תנ"ך - אלה שמות הגברים אשר לדוד ישב בשבת תחכמני׀ ראש השלשי הוא עדינו העצנו העצני על־שמנה מאות חלל בפעם אחד אחת: ס

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

אֵ֛לֶּה שְׁמ֥וֹת הַגִּבֹּרִ֖ים אֲשֶׁ֣ר לְדָוִ֑ד יֹשֵׁ֨ב בַּשֶּׁ֜בֶת תַּחְכְּמֹנִ֣י׀ רֹ֣אשׁ הַשָּׁלִשִׁ֗י ה֚וּא עֲדִינ֣וֹ הָעֶצְנִ֔ו הָעֶצְנִ֔י עַל־שְׁמֹנֶ֥ה מֵא֛וֹת חָלָ֖ל בְּפַ֥עַם אֶחָֽד אֶחָֽת: ס (שמואל ב פרק כג פסוק ח)

טקסט וניקוד:

אֵלֶּה שְׁמוֹת הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר לְדָוִד יֹשֵׁב בַּשֶּׁבֶת תַּחְכְּמֹנִי׀ רֹאשׁ הַשָּׁלִשִׁי הוּא עֲדִינוֹ הָעֶצְנִו הָעֶצְנִי עַל־שְׁמֹנֶה מֵאוֹת חָלָל בְּפַעַם אֶחָד אֶחָת: ס (שמואל ב פרק כג פסוק ח)

טקסט בלבד:

אלה שמות הגברים אשר לדוד ישב בשבת תחכמני׀ ראש השלשי הוא עדינו העצנו העצני על־שמנה מאות חלל בפעם אחד אחת: ס (שמואל ב פרק כג פסוק ח)

תיקון קוראים:

אלה שמות הגברים אשר לדוד ישב בשבת תחכמני׀ ראש השלשי הוא עדינו העצנו העצני על־שמנה מאות חלל בפעם אחד אחת: ס (שמואל ב פרק כג פסוק ח)

תרגום יונתן:
אִלֵין שְׁמָהָת גִּבָּרַיָא דַּהֲווֹ עִם דָּוִיד גִּבָּרָא רֵישׁ מַשׁרְיָתָא יָתֵיב עַל כֻּרסֵי דִינָא וְכָל נְבִיַיָא וְסָבַיָיא מַקְפִין לֵיהּ מְשִׁיחַ בִּמשַׁח קֻדשָׁא בְּחִיר וּמפַנַק שַׁפִּיר בְּרֵיוֵיהּ וְיָאֵי בְחַזוֵיהּ חַכִּים בְּחָכמְתָא וְסֻכלְתָן בְּעֵיצָא גִּבָּר בְּגִבָּרוּתָא רֵישׁ גִּבָּרַיָא הוּא מְתֻקַן בְּמָנֵי זֵינָא נָפֵיק בְּפוֹם קָלָא וְנָצַח בִּקרָבָא וּמתָבֵיב עַל יְדֵי מוֹרָנִיתֵיהּ תַּמנֵי מְאָה קְטִילִין בִּזמַן חֲדָא :

עין המסורה:
אלה - ז' ראשי פסוקים בנביאים: יהו' יג , לב; יט , נא; כ , ט; ש"ב כג , ח , כב; מ"א ט , כג; זכ' ח , טז. אחת (קרי; אחד כתיב) - י"א פסוקים קוראים תי"ו ולא כתוב: ראה ש"ב יב , כד. אלה שמות - ה': *בר' לו , י; *במ' ג , ג; יג , טז; לד , יז; ש"ב כג , ח.

מסורה גדולה:
אלה שמות ה' בני עשו הכהנים המשחים אשר שלח משה אשר ינחלו לכם הגברים .

מסורה קטנה:
אלה שמות - ה'; תחכמני - ל'; השלשי - ל'; עדינו - ל'; העצנו - העצני ק'; אחד - אחת ק'.

רש"י:
אשר לדוד יושב בשבת סנהדרין , והוא תחכמוני , והוא ראש השלישי: אב בנוי בחכמה ובגבורה , בשלשה דברים הללו הוא ראש , כמו שנאמר "ונבון דבר ואיש תואר וגיבור חיל" (ש"א טו , יח). עדינו העצני - כשעוסק בתורה , כורך ומקשר עצמו כתולעת , כמו "מעדנות כימה" (איוב לח , לא); וכשהוא יוצא למלחמה , קשה כעץ והורג שמונה מאות חלל במלחמה אחת (ראה מו"ק טז , ב).

ר' יוסף קרא:
אלה שמות הגיבורים אשר לדוד - כל גיבור שמזכיר כאן , מפרש בשמו ומפרש גבורתו. ישב בשבת תחכמוני ראש השלישי - פתרון: בשבתו עם זקני ארץ , היה ראש לחכמים וראש לגיבורים. 'שלישים' פתרונו: גיבורים , כמו "ושלישים על כלו" (שמ' יד , ז). הוא עדינו העצנו - עדינו היה שמו , ושם עירו: עוצן. ושם גבורתו כשהיה נלחם באויבים: לא היה עוצר את חניתו , עד שהיה הורג שמונה מאות חלל בפעם אחת.

