תנ"ך - ויאמר
ה'
אל־בני
ישראל
הלא
ממצרים
ומן־האמרי
ומן־בני
עמון
ומן־פלשתים:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיֹּ֥אמֶר
יְהוָ֖ה
אֶל־בְּנֵ֣י
יִשְׂרָאֵ֑ל
הֲלֹ֤א
מִמִּצְרַ֙יִם֙
וּמִן־הָ֣אֱמֹרִ֔י
וּמִן־בְּנֵ֥י
עַמּ֖וֹן
וּמִן־פְּלִשְׁתִּֽים:
(שופטים פרק י פסוק יא)
וַיֹּאמֶר
יְהוָה
אֶל־בְּנֵי
יִשְׂרָאֵל
הֲלֹא
מִמִּצְרַיִם
וּמִן־הָאֱמֹרִי
וּמִן־בְּנֵי
עַמּוֹן
וּמִן־פְּלִשְׁתִּים:
(שופטים פרק י פסוק יא)
ויאמר
ה'
אל־בני
ישראל
הלא
ממצרים
ומן־האמרי
ומן־בני
עמון
ומן־פלשתים:
(שופטים פרק י פסוק יא)
ויאמר
יהוה
אל־בני
ישראל
הלא
ממצרים
ומן־האמרי
ומן־בני
עמון
ומן־פלשתים:
(שופטים פרק י פסוק יא)
תרגום יונתן:
וַאֲמַר
יְיָ
לִבנֵי
יִשׂרָאֵל
הֲלָא
מִמִצרַיִם
וּמִן
אֱמוֹרָאָה
וּמִן
בְּנֵי
עַמוֹן
וּמִן
פְּלִשׁתָּאֵי
:
עין המסורה:
ויאמר
-
ב'
פסוקים
'ומן
ומן
ומן':
שו'
י
,
יא;
יר'
יז
,
כו.
ומן
-
בני
-
ה'
(בלישנא):
*וי'
א
,
יד;
יד
,
ל;
שו'
י
,
יא;
יואל
א
,
יב;
וכל
ארמית
(נחשב
כמקרה
אחד
במנין
זה)
ודברי
הימים
דכותהון
בר
מן
ז'
(מבני
,
ומבני):
דה"א
ו
,
יח;
ח
,
מ;
יב
,
טו
,
לג;
יח
,
יא;
כד
,
ה;
כו
,
ח.
ומן
-
פלשתים
-
ב':
שו'
י
,
יא;
דה"ב
יז
,
יא.
מסורה קטנה:
ויאמר
-
ב'
פס'
ומן
ומן
ומן;
ומן
-
בני
-
ה'
וכל
ארמ'
ודבר'
הימי'
דכות'
ב'
מ'
ז';
ומן
-
פלשתים
-
ב'.
רש"י:
הלא
ממצרים
וגו'
-
שבעה
תשועות
יש
כאן
כנגד
שבעה
עבודה
זרה
שהיו
עובדים.
ר' יוסף קרא:
הלא
ממצרים
-
שבע
תשועות
יש
כאן
נגד
שבע
עבודות
זרות
האמורות
למעלה
,
שהיו
עובדים
ואינם
נושעים
בהם.
רד"ק:
ויאמר
יי'
אל
בני
ישראל
-
על
ידי
נביא.
רלב"ג:
אז
זעקו
בני
ישראל
אל
יי'
ושבו
אליו.
ואמר
השם
להם
על
יד
נביאו
-
והוא
פנחס
לפי
שאחשב
-
שכבר
הושיע
השם
יתברך
אותם
פעמים
רבות
מלוחציהם
,
כשזעקו
אליו
ושבו
אליו
וסרו
מעבוד
אלהים
אחרים;
ולזה
לא
יוסיף
עוד
להושיע
אותם.
והנה
נכנע
ישראל
על
זה
מאד
ליי'
,
והסירו
את
אלהי
הנכר
מקרבם
,
ועבדו
את
יי'.
והנה
קצר
רצון
השם
מהושיע
אותם
תשועה
שלימה
,
כמו
הענין
בתשועות
הקודמות
,
בסבת
עמל
ישראל.
אמר
זה
על
דרך
"דברה
תורה
כלשון
בני
אדם"
(ברכות
לא
,
ב
ועוד):
שהם
כאלו
סבבו
לשם
יתברך
עמל
ויגיעות
להצילם
ולשוב
להצילם
פעמים
רבות
,
מצד
היותם
שונים
במרים
"ככלב
שב
על
קיאו"
(מש'
כו
,
יא)
,
וכאלו
הלאוהו
על
זה.
או
ענין
'עמל'
מענין
שקר
וכזב
,
כמו
"עמל
ואון"
(תה'
י
,
ז);
וירצה
בזה
,
כי
בסבת
השקר
והכזב
שבחרו
בו
ישראל
,
והוא
עבדם
אלהים
אחרים
,
קצר
רצון
השם
יתברך
מהושיע
אותם
תשועה
שלימה
כמו
הענין
בתשועות
הקודמות
,
ולזה
לא
אמר
להם
בזה
הענין.