תנ"ך - והכה בכיור או בדוד או בקלחת או בפרור כל אשר יעלה המזלג יקח הכהן בו ככה יעשו לכל־ישראל הבאים שם בשלה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְהִכָּ֨ה בַכִּיּ֜וֹר א֣וֹ בַדּ֗וּד א֤וֹ בַקַּלַּ֙חַת֙ א֣וֹ בַפָּר֔וּר כֹּ֚ל אֲשֶׁ֣ר יַעֲלֶ֣ה הַמַּזְלֵ֔ג יִקַּ֥ח הַכֹּהֵ֖ן בּ֑וֹ כָּ֚כָה יַעֲשׂ֣וּ לְכָל־יִשְׂרָאֵ֔ל הַבָּאִ֥ים שָׁ֖ם בְּשִׁלֹֽה: (שמואל א פרק ב פסוק יד)

טקסט וניקוד:

וְהִכָּה בַכִּיּוֹר אוֹ בַדּוּד אוֹ בַקַּלַּחַת אוֹ בַפָּרוּר כֹּל אֲשֶׁר יַעֲלֶה הַמַּזְלֵג יִקַּח הַכֹּהֵן בּוֹ כָּכָה יַעֲשׂוּ לְכָל־יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים שָׁם בְּשִׁלֹה: (שמואל א פרק ב פסוק יד)

טקסט בלבד:

והכה בכיור או בדוד או בקלחת או בפרור כל אשר יעלה המזלג יקח הכהן בו ככה יעשו לכל־ישראל הבאים שם בשלה: (שמואל א פרק ב פסוק יד)

תיקון קוראים:

והכה בכיור או בדוד או בקלחת או בפרור כל אשר יעלה המזלג יקח הכהן בו ככה יעשו לכל־ישראל הבאים שם בשלה: (שמואל א פרק ב פסוק יד)

תרגום יונתן:
וְקָבַע לֵיהּ בְּאִיוֹרָא אוֹ בְדוּדָא אוֹ בְקִדרָא אוֹ בְמִלֵיסָא כָּל דְּמַסֵיק מְשֵׁיליָא נָסֵיב כָּהֲנָא לְנַפשֵׁיהּ כְּדֵין עָבְדִין לְכָל יִשׂרָאֵל דְּאָתַן לְדַבָּחָא תַמָן בְּשִׁילוֹ :

עין המסורה:
בפרור - ג': *במ' יא , ח; שו' ו , יט; ש"א ב , יד. הבאים שם - ב': ש"א ב , יד; יח' כ , כט. הבאים שם (ביאה שם) - י"ב: דב' א , לז; ש"א ב , יד; י , ה , י; מ"א יט , ט; יר' מט , לו; יח' יא , טז; יב , טז; כ , כט; לו , כ , כב; מז , ט.

מסורה גדולה:
הבאים שם ב' הבאים שם בשלה מה הבמה אשר אתם הבאים .

מסורה קטנה:
בקלחת - ל'; בפרור - ג'; המזלג - ל'; הבאים שם - ב'.

רש"י:
[דוד - סיר. בקלחת - יוֹרה. בפרור - מחבת.]

ר' יוסף קרא:
ומשפט הכהנים את העם כל איש זובח זבח ובא נער הכהן וכו' - מניחים להם משפט שכתוב בתורה "זה יהיה משפט הכהנים מאת העם מאת זובחי הזבח אם שור אם שה ונתן לכהן הזרוע והלחיים והקיבה" (דב' יח , ג) , ותפשו להם משפט זה , שכל איש מישראל הבא לשילה לזבוח זבח , ובא נער הכהן - פתרון: שלוחו של כהן , כבשל הבשר - איש בשר זבח שלמיו , והמזלג שלש השנים בידו , והכה בכיור שהיו מבשלין בו; 'כיור' הוא כלי העשוי לבשל בו , כמא דתימא "ביום ההוא אשים את אלופי יהודה ככיור אש בעצים" (זכ' יב , ו); או בדוד - הוא כמין סיר , כמו "וישימו את ראשיהם בדודים" (מ"ב י , ז); או בקלחת - 'יילדירא' בלעז , וכן "ופרשו כאשר בסיר וכאשר בתוך הקלחת" (מי' ג , ג); או בפרור - כמו "ובשלו בפרור" (במ' יא , ח) , ומתרגמינן: "בקידרא"; כל אשר יעלה המזלג יקח הכהן בו - ולא תאמר לאחר שנקטר החלב , כעיניין שנאמר "והקטיר הכהן את החלב המזבחה" ואחר כך "והיה החזה לאהרון ולבניו" (וי' ז , לא) , אלא גם בטרם יקטירון את החלב , ובא נער הכהן - שלוחו של כהן - ואמר לאיש הזובח תנה בשר וגו'.

