). נבואה היא זו , ורמז להם שכך יעמדו בארץ , אלא שהקדים הקדוש ברוך הוא שני שנים ל"ונושנתם" (לעיל , כה; ראה רש"י).

רמב"ן:
כי תוליד בנים ובני בנים ונושנתם - ענין הכתוב הזה , שיזכיר ויאמר: כי תוליד בנים ובני בנים , ובעבור היותכם יְשָנִים בארץ ותשבו לבטח (ע"פ וי' כה , יח) , אולי תשכחו את השם; והעידותי בכם היום שתאבדו מהר , כי לא יאריך לכם , מאחר שתעבדו עבודה זרה. והפרשה הזו , אף על פי שהיא אזהרה , לא נאמרה בלשון "אם"; והטעם , כי הוא כמתנבא על ענינם , וידבר בלשון ישמש בשני פנים - בלשון אזהרה ובלשון עתיד לבא: יאמר שיעשו - ויהיה להם ככה , ולא יגזר עליהם. ומפני זה אמרו רבותינו (ראה גיטין פח , א) , שרמז לְגלות בית ראשון במלת ונושנתם בגימטריא. והיתה קבלה בידם כי יש בפרשה הזאת רמז לזמן הגלות , וכאשר בא עליהם , התבוננו בה בינה (ע"פ יר' כג , כ). ואמר ועשיתם פסל תמונת כל , ולא אמר 'ועבדתם אותו' או 'ותשתחוו לו' , אבל אמר והשחתם - כי הפסל בכאן תמונת כל , ומפני השחתה יאסור אותו , כאשר פירשתי למעלה (פס' טו - טז).

רלב"ג:
העידותי בכם היום את השמים ואת הארץ - לפי שהשמים והארץ עומדים לעולם וקיימים , נתנם עדים על זה הייעוד הרע , להעיד שכבר יתקיים להם זה הייעוד.
ריכוז קישורים