תנ"ך - ויאמרו לו אנשי העיר ביום השביעי בטרם יבא החרסה מה־מתוק מדבש ומה עז מארי ויאמר להם לולא חרשתם בעגלתי לא מצאתם חידתי:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיֹּ֣אמְרוּ לוֹ֩ אַנְשֵׁ֨י הָעִ֜יר בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י בְּטֶ֙רֶם֙ יָבֹ֣א הַחַ֔רְסָה מַה־מָּת֣וֹק מִדְּבַ֔שׁ וּמֶ֥ה עַ֖ז מֵאֲרִ֑י וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֔ם לוּלֵא֙ חֲרַשְׁתֶּ֣ם בְּעֶגְלָתִ֔י לֹ֥א מְצָאתֶ֖ם חִידָתִֽי: (שופטים פרק יד פסוק יח)

טקסט וניקוד:

וַיֹּאמְרוּ לוֹ אַנְשֵׁי הָעִיר בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי בְּטֶרֶם יָבֹא הַחַרְסָה מַה־מָּתוֹק מִדְּבַשׁ וּמֶה עַז מֵאֲרִי וַיֹּאמֶר לָהֶם לוּלֵא חֲרַשְׁתֶּם בְּעֶגְלָתִי לֹא מְצָאתֶם חִידָתִי: (שופטים פרק יד פסוק יח)

טקסט בלבד:

ויאמרו לו אנשי העיר ביום השביעי בטרם יבא החרסה מה־מתוק מדבש ומה עז מארי ויאמר להם לולא חרשתם בעגלתי לא מצאתם חידתי: (שופטים פרק יד פסוק יח)

תיקון קוראים:

ויאמרו לו אנשי העיר ביום השביעי בטרם יבא החרסה מה־מתוק מדבש ומה עז מארי ויאמר להם לולא חרשתם בעגלתי לא מצאתם חידתי: (שופטים פרק יד פסוק יח)

תרגום יונתן:
וַאֲמַרוּ לֵיהּ אֱנָשֵׁי קַרתָּא בְּיוֹמָא שְׁבִיעָאָה עַד לָא מֵיעַל שִׁמשָׁא מָא חֲלֵי מִדֻּבשָׁא וּמָא תַקִיף מֵאַריָא וַאֲמַר לְהוֹן אִלוּ לָא פוֹן בְּדַקתּוּן בְּאִתְּתִי לָא אַשׁכַּחתּוּן חוֹדִיתִי :

עין המסורה:
לולא - ד' כתיב אל"ף: בר' מג , י; שו' יד , יח; ש"ב ב , כז; תה' כז , יג. חרשתם - ב': שו' יד , יח; הו' י , יג.

מסורה קטנה:
החרסה - ל'; ומה עז - ל'; לולא - ד' כ' א'; חרשתם - ב' רשע.

רש"י:
בטרם יבא החרסה - לפני שקיעת החמה , שעדיין היה להם שהות עד הערב. חרשתם בעגלתי - משל הוא: "אילו לא בדקתון באיתתי" (ת"י).

ר' יוסף קרא:
ויאמרו לו אנשי העיר ביום השביעי - למשתה , בטרם יבא החרסה - תרגומו: "עד לא מיעל שימשא". לולא חרשתם בעגלתי - תרגומו: "אילולפון בדקתון באיתתי".

רד"ק:
החרסה - השמש , כמו "האומר לחרס ולא יזרח" (איוב ט , ז); והה"א נוספת כמו "החדרה" (בר' מג , ל , ועוד) , והדומים לו. והטעם: שאם בא השמש ביום השביעי טרם הגידם החידה , היו נותנים לו שלשים סדינים , כי כבר שלמו שבעת הימים; לפיכך דחקו להגידה טרם בא השמש. חרשתם בעגלתי - על דרך משל , כלומר: שחקרו הדבר באשתו; וכן "חרשתם רשע" (הו' י , יג) - על דרך משל; והמסרה אומרת: "ב' בתרי לישני" (ראה 'אכלה ואכלה' רשימה 59 ; ובמס"ק של ה'כתר').

רלב"ג:
ויגד לה כי הציקתהו - איפשר שיהיה הרצון בזה , שמרוב השתדלותה בזה עמו , הלאה אותו והציקתהו , עד שלא יכול להציל שלא יגיד לה החידה. או יהיה 'הציקתהו' בענין המשגל: כי כשהיה תובע אותה היתה מונעת ממנו , בעת שהיה יצרו תקפו; וכאשר לא יכול לסבול זה הגיד לה את החידה , עד שבטרם יבא השמש ביום השביעי נשלם לאנשי העיר ענין הגדת החידה. לולי חרשתם בעגלתי - אמר זה להעיד להם כי אשת שמשון גלתה להם ענין החידה , ולולי זה לא מצאוה או אמר זה להורות שהוא היה חושד אשתו שזנתה עם אחד מהם , ולזה גלתה לו ענין החידה , והוא הגידה לאנשי העיר.
ריכוז קישורים