תנ"ך - ויהי־לו
שלשים
בנים
רכבים
על־שלשים
עירים
ושלשים
עירים
להם
להם
יקראו׀
חות
יאיר
עד
היום
הזה
אשר
בארץ
הגלעד:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַֽיְהִי־ל֞וֹ
שְׁלֹשִׁ֣ים
בָּנִ֗ים
רֹֽכְבִים֙
עַל־שְׁלֹשִׁ֣ים
עֲיָרִ֔ים
וּשְׁלֹשִׁ֥ים
עֲיָרִ֖ים
לָהֶ֑ם
לָהֶ֞ם
יִקְרְא֣וּ׀
חַוֹּ֣ת
יָאִ֗יר
עַ֚ד
הַיּ֣וֹם
הַזֶּ֔ה
אֲשֶׁ֖ר
בְּאֶ֥רֶץ
הַגִּלְעָֽד:
(שופטים פרק י פסוק ד)
וַיְהִי־לוֹ
שְׁלֹשִׁים
בָּנִים
רֹכְבִים
עַל־שְׁלֹשִׁים
עֲיָרִים
וּשְׁלֹשִׁים
עֲיָרִים
לָהֶם
לָהֶם
יִקְרְאוּ׀
חַוֹּת
יָאִיר
עַד
הַיּוֹם
הַזֶּה
אֲשֶׁר
בְּאֶרֶץ
הַגִּלְעָד:
(שופטים פרק י פסוק ד)
ויהי־לו
שלשים
בנים
רכבים
על־שלשים
עירים
ושלשים
עירים
להם
להם
יקראו׀
חות
יאיר
עד
היום
הזה
אשר
בארץ
הגלעד:
(שופטים פרק י פסוק ד)
ויהי־לו
שלשים
בנים
רכבים
על־שלשים
עירים
ושלשים
עירים
להם
להם
יקראו׀
חות
יאיר
עד
היום
הזה
אשר
בארץ
הגלעד:
(שופטים פרק י פסוק ד)
תרגום יונתן:
וַהֲוָה
לֵיהּ
תְּלָתִין
בְּנִין
רְכִיבִין
עַל
תְּלָתִין
עִלִין
וּתלָתִין
קִרוִין
לְהוֹן
לְהוֹן
קָרַן
כַּפרָנֵי
יָאִיר
עַד
יוֹמָא
הָדֵין
דִּבאֲרַע
גִּלעָד
:
רש"י:
עירים
-
עילים
,
סוסים
בחורים.
ושלשים
עירים
להם
-
ושלשים
ערים
בלא
חומה
להם.
לכך
נקראו
'עיירים'
-
לשון
"עיירות".
רד"ק:
ושלשים
עירים
להם
-
כמו
'ערים'
,
ונראית
בו
עיי"ן
הפועל
לזווגו
עם
עיירים
האחר
שזכר
,
שהוא
עניין
אחר;
והוא
דרך
צחות.
וספור
זה
-
להודיע
סיבת
היותו
שופט
,
כי
גדול
היה
,
ונכבד
בעושר
ובנים
וכבוד
,
וכל
אחד
מבניו
היה
נכבד
,
רוכב
על
עיר
ואדון
עיר.
וה'עיר'
הוא
החמור
הנער
,
כמו
"אסרי
לגפן
עירה"
(בר'
מט
,
יא);
"ועל
עיר
בן
אתונות"
(זכ'
ט
,
ט);
אולי
הם
הנבחרים
בארצות
ההם
לרכב.
ואפשר
גם
כן
,
כי
עולי
ימים
מהסוסים
יקראו
גם
כן
'עיירים'
,
כי
מצאנו
בזולתי
החמור
"וכעיר
פרא"
(איוב
יא
,
יב);
ואפשר
לפרש
שהפרא
הוא
חמור
הבר.
חוות
יאיר
-
אם
הם
הנזכרים
בתורה
,
ויאיר
זה
הוא
יאיר
בן
מנשה
(במ'
לב
,
מא)
,
הדבר
תימה
,
כי
אם
כן
חיה
יאיר
יותר
משלש
מאות
שנה!?
ונוכל
לומר
כי
זה
'יאיר
הגלעדי'
אינו
יאיר
בן
מנשה
,
והערים
האלה
אם
כן
אינם
'חות
יאיר'
הכתובים
בתורה.
רלב"ג:
ושלשים
עירים
להם
-
יכפל
הענין
בענינים
מתחלפים
על
צד
הצחות;
והנה
הוא
כמו
'ערים'
,
כמו
שזכר:
להם
יקראו
חוות
יאיר.
(עשרים
ואחת
תועלות
לחלק
שלישי
-
בקובץ
רלב"ג
תועלות)
(חלק
רביעי:
שו'
י
,
ו
-
טז
,
לא)
ר' ישעיה מטראני:
להם
יקראו
חוות
יאיר
-
פירוש:
אילו
הם
"חוות
יאיר"
האמורים
בפרשת
ראשי
המטות
(במ'
לב
,
מא)
,
ויאיר
בן
מנשה
האמור
שם
הוא
יאיר
האמור
כאן;
וסיפר
שם
המעשה
שהיה
לאחר
מיכן
,
כי
זה
יאיר
הלך
עם
בניו
ולכדם.
ולא
היה
בן
מנשה
ממש
,
שלא
היה
למנשה
בן
אחר
אלא
מכיר
,
כמו
שכתוב
בפרשת
פינחס
(ראה
במ'
כו
,
כט)
,
אלא
מהו
"בן
מנשה"
(במ'
לב
,
מא)?
-
משבט
מנשה.