תנ"ך - כאשר
צוה
משה
עבד־ה'
את־בני
ישראל
ככתוב
בספר
תורת
משה
מזבח
אבנים
שלמות
אשר
לא־הניף
עליהן
ברזל
ויעלו
עליו
עלות
לה'
ויזבחו
שלמים:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
כַּאֲשֶׁ֣ר
צִוָּה֩
מֹשֶׁ֨ה
עֶֽבֶד־יְהוָ֜ה
אֶת־בְּנֵ֣י
יִשְׂרָאֵ֗ל
כַּכָּתוּב֙
בְּסֵ֙פֶר֙
תּוֹרַ֣ת
מֹשֶׁ֔ה
מִזְבַּח֙
אֲבָנִ֣ים
שְׁלֵמ֔וֹת
אֲשֶׁ֛ר
לֹא־הֵנִ֥יף
עֲלֵיהֶ֖ן
בַּרְזֶ֑ל
וַיַּעֲל֨וּ
עָלָ֤יו
עֹלוֹת֙
לַֽיהוָ֔ה
וַֽיִּזְבְּח֖וּ
שְׁלָמִֽים:
(יהושע פרק ח פסוק לא)
כַּאֲשֶׁר
צִוָּה
מֹשֶׁה
עֶבֶד־יְהוָה
אֶת־בְּנֵי
יִשְׂרָאֵל
כַּכָּתוּב
בְּסֵפֶר
תּוֹרַת
מֹשֶׁה
מִזְבַּח
אֲבָנִים
שְׁלֵמוֹת
אֲשֶׁר
לֹא־הֵנִיף
עֲלֵיהֶן
בַּרְזֶל
וַיַּעֲלוּ
עָלָיו
עֹלוֹת
לַיהוָה
וַיִּזְבְּחוּ
שְׁלָמִים:
(יהושע פרק ח פסוק לא)
כאשר
צוה
משה
עבד־ה'
את־בני
ישראל
ככתוב
בספר
תורת
משה
מזבח
אבנים
שלמות
אשר
לא־הניף
עליהן
ברזל
ויעלו
עליו
עלות
לה'
ויזבחו
שלמים:
(יהושע פרק ח פסוק לא)
כאשר
צוה
משה
עבד־יהוה
את־בני
ישראל
ככתוב
בספר
תורת
משה
מזבח
אבנים
שלמות
אשר
לא־הניף
עליהן
ברזל
ויעלו
עליו
עלות
ליהוה
ויזבחו
שלמים:
(יהושע פרק ח פסוק לא)
תרגום יונתן:
כְּמָא
דְפַקֵיד
מֹשֶׁה
עַבדָּא
דַיְיָ
יָת
בְּנֵי
יִשׂרָאֵל
כְּמָא
דִכתִיב
בִּספַר
אוֹרָיְתָא
דְמֹשֶׁה
מַדבַּח
אַבנִין
שַׁלמָן
דְּלָא
אִתָּרַם
עֲלֵיהוֹן
בַּרזְלָא
וְאַסִיקוּ
עֲלוֹהִי
עֲלָוָן
קֳדָם
יְיָ
וְנַכִּיסוּ
נִכסַת
קֻדשִׁין
:
עין המסורה:
משה
עבד
-
יי'
-
י"ד
בסיפרא:
ראה
יהו'
א
,
א.
בספר
תורת
משה
-
ג':
יהו'
ח
,
לא;
כג
,
ו;
מ"ב
יד
,
ו.
עליהן
-
ז':
במ'
טז
,
ז;
*דב'
כז
,
ג;
יהו'
ח
,
לא;
יח'
יג
,
יז;
כג
,
מז;
זכ'
יא
,
ה;
רות
א
,
יט;
וכל
כליות
דכותהון.
מסורה קטנה:
בספר
תורת
משה
-
ג';
עליהן
-
ז'
וכל
כליות
דכות'.
רלב"ג:
אבנים
שלמות...
לא
הניף
עליהם
ברזל
-
כמו
שצותה
התורה.
וזה
ממה
שיורה.
שמה
שאמר
בתורה
"ואם
מזבח
אבנים
תעשה
לי"
(שמ'
כ
,
כב)
הוא
מצוה
,
לא
רשות
,
עם
שכבר
באה
המצוה
בבנית
המזבח
בהר
עיבל.
וזכר
שכתב
שם
על
אבני
המזבח
פתשגן
תורת
משה
,
אשר
כתבה
לפני
בני
ישראל;
והנה
כבר
נתבאר
בתורה
,
שכבר
שדו
אותם
בשיד
,
כדי
שיכתבו
שם
כתב
מבואר.
ואחשוב
שמה
שכתב
שם
הוא
זאת
הברכה
והקללה
אשר
קראו
בזה
המקום
,
ככתוב
בתורת
משה;
וזהו
מה
שאמר
שכבר
קרא
שם
את
כל
דברי
התורה
הברכה
והקללה
,
וזה
לאות
שמה
שכתב
שם
לא
היה
בו
זולת
זה;
ואם
אי
אפשר
אלא
שנודה
שכתב
שם
כל
התורה
,
הנה
אין
זה
זר
מאד
,
כל
שכן
אם
היה
המזבח
גדול
וגבוה;
ובכלל
,
הנה
אם
היה
כגודל
מזבח
בית
שני
,
לפי
מה
שספרו
ממנו
רבותינו
ז"ל
(משנה
מדות
ג
,
א)
,
היה
מכיל
זה
בכתיבה
בינונית;
והנה
זה
הוא
הנראה
בעיני
שמה
שנכתב
שם
כלל
התורה;
ואי
אפשר
שנאמר
שיהיה
'משנה
תורת
משה'
רמז
לעשרת
הדברות
,
עד
שנאמר
שלא
כתב
שם
כי
אם
עשרת
הדברים;
וזה
שהוא
זכר
שכבר
כתבם
משה
לפני
בני
ישראל
,
ומה
שכתב
משה
לפני
בני
ישראל
היה
כלל
התורה
,
לא
עשרת
הדברים
לבד.
וקצת
המפרשים
אמרו
,
שכבר
כתב
שם
רמזים
קצרים
מהמצות
,
כמו
הענין
באזהרות
אשר
נהגנו
לקראם
בחג
השבועות
,
שיש
בהם
רמזים
קצרים
,
רוצה
לומר:
מתרי"ג
מצות;
וזה
רחוק
בעיני
,
שכבר
נזכר
בתורה
"וכתבת
על
האבנים
את
כל
דברי
התורה
הזאת
באר
היטב"
(דב'
כז
,
ח)
,
וזה
מורה
שמה
שנכתב
היה
מבואר
באופן
שלם.
והנה
זכר
שעשו
שם
כמו
שצוה
משה
מענין
הברכה
והקללה
,
לא
נפל
דבר
ממה
שנזכר
מזה
בפרשת
כי
תבא
(ראה
דב'
כז).