רד"ק:
ומשפט הכהנים - הם שמו להם זה החוק והמשפט. כבשל הבשר - בשר השלמים; ומלבד משפטם , שהוא חזה ושוק , היה נער הכהן לוקח משאר הבשר שהיה חלק הבעלים. כל אשר יעלה המזלג - בבת אחת; וזה היה חוק עולה וגזל ששמו הכהנים על ישראל. ו'המזלג' ידוע , והוא כלי ברזל יש לו שנים , מעלין בו בשר מן הקדירה. שלש השנים - שלש - שם תואר סמוך , כי הוא כאלו אמר: המזלג משולש בשִנַים; וכמוהו "גדול הכנפים" (יח' יז , ג) , רוצה לומר: שכנפיו גדולים , כן שלש השנים רוצה לומר , כי שניו שלש. ויהיה 'שלש' תואר על משקל 'גדול'. ואמר שִנַים בלשון שִנַים ואע"פ שהם שלוש , לפי ששִנֵּי האדם והבהמה הם זוגות , אמר בשני הכלים בלשון זוגות , ואע"פ שאינם זוגות. והכה - במזלג שבידו היה מכה בבשר שבכיור , וכל הבשר שהיה מעלה במזלג היה לוקח לו , ולא היה מתרצה בחלק הכהונה הכתוב בתורה. בכיור - כיור , דוד , קלחת , פרור , מיני קדרות הם. ויונתן תרגם: "וקבע באיזרא או בדודא או בקדרא או במלסא"; ותרגם מזלג: "משליא". ותרגום ירושלמי: "ומזלגותיו ומחתותיו" (שמ' כז , יג): "ומשליתיה ומחתתיה". יעלה - מבניין 'הפעיל'.

רלב"ג:
והנה בני עלי היו רשעים ובלתי יודעים השם יתברך , ולזאת היו רודפים אחרי הזוללות , והיו מפני זה לוקחים מישראל יותר מכדי חקם מבשר השלמים , שהוא חזה ושוק; ועשו להם הכהנים חק ומשפט , שהיו לוקחים מהבשר שבשלו ישראל מן השלמים , כל אשר יעלה המזלג מהכלי שהיו מבשלים בו הבשר. וזה היה חמס ובזיון לקרבנות , שהם היו לוקחים אותם על צד רדיפת התאוות; ולא נתנו להם המתנות , שנתן להם השם יתברך , אם לא לתכלית שיחזקו בתורת יי' , מצד שלא יצטרך להם לטרוח במזונם. ועשו רעה גדולה יותר מזאת , שקודם שקרבו מתירי השלמים לכהנים ולישראל , והם החלבים עם מה שנמשך להם , היו חוטפים להם בחזקה מבשר הזבח לאכול בצלי תחת הבשר המבושל , ששמו להם לחק לקחת מזבחי ישראל יותר על מה שהיה ראוי להם; והנה שמו שלחנם קודם לשולחן גבוה , כאילו היתה לשוא העבודה ליי' , והיה עיקר הכוונה למלאת בטנם , ובזה האופן נאצו בני עלי את מנחת יי'.

ר' ישעיה מטראני:
ומשפט הכהנים - קבעו להם חוק ליקח כל אשר יעלה המזלג , יתר על חזה ושוק שלהם.
ריכוז קישורים