תנ"ך - ויענך וירעבך ויאכלך את־המן אשר לא־ידעת ולא ידעון אבתיך למען הודיעך כי לא על־הלחם לבדו יחיה האדם כי על־כל־מוצא פי־ה' יחיה האדם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַֽיְעַנְּךָ֘ וַיַּרְעִבֶךָ֒ וַיַּאֲכִֽלְךָ֤ אֶת־הַמָּן֙ אֲשֶׁ֣ר לֹא־יָדַ֔עְתָּ וְלֹ֥א יָדְע֖וּן אֲבֹתֶ֑יךָ לְמַ֣עַן הוֹדִיעֲךָ֗ כִּ֠י לֹ֣א עַל־הַלֶּ֤חֶם לְבַדּוֹ֙ יִחְיֶ֣ה הָאָדָ֔ם כִּ֛י עַל־כָּל־מוֹצָ֥א פִֽי־יְהוָ֖ה יִחְיֶ֥ה הָאָדָֽם: (דברים פרק ח פסוק ג)

טקסט וניקוד:

וַיְעַנְּךָ וַיַּרְעִבֶךָ וַיַּאֲכִלְךָ אֶת־הַמָּן אֲשֶׁר לֹא־יָדַעְתָּ וְלֹא יָדְעוּן אֲבֹתֶיךָ לְמַעַן הוֹדִיעֲךָ כִּי לֹא עַל־הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם כִּי עַל־כָּל־מוֹצָא פִי־יְהוָה יִחְיֶה הָאָדָם: (דברים פרק ח פסוק ג)

טקסט בלבד:

ויענך וירעבך ויאכלך את־המן אשר לא־ידעת ולא ידעון אבתיך למען הודיעך כי לא על־הלחם לבדו יחיה האדם כי על־כל־מוצא פי־ה' יחיה האדם: (דברים פרק ח פסוק ג)

תיקון קוראים:

ויענך וירעבך ויאכלך את־המן אשר לא־ידעת ולא ידעון אבתיך למען הודיעך כי לא על־הלחם לבדו יחיה האדם כי על־כל־מוצא פי־יהוה יחיה האדם: (דברים פרק ח פסוק ג)

תרגום אונקלוס:
וְעַנְיָך וְאַכפְּנָך וְאוֹכְלָך יָת מַנָא דְּלָא יְדַעתָּא וְלָא יְדַעוּ אֲבָהָתָך בְּדִיל לְהוֹדָעוּתָך אֲרֵי לָא עַל לַחמָא בִלחוֹדוֹהִי מִתקַיַים אֱנָשָׁא אֲרֵי עַל כָּל אַפָּקוּת מֵימַר מִן קֳדָם יְיָ חָיֵי אֱנָשָׁא :

עין המסורה:
לא - י"ז פסוקים 'לא ולא לא' באמצע פסוק: שמ' ד , א; יב , לט; במ' כ , יז; דב' ח , ג; יז , טז; שו' יג , כג; ש"א טו , כט; מ"א יג , יז; יש' מו , ז; יר' ד , כב; ה , יב; כג , לב; יח' ה , יא; כד , יז; לד , ח; הו' ב , א; קה' ח , יז. ידעון - ב': דב' ח , ג , טז. על - הלחם - ב': וי' כג , יח; דב' ח , ג. יחיה - י"ח: *בר' יז , יח; לא , לב; *שמ' יט , יג; במ' כד , כג; *דב' ח , ג (פעמיים); ש"ב א , י; מ"ב י , יט; יח' יח , יג , כב; לג , יט; מז , ט; חב' ב , ד; תה' פט , מט; מש' טו , כז; קה' ו , ג; יא , ח; נחמ' ב , ג. וכל 'חיו יחיה' דכותהון. על כל - ה' בסיפרא: דב' ח , ג; ט , יח; כו , יט; כח , א; לא , יח.

מסורה גדולה:
יחיה י"ח לו ישמעאל עם אשר תמצא לא תגע בו אוי מי יחיה ויענך ב' בו ואעמד עליו כל אשר יפקד בנשך נתן כל פשעיו ובשוב ישרץ מי גבר יחיה עכר ביתו ואמר למלך הנה עפלה אם יוליד ויזכר. וכל חיו יחיה דכותהון.

מסורה קטנה:
ידעון - ב'; הודיעך - ל'; על - הלחם - ב'; יחיה - י"ח וכל חיו יחיה דכות'.

ראב"ע:
ויענך - בדרך , וירעיבך. ידעון - בנו"ן; וכן "צקון לחש" (יש' כו , טז); גם "ויחנון בעבר ארנון" (שו' יא , יח). הודיעך - שם הפועל. הלחם - שאדם רגיל בו. מוצא פי יי' - כמו 'מה שגזר' , כמו "הדבר יצא מפי המלך" (אס' ז , ח). והטעם: כי על הלחם לבדו לא יחיה האדם , רק הכח; או: עם הכח הבא מהעליונים במצות השם , וזה פירוש מוצא פיו; והעד: שלא אכלתם לחם וחייתם.

