תנ"ך - ותשלח
ותקרא
לברק
בן־אבינעם
מקדש
נפתלי
ותאמר
אליו
הלא
צוה׀
ה'
אלהי־ישראל
לך
ומשכת
בהר
תבור
ולקחת
עמך
עשרת
אלפים
איש
מבני
נפתלי
ומבני
זבלון:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַתִּשְׁלַ֗ח
וַתִּקְרָא֙
לְבָרָ֣ק
בֶּן־אֲבִינֹ֔עַם
מִקֶּ֖דֶשׁ
נַפְתָּלִ֑י
וַתֹּ֨אמֶר
אֵלָ֜יו
הֲלֹ֥א
צִוָּ֣ה׀
יְהוָ֣ה
אֱלֹהֵֽי־יִשְׂרָאֵ֗ל
לֵ֤ךְ
וּמָֽשַׁכְתָּ֙
בְּהַ֣ר
תָּב֔וֹר
וְלָקַחְתָּ֣
עִמְּךָ֗
עֲשֶׂ֤רֶת
אֲלָפִים֙
אִ֔ישׁ
מִבְּנֵ֥י
נַפְתָּלִ֖י
וּמִבְּנֵ֥י
זְבֻלֽוּן:
(שופטים פרק ד פסוק ו)
וַתִּשְׁלַח
וַתִּקְרָא
לְבָרָק
בֶּן־אֲבִינֹעַם
מִקֶּדֶשׁ
נַפְתָּלִי
וַתֹּאמֶר
אֵלָיו
הֲלֹא
צִוָּה׀
יְהוָה
אֱלֹהֵי־יִשְׂרָאֵל
לֵךְ
וּמָשַׁכְתָּ
בְּהַר
תָּבוֹר
וְלָקַחְתָּ
עִמְּךָ
עֲשֶׂרֶת
אֲלָפִים
אִישׁ
מִבְּנֵי
נַפְתָּלִי
וּמִבְּנֵי
זְבֻלוּן:
(שופטים פרק ד פסוק ו)
ותשלח
ותקרא
לברק
בן־אבינעם
מקדש
נפתלי
ותאמר
אליו
הלא
צוה׀
ה'
אלהי־ישראל
לך
ומשכת
בהר
תבור
ולקחת
עמך
עשרת
אלפים
איש
מבני
נפתלי
ומבני
זבלון:
(שופטים פרק ד פסוק ו)
ותשלח
ותקרא
לברק
בן־אבינעם
מקדש
נפתלי
ותאמר
אליו
הלא
צוה׀
יהוה
אלהי־ישראל
לך
ומשכת
בהר
תבור
ולקחת
עמך
עשרת
אלפים
איש
מבני
נפתלי
ומבני
זבלון:
(שופטים פרק ד פסוק ו)
תרגום יונתן:
וּשׁלַחַת
וּקרָת
לְבָרָק
בַּר
אֲבִינֹעַם
מִקֶדֶשׁ
דְּבֵית
נַפתָּלִי
וַאֲמַרַת
לֵיהּ
הֲלָא
פַקֵיד
יְיָ
אֱלָהָא
דְיִשׂרָאֵל
אִיזֵיל
וְתִתנְגֵיד
בְּטוּרָא
דְתָבוֹר
וְתִדבַּר
עִמָך
עַסרָא
אַלפִין
גֻּברָא
מִבְּנֵי
נַפתָּלִי
וּמִבְּנֵי
זְבוּלוּן
:
עין המסורה:
צוה
יי'
אלהי
ישראל
-
ג'
(בלישנא):
יהו'
י
,
מ;
שו'
ד
,
ו;
דה"א
כד
,
יט.
זבלון
-
ט'
כתיב
כן:
ראה
יהו'
יט
,
כז.
מסורה קטנה:
ומשכת
-
ל';
זבלון
-
ט'
כת'
כן
וכל
כתי'
כות'
ב'
מ'
א'.
רש"י:
הלא
ציוה
-
ביד
משה:
"כי
החרם
תחרימם"
(דב'
כ
,
יז)
,
כך
שנויה
במכילתא
(אינו
במכילתא
שלפנינו).
ר' יוסף קרא:
מקדש
נפתלי
-
מקדש
,
שהוא
בחלקו
של
נפתלי
,
כשם
שמצינו
בחילוקי
יהושע
(יהו'
יט
,
לז).
הלא
צוה
יי'
אלהי
ישראל
-
והיכן
צוה?
"כי
החרם
תחרימם"
(דב'
כ
,
יז).
לך
ומשכת
בהר
תבור
-
לך
ומשוך
חילותיך
בהר
תבור
,
וגם
אני
ומשכתי
אליך
אל
נחל
קישון
את
סיסרא
שר
צבא
יבין
-
אתן
בלבו
ליצא
לקראתך
ולהלחם
,
ונתתיהו
בידך;
ואף
הר
תבור
שהוא
בחלקו
של
נפתלי
,
כמו
שכתוב
בספר
יהושע:
"ושב
גבול
ימה
אזנות
תבור"
(יהו'
יט
,
לד).
רד"ק:
ותשלח
-
אם
היתה
אשתו
,
היתה
פרושה
מעת
התנבאה
,
וישבה
לה
תחת
התומר
,
ועתה
שלחה
לקרוא
לו
,
לאמר
לו
הנבואה
אשר
אמר
יי'.
