תנ"ך - ומשכתי אליך אל־נחל קישון את־סיסרא שר־צבא יבין ואת־רכבו ואת־המונו ונתתיהו בידך:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וּמָשַׁכְתִּ֨י אֵלֶ֜יךָ אֶל־נַ֣חַל קִישׁ֗וֹן אֶת־סִֽיסְרָא֙ שַׂר־צְבָ֣א יָבִ֔ין וְאֶת־רִכְבּ֖וֹ וְאֶת־הֲמוֹנ֑וֹ וּנְתַתִּ֖יהוּ בְּיָדֶֽךָ: (שופטים פרק ד פסוק ז)

טקסט וניקוד:

וּמָשַׁכְתִּי אֵלֶיךָ אֶל־נַחַל קִישׁוֹן אֶת־סִיסְרָא שַׂר־צְבָא יָבִין וְאֶת־רִכְבּוֹ וְאֶת־הֲמוֹנוֹ וּנְתַתִּיהוּ בְּיָדֶךָ: (שופטים פרק ד פסוק ז)

טקסט בלבד:

ומשכתי אליך אל־נחל קישון את־סיסרא שר־צבא יבין ואת־רכבו ואת־המונו ונתתיהו בידך: (שופטים פרק ד פסוק ז)

תיקון קוראים:

ומשכתי אליך אל־נחל קישון את־סיסרא שר־צבא יבין ואת־רכבו ואת־המונו ונתתיהו בידך: (שופטים פרק ד פסוק ז)

תרגום יונתן:
וַאֲתָבֵיב עַל יְדָך לְנַחלָא דְקִישׁוֹן יָת סִיסְרָא רַב חֵילָא דְיָבִין וְיָת רְתִכּוֹהִי וְיָת מַשׁרְיָתֵיהּ וְאֶמסְרִנֵיהּ בִּידָך :

עין המסורה:
המונו - ג' מלא (בלישנא): שו' ד , ז; יש' ה , יג; יח' לא , ב. ונתתיהו - ב': שו' ד , ז; יח' טז , יט.

מסורה קטנה:
ומשכתי - ל'; ואת - רכבו - ל'; המונו - ג' מל'; ונתתיהו - ב'.

ר' יוסף קרא:
מקדש נפתלי - מקדש , שהוא בחלקו של נפתלי , כשם שמצינו בחילוקי יהושע (יהו' יט , לז). הלא צוה יי' אלהי ישראל - והיכן צוה? "כי החרם תחרימם" (דב' כ , יז). לך ומשכת בהר תבור - לך ומשוך חילותיך בהר תבור , וגם אני ומשכתי אליך אל נחל קישון את סיסרא שר צבא יבין - אתן בלבו ליצא לקראתך ולהלחם , ונתתיהו בידך; ואף הר תבור שהוא בחלקו של נפתלי , כמו שכתוב בספר יהושע: "ושב גבול ימה אזנות תבור" (יהו' יט , לד).

רד"ק:
ומשכתי - אמרו , כי ראו איצטגניני סיסרא שלא יצא באותה מלחמה , כי מנוצח יהיה אם יצא , והקדוש ברוך הוא משך לבו לצאת , וזהו ומשכתי. ויונתן תרגם: "ואתבר"; "והגירם על ידי חרב" (יר' יח , כא) - "ותברינון על יד קטולין".

רלב"ג:
והנה היתה דבורה שופטה אז את ישראל. ואחשוב , כי בעת ששבו ישראל אל יי' היתה שופטת אותם; והיא סבבה שישובו אל יי' , כי הוא רחוק שיעשו ישראל הרע בעיני יי' ולא תוכיחם על זה דבורה , והיא נביאה. והנה יורה עוד על מה שאמרנו - אמרו: והיא שופטה את ישראל בעת ההיא. וקראה אשת לפידות , כי בעלה היה שמו ברק , וברק ולפיד הם קרובים בענינם; או יהיה אשת לפידות על דרך "אשת חיל" (מש' יב , ד); "אשת מדנים" (מש' כא , ט); ויהיה 'לפידים' ו'לפידות' ענין אחד , והרצון בו: שכבר הגיע עוצם מדרגתה בנבואה , עד שהיו נראים לפידים במקום שהיתה מגעת לה הנבואה , כמו שספרה התורה במשה רבינו עליו השלום. ואם היה ברק בעלה , ידמה שכבר פרשה ממנו מפני נבואתה , ולזה הוצרכה לשלוח לו לקרוא לו במקום שהיה יושב , והוא קדש נפתלי. או היתה היא גם כן יושבת בקדש נפתלי , אך למשפט יעלו אליה בני ישראל במקום ההוא שהיתה בו תמר; ולזה יקראוהו תומר דבורה , כי מנהגה היה לשבת במשפט במקום ההוא. והנה אמרה דבורה לברק: באמת צוה יי' אלהי ישראל שתעשה זה , והוא , שתמשך בהר תבור לב ישראל , באופן שתביא שם עשרת אלפים איש מבני נפתלי ומבני זבולון - וזה אמנם יהיה על צד ההסתה והפתוי בדברים , שיאמר להם על צד שכבר יעד השם להם בנבואה שינצחו חיל סיסרא , ויש להם לבטוח בזה בשם יתברך , "כי אין מעצור ליי' להושיע ברב או במעט" (ש"א יד , ו) - והשם יתברך יסבב שימשך אליך אל נחל קישון סיסרא ורכבו והמונו , ויתנהו בידך. ואם אמר אומר: למה שלח השם לצוות ברק שימשוך מישראל עשרת אלפים איש אל הר תבור בדברי פתוי והסתה , ואיך לא משכם השם יתברך שם כמו שמשך סיסרא ורכבו והמונו אל נחל קישון? אמרנו לו: כי השם יתברך לא ישתדל בעשיית המופתים כי אם לעת הצורך; ולפי שהיה איפשר שימשכו ישראל שם בזה האופן , לא הוצרך השם יתברך לחדש להם רצון שיבאו שם על דרך מופת.
ריכוז קישורים