ר' יוסף בכור שור:
וזכרת את כל הדרך - כלומר: אם יאמר לך לבך לחמוד הכסף והזהב (ראה דב' ז , כה) , וזכרת את כל הדרך אשר הוליכך ולא הוצרכת לכסף וזהב. ויענך - בדרך , כדכתיב "ענה בדרך כחי" (תה' קב , כד). וירעיבך - במן , שלא היה נותן לו אלא "דְבר יום ביומו" (שמ' טז , ד) , והיינו וירעיבך; שאינו דומה מי שיש לו פת בסלו למי שאין לו (ראה יומא יח , ב). וכל זה לנסותך אם תשמור מצותיו - שתהא צריך לו דְבר יום ביומו (ראה שמ' טז , ד) , ותירא אותו ותשמור מצותיו. ועוד , כי אין אדם ראוי לו כל התורה והמצות אלא אם כן יכול לסבול ענויין ותוכחות , להעמיד עצמו מן המאכל ומן המשתה ולהרעיב את עצמו; ולכך ניסה אתכם בכל זה במדבר. וגם האכילך את המן אשר לא ידעו אבותיך - ולא היו מאנים (? אולי: מעונים) , למען הודיעך כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם , ולא תשים בטחונך על הלחם ולא על מזונות , שעל כל מוצא פי יי' - כלומר: על מצותיו וחוקיו שיצא מפיו - יחיה האדם , ובהם תשים בטחונך ורוב עסקיך , כי הם יתנו לך חיים בעולם הזה ולעולם הבא. ולכך לא תלך אחר חמדת הלב לחמוד כסף וזהב באיסור (ראה דב' ז , כה); מוטב לך למנוע עצמך ממנו , לשמור המצות , כי העינוי מביאך לאחרית טוב (ראה להלן , טז) , כמו שהראה לך הקדוש ברוך הוא במדבר - שעינך והרעיבך , ולבסוף נתן לך אחרית טוב , שהביאך אל ארץ טובה (ראה להלן , ז). אי נמי: וזכרת את כל הדרך - שתשים לליבך כמה הטריחך הקדוש ברוך הוא כדי שתשמור מצותיו , ומתוך כך תבין בלבך שהקדוש ברוך הוא חפץ ורוצה שתשמור מצותיו , ותהיה זהיר בהם.

רמב"ן:
וטעם אשר לא ידעת ולא ידעון אבותיך - כי לא ידעתם במן שתוכלו לחיות בו ימים רבים , ולא הגיע אליכם כן בקבלה מאבותיכם. או יאמר: כי עשה עמכם החסד הגדול הזה אשר אבותיכם הקדושים לא הגיעו אליו; כי אף על פי שהלכו אחריו ככל אשר צוה אותם: "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך" (בר' יב , א) - לא הגיע מעלתם שיפרנסם בדגן שמים (ע"פ תה' עח , כד) כאשר עשה לך. וכן אמרו במדרש 'במדבר סיני רבא' (א , ב): בזכות משה הייתם אוכלים את המן , מה שלא ראו אבות הקדושים; שנאמר: ולא ידעון אבותיך. ופירש , כי עשה זה להודיעך כי הוא המְחיֶה האדם בכל אשר יגזור; אם כן , שמור מצותיו וֶחְיֵה (ע"פ מש' ד , ד). ויתכן לפרש , כי ויענך וירעיבך ויאכילך את המן - ענינים שונים: יאמר , כי ענה אותך בלכתך במדבר ארבעים שנה (ראה לעיל , ב) ― כענין "ענה בדרך כחי" (תה' קב , כד) ― וירעיבך מתחלה , כמו שאמרו "להמית את כל הקהל הזה ברעב" (שמ' טז , ג) , ואחרי כן האכילך את המן , להודיעך כי על כל מוצא פי יי' יחיה האדם. וכן "המאכילך מן במדבר אשר לא ידעון אבותיך" (להלן , טז) - יספר הנס שעשה להם (ראה פירושו להלן , ד) , ו"למען ענותך" (להלן , טז) שב אל "המוליכך במדבר הגדול והנורא... וצמאון" וגו' (להלן , טו). אבל מה שאמר בפרשת המן "למען אנסנו הילך בתורתי" (שמ' טז , ד) - שאתן להם צרכיהם ושאלתם אביא להם , ואראה אם ישמעו אלי ברבות הטובה (ע"פ קה' ה , י). וזה עולה בדרך הפשט , אבל הענין הראשון הוא אמת ונכון.

רלב"ג:
וכבר ענה אותם השם יתעלה שם באופן אחר מהענוי , והוא שכבר הרעיבם וענה אותם במה שחסר להם שם מים בקצת המקומות ולא היה להם בשר לאכול ולא ירקות ומיני קטנית ולא שומים ובצלים (ראה במ' יא , ד - ה) ושאר מה שידמה לזה; גם לא היה להם לחם לאכול זולתי אל המן עיניהם (ראה שם , ו) , כדי להודיע להם עוצם נפלאות השם יתעלה , עד שכבר החיה עם רב כזה (ע"פ בר' נ , כ) במדבר בזולת לחם , במן שהוריד להם בדרך פלא.
ריכוז קישורים