תנ"ך - כל־המצוה
אשר
אנכי
מצוך
היום
תשמרון
לעשות
למען
תחיון
ורביתם
ובאתם
וירשתם
את־הארץ
אשר־נשבע
ה'
לאבתיכם:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
כָּל־הַמִּצְוָ֗ה
אֲשֶׁ֨ר
אָנֹכִ֧י
מְצַוְּךָ֛
הַיּ֖וֹם
תִּשְׁמְר֣וּן
לַעֲשׂ֑וֹת
לְמַ֨עַן
תִּֽחְי֜וּן
וּרְבִיתֶ֗ם
וּבָאתֶם֙
וִירִשְׁתֶּ֣ם
אֶת־הָאָ֔רֶץ
אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥ע
יְהוָ֖ה
לַאֲבֹתֵיכֶֽם:
(דברים פרק ח פסוק א)
כָּל־הַמִּצְוָה
אֲשֶׁר
אָנֹכִי
מְצַוְּךָ
הַיּוֹם
תִּשְׁמְרוּן
לַעֲשׂוֹת
לְמַעַן
תִּחְיוּן
וּרְבִיתֶם
וּבָאתֶם
וִירִשְׁתֶּם
אֶת־הָאָרֶץ
אֲשֶׁר־נִשְׁבַּע
יְהוָה
לַאֲבֹתֵיכֶם:
(דברים פרק ח פסוק א)
כל־המצוה
אשר
אנכי
מצוך
היום
תשמרון
לעשות
למען
תחיון
ורביתם
ובאתם
וירשתם
את־הארץ
אשר־נשבע
ה'
לאבתיכם:
(דברים פרק ח פסוק א)
כל־המצוה
אשר
אנכי
מצוך
היום
תשמרון
לעשות
למען
תחיון
ורביתם
ובאתם
וירשתם
את־הארץ
אשר־נשבע
יהוה
לאבתיכם:
(דברים פרק ח פסוק א)
תרגום אונקלוס:
כָּל
תַּפקֵידתָּא
דַּאֲנָא
מְפַקֵיד
לָך
יוֹמָא
דֵין
תִּיטְרוּן
לְמֶעֱבַד
בְּדִיל
דְּתֵיחוֹן
וְתִסגּוֹן
וְתֵיעֲלוּן
וְתֵירְתוּן
יָת
אַרעָא
דְּקַיֵים
יְיָ
לַאֲבָהָתְכוֹן
:
עין המסורה:
כל
-
ח'
ראשי
פסוקים
בסיפרא:
ראה
דב'
ג
,
ה.
תשמרון
-
ה':
ראה
דב'
ו
,
יז.
תחיון
-
ב':
דב'
ה
,
ל;
ח
,
א.
מסורה קטנה:
כל
-
ח'
ראש'
פסו'
בסיפ';
תשמרון
-
ה';
תחיון
-
ב'.
רש"י:
כל
המצוה
-
כפשוטו.
ומדרש
אגדה
(ראה
תנ"ב
עקב
ו):
אם
התחלת
במצוה
-
גמור
אותה
,
שאינה
נקראת
אלא
על
שם
הגומרה;
שנאמר
"ואת
עצמות
יוסף
אשר
העלו
בני
ישראל
ממצרים
קברו
בשכם"
(יהו'
כד
,
לב)
-
והלא
משה
לבדו
נתעסק
בהן
להעלותן
(ראה
שמ'
יג
,
יט)!?
אלא
לפי
שלא
הספיק
לגומרה
וגמרוה
ישראל
[נקראת
על
שמם].
ראב"ע:
כל
המצוה
-
הטעם:
אם
רציתם
לשמור
המצות
למען
תחיו
,
זכרו
את
הדרך.
למען
ענותך
לנסותך
לדעת
-
פרשתיו
(בר'
כב
,
א).
ר' יוסף בכור שור:
כל
המצוה
-
כלומר:
"לא
תחמוד"
דבר
מתועב
(דב'
ז
,
כה)
,
"שקץ
תשקצנו"
(שם
,
כו)
-
(שלא)
יחרים
אותך
,
כדכתיב
"והיית
חרם
כמוהו"
(שם)
,
אלא:
כל
המצות
תשמור
ותחמוד
לעשות
,
כי
למען
מצוֹת
תחיון
ורביתם
ובאתם
וירישתם
את
הארץ.
רמב"ן:
וטעם
כל
המצוה
-
לומר:
אע"פ
שהזהרתי
אתכם
במשפטים
(ראה
דב'
ז
,
יב)
,
גם
כל
המצות
תשמרון
לעשות
,
כי
בעשיית
כולן
תחיון
ורביתם
בפרי
בטן
ופרי
בהמה
ופרי
האדמה
,
ככל
הנזכר
למעלה
(שם
,
יג).