הלא
צוה
-
אינו
תחלת
הדברים
,
אלא
אמרה
לו
דברים
אחרים
קודמים
לזה
,
והכתוב
אחז
תכלית
הדברים
,
מה
שהיה
בהן
מן
הצורך;
וכן
"הלא
שמעת
בתי"
(רות
ב
,
ח);
וכן
"כי
נתן
יי'
בידינו
את
כל
הארץ"
(יהו'
ב
,
כד)
,
שאמרו
שנים
המרגלים
כמו
שפירשנו.
ובאה
גם
כן
המלה
הזאת
לחזק
,
כאדם
שמתרה
לחבירו
ומזהירו
ואומר:
הלא
אמרתי
לך
הזהר
לך
והשמר
שלא
תתרשל
בדבר.
וכן
"הלא
שלחתיך"
(שו'
ו
,
יד)
,
שאמר
לגדעון;
וכן
"הלא
כי
משחך
יי'"
(ש"א
י
,
א).
ומשכת
-
תמשוך
ישראל
ותפתם
בדברים
עד
שתביאם
בהר
תבור
,
כי
יראים
היו
מחיל
סיסרא
,
לפיכך
היו
צריכין
פיתוי
ודברים
רכים.
רלב"ג:
והנה
היתה
דבורה
שופטה
אז
את
ישראל.
ואחשוב
,
כי
בעת
ששבו
ישראל
אל
יי'
היתה
שופטת
אותם;
והיא
סבבה
שישובו
אל
יי'
,
כי
הוא
רחוק
שיעשו
ישראל
הרע
בעיני
יי'
ולא
תוכיחם
על
זה
דבורה
,
והיא
נביאה.
והנה
יורה
עוד
על
מה
שאמרנו
-
אמרו:
והיא
שופטה
את
ישראל
בעת
ההיא.
וקראה
אשת
לפידות
,
כי
בעלה
היה
שמו
ברק
,
וברק
ולפיד
הם
קרובים
בענינם;
או
יהיה
אשת
לפידות
על
דרך
"אשת
חיל"
(מש'
יב
,
ד);
"אשת
מדנים"
(מש'
כא
,
ט);
ויהיה
'לפידים'
ו'לפידות'
ענין
אחד
,
והרצון
בו:
שכבר
הגיע
עוצם
מדרגתה
בנבואה
,
עד
שהיו
נראים
לפידים
במקום
שהיתה
מגעת
לה
הנבואה
,
כמו
שספרה
התורה
במשה
רבינו
עליו
השלום.
ואם
היה
ברק
בעלה
,
ידמה
שכבר
פרשה
ממנו
מפני
נבואתה
,
ולזה
הוצרכה
לשלוח
לו
לקרוא
לו
במקום
שהיה
יושב
,
והוא
קדש
נפתלי.
או
היתה
היא
גם
כן
יושבת
בקדש
נפתלי
,
אך
למשפט
יעלו
אליה
בני
ישראל
במקום
ההוא
שהיתה
בו
תמר;
ולזה
יקראוהו
תומר
דבורה
,
כי
מנהגה
היה
לשבת
במשפט
במקום
ההוא.
והנה
אמרה
דבורה
לברק:
באמת
צוה
יי'
אלהי
ישראל
שתעשה
זה
,
והוא
,
שתמשך
בהר
תבור
לב
ישראל
,
באופן
שתביא
שם
עשרת
אלפים
איש
מבני
נפתלי
ומבני
זבולון
-
וזה
אמנם
יהיה
על
צד
ההסתה
והפתוי
בדברים
,
שיאמר
להם
על
צד
שכבר
יעד
השם
להם
בנבואה
שינצחו
חיל
סיסרא
,
ויש
להם
לבטוח
בזה
בשם
יתברך
,
"כי
אין
מעצור
ליי'
להושיע
ברב
או
במעט"
(ש"א
יד
,
ו)
-
והשם
יתברך
יסבב
שימשך
אליך
אל
נחל
קישון
סיסרא
ורכבו
והמונו
,
ויתנהו
בידך.
ואם
אמר
אומר:
למה
שלח
השם
לצוות
ברק
שימשוך
מישראל
עשרת
אלפים
איש
אל
הר
תבור
בדברי
פתוי
והסתה
,
ואיך
לא
משכם
השם
יתברך
שם
כמו
שמשך
סיסרא
ורכבו
והמונו
אל
נחל
קישון?
אמרנו
לו:
כי
השם
יתברך
לא
ישתדל
בעשיית
המופתים
כי
אם
לעת
הצורך;
ולפי
שהיה
איפשר
שימשכו
ישראל
שם
בזה
האופן
,
לא
הוצרך
השם
יתברך
לחדש
להם
רצון
שיבאו
שם
על
דרך
מופת.
ר' ישעיה מטראני:
מקדש
נפתלי
-
מפני
שהוא
דבוק:
ואילו
היה
מופסק
,
היה
נקוד
קָדש.
לך
ומשכת
בהר
תבור
-
יש
לומר
שהוא
יוצא
על
ישראל;
ויש
לומר
שהוא
פועל
עומד
בעצמו
,
וכאילו
אמר:
'להימשך'.