תנ"ך - ומשפט
הכהנים
את־העם
כל־איש
זבח
זבח
ובא
נער
הכהן
כבשל
הבשר
והמזלג
שלש
השנים
בידו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וּמִשְׁפַּ֥ט
הַכֹּהֲנִ֖ים
אֶת־הָעָ֑ם
כָּל־אִ֞ישׁ
זֹבֵ֣חַ
זֶ֗בַח
וּבָ֨א
נַ֤עַר
הַכֹּהֵן֙
כְּבַשֵּׁ֣ל
הַבָּשָׂ֔ר
וְהַמַּזְלֵ֛ג
שְׁלֹ֥שׁ
הַשִּׁנַּ֖יִם
בְּיָדֽוֹ:
(שמואל א פרק ב פסוק יג)
וּמִשְׁפַּט
הַכֹּהֲנִים
אֶת־הָעָם
כָּל־אִישׁ
זֹבֵחַ
זֶבַח
וּבָא
נַעַר
הַכֹּהֵן
כְּבַשֵּׁל
הַבָּשָׂר
וְהַמַּזְלֵג
שְׁלֹשׁ
הַשִּׁנַּיִם
בְּיָדוֹ:
(שמואל א פרק ב פסוק יג)
ומשפט
הכהנים
את־העם
כל־איש
זבח
זבח
ובא
נער
הכהן
כבשל
הבשר
והמזלג
שלש
השנים
בידו:
(שמואל א פרק ב פסוק יג)
ומשפט
הכהנים
את־העם
כל־איש
זבח
זבח
ובא
נער
הכהן
כבשל
הבשר
והמזלג
שלש
השנים
בידו:
(שמואל א פרק ב פסוק יג)
תרגום יונתן:
וְנִמוֹסָא
דְכָהֲנַיָא
מִן
עַמָא
כָּל
גְּבַר
דְנָכֵיס
נִכסְתָא
וְאָתֵי
עוּלֵימָא
דְכָהֲנָא
כִּמבַשַׁל
בִּסרָא
וּמשֵׁיליָא
דְּלֵיהּ
תְּלָת
שִׁנַיִן
בִּידֵיהּ
:
רש"י:
ומשפט
הכהנים
-
הם
קבעו
להם
חוק
זה
[ולהם
לא
היה
לנחל
כי
אם
חזה
ושוק
של
שלמים].
ר' יוסף קרא:
ומשפט
הכהנים
את
העם
כל
איש
זובח
זבח
ובא
נער
הכהן
וכו'
-
מניחים
להם
משפט
שכתוב
בתורה
"זה
יהיה
משפט
הכהנים
מאת
העם
מאת
זובחי
הזבח
אם
שור
אם
שה
ונתן
לכהן
הזרוע
והלחיים
והקיבה"
(דב'
יח
,
ג)
,
ותפשו
להם
משפט
זה
,
שכל
איש
מישראל
הבא
לשילה
לזבוח
זבח
,
ובא
נער
הכהן
-
פתרון:
שלוחו
של
כהן
,
כבשל
הבשר
-
איש
בשר
זבח
שלמיו
,
והמזלג
שלש
השנים
בידו
,
והכה
בכיור
שהיו
מבשלין
בו;
'כיור'
הוא
כלי
העשוי
לבשל
בו
,
כמא
דתימא
"ביום
ההוא
אשים
את
אלופי
יהודה
ככיור
אש
בעצים"
(זכ'
יב
,
ו);
או
בדוד
-
הוא
כמין
סיר
,
כמו
"וישימו
את
ראשיהם
בדודים"
(מ"ב
י
,
ז);
או
בקלחת
-
'יילדירא'
בלעז
,
וכן
"ופרשו
כאשר
בסיר
וכאשר
בתוך
הקלחת"
(מי'
ג
,
ג);
או
בפרור
-
כמו
"ובשלו
בפרור"
(במ'
יא
,
ח)
,
ומתרגמינן:
"בקידרא";
כל
אשר
יעלה
המזלג
יקח
הכהן
בו
-
ולא
תאמר
לאחר
שנקטר
החלב
,
כעיניין
שנאמר
"והקטיר
הכהן
את
החלב
המזבחה"
ואחר
כך
"והיה
החזה
לאהרון
ולבניו"
(וי'
ז
,
לא)
,
אלא
גם
בטרם
יקטירון
את
החלב
,
ובא
נער
הכהן
-
שלוחו
של
כהן
-
ואמר
לאיש
הזובח
תנה
בשר
וגו'.
