תנ"ך - ויכתב־שם על־האבנים את משנה תורת משה אשר כתב לפני בני ישראל:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיִּכְתָּב־שָׁ֖ם עַל־הָאֲבָנִ֑ים אֵ֗ת מִשְׁנֵה֙ תּוֹרַ֣ת מֹשֶׁ֔ה אֲשֶׁ֣ר כָּתַ֔ב לִפְנֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל: (יהושע פרק ח פסוק לב)

טקסט וניקוד:

וַיִּכְתָּב־שָׁם עַל־הָאֲבָנִים אֵת מִשְׁנֵה תּוֹרַת מֹשֶׁה אֲשֶׁר כָּתַב לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: (יהושע פרק ח פסוק לב)

טקסט בלבד:

ויכתב־שם על־האבנים את משנה תורת משה אשר כתב לפני בני ישראל: (יהושע פרק ח פסוק לב)

תיקון קוראים:

ויכתב־שם על־האבנים את משנה תורת משה אשר כתב לפני בני ישראל: (יהושע פרק ח פסוק לב)

תרגום יונתן:
וּכתַב תַּמָן עַל אַבנַיָא יָת פַּרשְׁגַן אוֹרָיתָא דְמֹשֶׁה דִּכתַב קֳדָם בְּנֵי יִשׂרָאֵל :

עין המסורה:
משנה - ד': *דב' יז , יח; יהו' ח , לב; יר' טז , יח; דה"ב כח , ז.

מסורה קטנה:
משנה - ד'.

רש"י:
[ ויכתוב שם על האבנים - הן הן האבנים האמורים למעלה (פס' כט). לאחר מעשה זה קיפלו הסיד מעליהם והביאום הגלגל (ראה סוטה לו , א)].

רד"ק:
את משנה תורת משה - מן "ושננתם לבניך" (דב' ו , ז) , אע"פ שאינו משרשו; ופירושו: שנון התורה ופירושה על דרך כלל. וכתב רבינו סעדיה ז"ל (רס"ג תורה דב' כז , ג , ה) , כי כתבו בהם מספר המצוות כמו שהן כתובות ב'הלכות גדולות' וב'אזהרות'; ויפה אמר , כי לא יתכן שכתבו בהן כל התורה , רק הצורך דרך כלל. ונחלקו רבותינו ז"ל (תוס' סוטה ח , ו - ז); מהם אמרו: על גבי האבנים כתבוה ואחר כן שדו אותם בשיד; ומהם אמרו: מתחילה שדו האבנים , וכתבו את התורה על גבי השיד. ואמרו (משנה סוטה ז , ה) , כי בשבעים לשון כתבו אותם דברי התורה , כמו שנאמר בתורה "באר היטב" (דב' כז , ח) - כדי שיבינו אותם כל עם ולשון שיראו אותם.

רלב"ג:
אבנים שלמות... לא הניף עליהם ברזל - כמו שצותה התורה. וזה ממה שיורה. שמה שאמר בתורה "ואם מזבח אבנים תעשה לי" (שמ' כ , כב) הוא מצוה , לא רשות , עם שכבר באה המצוה בבנית המזבח בהר עיבל. וזכר שכתב שם על אבני המזבח פתשגן תורת משה , אשר כתבה לפני בני ישראל; והנה כבר נתבאר בתורה , שכבר שדו אותם בשיד , כדי שיכתבו שם כתב מבואר. ואחשוב שמה שכתב שם הוא זאת הברכה והקללה אשר קראו בזה המקום , ככתוב בתורת משה; וזהו מה שאמר שכבר קרא שם את כל דברי התורה הברכה והקללה , וזה לאות שמה שכתב שם לא היה בו זולת זה; ואם אי אפשר אלא שנודה שכתב שם כל התורה , הנה אין זה זר מאד , כל שכן אם היה המזבח גדול וגבוה; ובכלל , הנה אם היה כגודל מזבח בית שני , לפי מה שספרו ממנו רבותינו ז"ל (משנה מדות ג , א) , היה מכיל זה בכתיבה בינונית; והנה זה הוא הנראה בעיני שמה שנכתב שם כלל התורה; ואי אפשר שנאמר שיהיה 'משנה תורת משה' רמז לעשרת הדברות , עד שנאמר שלא כתב שם כי אם עשרת הדברים; וזה שהוא זכר שכבר כתבם משה לפני בני ישראל , ומה שכתב משה לפני בני ישראל היה כלל התורה , לא עשרת הדברים לבד. וקצת המפרשים אמרו , שכבר כתב שם רמזים קצרים מהמצות , כמו הענין באזהרות אשר נהגנו לקראם בחג השבועות , שיש בהם רמזים קצרים , רוצה לומר: מתרי"ג מצות; וזה רחוק בעיני , שכבר נזכר בתורה "וכתבת על האבנים את כל דברי התורה הזאת באר היטב" (דב' כז , ח) , וזה מורה שמה שנכתב היה מבואר באופן שלם. והנה זכר שעשו שם כמו שצוה משה מענין הברכה והקללה , לא נפל דבר ממה שנזכר מזה בפרשת כי תבא (ראה דב' כז).
ריכוז קישורים