רד"ק:
ישב בשבת - דעת המתרגם , וכן דעת רבותינו ז"ל (מו"ק טז , ב) , כי זה הפסוק על דוד נאמר , רוצה לומר: אלה שמות הגברים אשר לדוד שהיה יושב בשבת וכו'. ורבותינו ז"ל פירשו אלה שמות הגבורים: אלה שמות גבורותיו של דוד. ויונתן תרגם כך: "אלין שמהת גיברייא דהוו עם דוד גברא , ריש משרייתא יתיב על כורסי דינא , וכל נבייא וסבייא מקפין ליה , משיח במשח קודשא בחיר ומפנק , שפיר בריוא ויאי בחזוא , חכים בחכמתא וסוכלתן בעצה , גבר בגברוותא ריש גברייא הוא , מתקן במאני זינא ונפיק בשם קלא ונצח בקרבא , ומתביר על ידי מורנייתא מאה קטילין בזימנא חדא". והם ז"ל: ישב בשבת - שהיה יושב בישיבה שלתורה; ראש השלישי - ראש לשלשה האבות; עדינו העצני - בשעה שהיה עוסק בתורה , מעדן עצמו כתולעת , ובשעת שהיה יוצא למלחמה , מקשה עצמו כעץ. ויש מרבותינו ז"ל שאמרו (תנ"ב מסעי , ט) , כי על יואב אמר זה הפסוק , שהיה חכם גדול וראש סנהדרין , שנאמר: תחכמוני ראש השלישי. ולפי הפשט נראה , כי גיבור אחד היה מגיבורי דוד , וראש גיבורי דוד היה , ושמו עדינו העצני; וספר עליו שהיה חכם מוסף על גבורתו , והיה יושב בשבת דסנהדרין וחכמי ישראל , והיה ראש להם; וזהו שאמר: ראש השלישי , והוא כמו 'השלישים'; וכן "לכרי ולרצים" (מ"ב יא , ד) , כמו 'לכרים'. ו'שלישים' הוא לשון גדולה: גדולים ונכבדים , כמו "השליש אשר למלך" (מ"ב ז , ב); "ומבחר שלישיו" (שמ' טו , ד). ותחכמוני - שם תואר מן 'חכמה'. וספר מגבורותיו: על שמונה מאות חלל , רוצה לומר: שהיה על שמונה מאות חלל , כלומר: שהרג שמונה מאות אנשים במלחמה אחת; זהו בפעם אחת. ובדברי הימים קורא אותו "ישבעם" (דה"א יא , יא) , רוצה לומר: שהיה יושב בראש העם; ועניין אחד הוא עם מה שכתוב כאן: יושב בשבת. ומה שאמר הנה: על שמונה מאות חלל , ושם אומר "הוא עורר את חניתו על שלש מאות חלל" , שתי מלחמות היו , באחת הרג שמונה מאות ובאחרת שלש מאות. ומה שאמר הנה: תחכמני , ושם "בן חכמוני" , 'בן' שנאמר שם כמו 'איש' - כמו "בן חיל" (ש"א יד , נב) - רוצה לומר: בן חכמה. או היה שם אביו: תחכמוני או "חכמוני" , כי אחד הוא , וזה עדינו היה בנו. העצני - כתוב בו"ו , וקרי ביו"ד. בפעם אחד - כתוב בדל"ת , לשון זכר , וקרי 'אחת' בתי"ו , לשון נקבה.

רלב"ג:
יושב בשבת - ידמה שזה היה תאר לשבח עדינו העצני , וכן היה הענין בשאר התארים שזכר לו בזה המקום. ואחשב שנקרא יושב בשבת תחכמוני , כי מרוב אהבתו החכמה היה שובת מכל מלאכה אחרת , ומתעסק תמיד בקנין החכמה. ראש השלישי - תארו בזה התאר , לפי שהיה ראש באלו השלשה גבורים שזכר תחלה , והם: עדינו העצני , אלעזר בן אחחי , שמה בן אגא הררי.

ר' יוסף כספי:
בפעם אחד - כטעם "את הכל לקח יהושע פעם אחת" (יהו' י , מב) , ואם אפשר שביניהם חלוף ברב ומעט , ועל כל פנים היה שם אחד. ו'אחד' מהשמות המשותפים , כמו שהתבאר במה שאחר הטבע (ראה תיבון עמ' 52 ).

ר' ישעיה מטראני:
יושב בשבת - שהיה מיושבי סנהדרין. תחכמוני - שהיה חכם מכולם. ראש השלישי - חסר מ"ם , כמו "הרודד עמי תחתיי" (תה' קמד , ב) , והרבה יימצאו שהם חסירים. והיה ראש לכל השלישים והממונים שהיו לדוד. על שמונה מאות חלל בפעם אחת - כשהיה נכנס במלחמה , לא היה יוצא עד שיהרוג שמונה מאות חלל; וזהו בפעם אחת.
ריכוז קישורים