תנ"ך - ויאמרו
לו
אנשי
העיר
ביום
השביעי
בטרם
יבא
החרסה
מה־מתוק
מדבש
ומה
עז
מארי
ויאמר
להם
לולא
חרשתם
בעגלתי
לא
מצאתם
חידתי:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיֹּ֣אמְרוּ
לוֹ֩
אַנְשֵׁ֨י
הָעִ֜יר
בַּיּ֣וֹם
הַשְּׁבִיעִ֗י
בְּטֶ֙רֶם֙
יָבֹ֣א
הַחַ֔רְסָה
מַה־מָּת֣וֹק
מִדְּבַ֔שׁ
וּמֶ֥ה
עַ֖ז
מֵאֲרִ֑י
וַיֹּ֣אמֶר
לָהֶ֔ם
לוּלֵא֙
חֲרַשְׁתֶּ֣ם
בְּעֶגְלָתִ֔י
לֹ֥א
מְצָאתֶ֖ם
חִידָתִֽי:
(שופטים פרק יד פסוק יח)
וַיֹּאמְרוּ
לוֹ
אַנְשֵׁי
הָעִיר
בַּיּוֹם
הַשְּׁבִיעִי
בְּטֶרֶם
יָבֹא
הַחַרְסָה
מַה־מָּתוֹק
מִדְּבַשׁ
וּמֶה
עַז
מֵאֲרִי
וַיֹּאמֶר
לָהֶם
לוּלֵא
חֲרַשְׁתֶּם
בְּעֶגְלָתִי
לֹא
מְצָאתֶם
חִידָתִי:
(שופטים פרק יד פסוק יח)
ויאמרו
לו
אנשי
העיר
ביום
השביעי
בטרם
יבא
החרסה
מה־מתוק
מדבש
ומה
עז
מארי
ויאמר
להם
לולא
חרשתם
בעגלתי
לא
מצאתם
חידתי:
(שופטים פרק יד פסוק יח)
ויאמרו
לו
אנשי
העיר
ביום
השביעי
בטרם
יבא
החרסה
מה־מתוק
מדבש
ומה
עז
מארי
ויאמר
להם
לולא
חרשתם
בעגלתי
לא
מצאתם
חידתי:
(שופטים פרק יד פסוק יח)
תרגום יונתן:
וַאֲמַרוּ
לֵיהּ
אֱנָשֵׁי
קַרתָּא
בְּיוֹמָא
שְׁבִיעָאָה
עַד
לָא
מֵיעַל
שִׁמשָׁא
מָא
חֲלֵי
מִדֻּבשָׁא
וּמָא
תַקִיף
מֵאַריָא
וַאֲמַר
לְהוֹן
אִלוּ
לָא
פוֹן
בְּדַקתּוּן
בְּאִתְּתִי
לָא
אַשׁכַּחתּוּן
חוֹדִיתִי
:
עין המסורה:
לולא
-
ד'
כתיב
אל"ף:
בר'
מג
,
י;
שו'
יד
,
יח;
ש"ב
ב
,
כז;
תה'
כז
,
יג.
חרשתם
-
ב':
שו'
יד
,
יח;
הו'
י
,
יג.
מסורה קטנה:
החרסה
-
ל';
ומה
עז
-
ל';
לולא
-
ד'
כ'
א';
חרשתם
-
ב'
רשע.
רש"י:
בטרם
יבא
החרסה
-
לפני
שקיעת
החמה
,
שעדיין
היה
להם
שהות
עד
הערב.
חרשתם
בעגלתי
-
משל
הוא:
"אילו
לא
בדקתון
באיתתי"
(ת"י).
ר' יוסף קרא:
ויאמרו
לו
אנשי
העיר
ביום
השביעי
-
למשתה
,
בטרם
יבא
החרסה
-
תרגומו:
"עד
לא
מיעל
שימשא".
לולא
חרשתם
בעגלתי
-
תרגומו:
"אילולפון
בדקתון
באיתתי".
רד"ק:
החרסה
-
השמש
,
כמו
"האומר
לחרס
ולא
יזרח"
(איוב
ט
,
ז);
והה"א
נוספת
כמו
"החדרה"
(בר'
מג
,
ל
,
ועוד)
,
והדומים
לו.
והטעם:
שאם
בא
השמש
ביום
השביעי
טרם
הגידם
החידה
,
היו
נותנים
לו
שלשים
סדינים
,
כי
כבר
שלמו
שבעת
הימים;
לפיכך
דחקו
להגידה
טרם
בא
השמש.
חרשתם
בעגלתי
-
על
דרך
משל
,
כלומר:
שחקרו
הדבר
באשתו;
וכן
"חרשתם
רשע"
(הו'
י
,
יג)
-
על
דרך
משל;
והמסרה
אומרת:
"ב'
בתרי
לישני"
(ראה
'אכלה
ואכלה'
רשימה 59
;
ובמס"ק
של
ה'כתר').
רלב"ג:
ויגד
לה
כי
הציקתהו
-
איפשר
שיהיה
הרצון
בזה
,
שמרוב
השתדלותה
בזה
עמו
,
הלאה
אותו
והציקתהו
,
עד
שלא
יכול
להציל
שלא
יגיד
לה
החידה.
או
יהיה
'הציקתהו'
בענין
המשגל:
כי
כשהיה
תובע
אותה
היתה
מונעת
ממנו
,
בעת
שהיה
יצרו
תקפו;
וכאשר
לא
יכול
לסבול
זה
הגיד
לה
את
החידה
,
עד
שבטרם
יבא
השמש
ביום
השביעי
נשלם
לאנשי
העיר
ענין
הגדת
החידה.
לולי
חרשתם
בעגלתי
-
אמר
זה
להעיד
להם
כי
אשת
שמשון
גלתה
להם
ענין
החידה
,
ולולי
זה
לא
מצאוה
או
אמר
זה
להורות
שהוא
היה
חושד
אשתו
שזנתה
עם
אחד
מהם
,
ולזה
גלתה
לו
ענין
החידה
,
והוא
הגידה
לאנשי
העיר.