רד"ק:
ומשפט
הכהנים
-
הם
שמו
להם
זה
החוק
והמשפט.
כבשל
הבשר
-
בשר
השלמים;
ומלבד
משפטם
,
שהוא
חזה
ושוק
,
היה
נער
הכהן
לוקח
משאר
הבשר
שהיה
חלק
הבעלים.
כל
אשר
יעלה
המזלג
-
בבת
אחת;
וזה
היה
חוק
עולה
וגזל
ששמו
הכהנים
על
ישראל.
ו'המזלג'
ידוע
,
והוא
כלי
ברזל
יש
לו
שנים
,
מעלין
בו
בשר
מן
הקדירה.
שלש
השנים
-
שלש
-
שם
תואר
סמוך
,
כי
הוא
כאלו
אמר:
המזלג
משולש
בשִנַים;
וכמוהו
"גדול
הכנפים"
(יח'
יז
,
ג)
,
רוצה
לומר:
שכנפיו
גדולים
,
כן
שלש
השנים
רוצה
לומר
,
כי
שניו
שלש.
ויהיה
'שלש'
תואר
על
משקל
'גדול'.
ואמר
שִנַים
בלשון
שִנַים
ואע"פ
שהם
שלוש
,
לפי
ששִנֵּי
האדם
והבהמה
הם
זוגות
,
אמר
בשני
הכלים
בלשון
זוגות
,
ואע"פ
שאינם
זוגות.
והכה
-
במזלג
שבידו
היה
מכה
בבשר
שבכיור
,
וכל
הבשר
שהיה
מעלה
במזלג
היה
לוקח
לו
,
ולא
היה
מתרצה
בחלק
הכהונה
הכתוב
בתורה.
בכיור
-
כיור
,
דוד
,
קלחת
,
פרור
,
מיני
קדרות
הם.
ויונתן
תרגם:
"וקבע
באיזרא
או
בדודא
או
בקדרא
או
במלסא";
ותרגם
מזלג:
"משליא".
ותרגום
ירושלמי:
"ומזלגותיו
ומחתותיו"
(שמ'
כז
,
יג):
"ומשליתיה
ומחתתיה".
יעלה
-
מבניין
'הפעיל'.
רלב"ג:
והנה
בני
עלי
היו
רשעים
ובלתי
יודעים
השם
יתברך
,
ולזאת
היו
רודפים
אחרי
הזוללות
,
והיו
מפני
זה
לוקחים
מישראל
יותר
מכדי
חקם
מבשר
השלמים
,
שהוא
חזה
ושוק;
ועשו
להם
הכהנים
חק
ומשפט
,
שהיו
לוקחים
מהבשר
שבשלו
ישראל
מן
השלמים
,
כל
אשר
יעלה
המזלג
מהכלי
שהיו
מבשלים
בו
הבשר.
וזה
היה
חמס
ובזיון
לקרבנות
,
שהם
היו
לוקחים
אותם
על
צד
רדיפת
התאוות;
ולא
נתנו
להם
המתנות
,
שנתן
להם
השם
יתברך
,
אם
לא
לתכלית
שיחזקו
בתורת
יי'
,
מצד
שלא
יצטרך
להם
לטרוח
במזונם.
ועשו
רעה
גדולה
יותר
מזאת
,
שקודם
שקרבו
מתירי
השלמים
לכהנים
ולישראל
,
והם
החלבים
עם
מה
שנמשך
להם
,
היו
חוטפים
להם
בחזקה
מבשר
הזבח
לאכול
בצלי
תחת
הבשר
המבושל
,
ששמו
להם
לחק
לקחת
מזבחי
ישראל
יותר
על
מה
שהיה
ראוי
להם;
והנה
שמו
שלחנם
קודם
לשולחן
גבוה
,
כאילו
היתה
לשוא
העבודה
ליי'
,
והיה
עיקר
הכוונה
למלאת
בטנם
,
ובזה
האופן
נאצו
בני
עלי
את
מנחת
יי'.
ר' ישעיה מטראני:
ומשפט
הכהנים
-
קבעו
להם
חוק
ליקח
כל
אשר
יעלה
המזלג
,
יתר
על
חזה
ושוק
שלהם.