תנ"ך - ויתן יואב את־מספר מפקד־העם אל־המלך ותהי ישראל שמנה מאות אלף איש־חיל שלף חרב ואיש יהודה חמש־מאות אלף איש:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיִּתֵּ֥ן יוֹאָ֛ב אֶת־מִסְפַּ֥ר מִפְקַד־הָעָ֖ם אֶל־הַמֶּ֑לֶךְ וַתְּהִ֣י יִשְׂרָאֵ֡ל שְֽׁמֹנֶה֩ מֵא֨וֹת אֶ֤לֶף אִֽישׁ־חַ֙יִל֙ שֹׁ֣לֵֽף חֶ֔רֶב וְאִ֣ישׁ יְהוּדָ֔ה חֲמֵשׁ־מֵא֥וֹת אֶ֖לֶף אִֽישׁ: (שמואל ב פרק כד פסוק ט)

טקסט וניקוד:

וַיִּתֵּן יוֹאָב אֶת־מִסְפַּר מִפְקַד־הָעָם אֶל־הַמֶּלֶךְ וַתְּהִי יִשְׂרָאֵל שְׁמֹנֶה מֵאוֹת אֶלֶף אִישׁ־חַיִל שֹׁלֵף חֶרֶב וְאִישׁ יְהוּדָה חֲמֵשׁ־מֵאוֹת אֶלֶף אִישׁ: (שמואל ב פרק כד פסוק ט)

טקסט בלבד:

ויתן יואב את־מספר מפקד־העם אל־המלך ותהי ישראל שמנה מאות אלף איש־חיל שלף חרב ואיש יהודה חמש־מאות אלף איש: (שמואל ב פרק כד פסוק ט)

תיקון קוראים:

ויתן יואב את־מספר מפקד־העם אל־המלך ותהי ישראל שמנה מאות אלף איש־חיל שלף חרב ואיש יהודה חמש־מאות אלף איש: (שמואל ב פרק כד פסוק ט)

תרגום יונתן:
וִיהַב יוֹאָב יָת חֹשׁבַּן מִניַן עַמָא לְמַלכָּא וַהֲווֹ יִשׂרָאֵל תַּמנֵי מְאָה אַלפִין גְּבַר גִּבָּר שָׁלְפֵי סֵיפָא וֶאֱנָשׁ יְהוּדָה חֲמֵשׁ מְאָה אַלפִין גֻּברָא :

עין המסורה:
ואיש יהודה - ו': ראה ש"א יא , ח.

מסורה גדולה:
ואיש יהודה ו' ויפקדם דבקו שפטו נא נטע שעשועיו ויתן יואב על כל רעת .

מסורה קטנה:
ותהי ישראל - ל'; ואיש יהודה - ו'.

רש"י:
מספר מפקד - אם מספר , למה מפקד? שתי אנפוראות עשה: גדולה וקטנה. אמר: אראנו את הקטנה , ואם יקצוף , אראנו את הגדולה; לכך נאמר מפקד - לשון חסרון. כך נדרש בפסיקתא (פר"כ ב , ח). ותהי ישראל - תשש כוחן כנקיבה. שמונה מאות אלף - ובדברי הימים הוא אומר "אלף אלפים ומאה אלף" (דה"א כא , ה)!? בהגדת אמוראים מצינו (ראה פס"ר מד , ב): אמר רבי יהושע בן לוי: הכתובים מוסיפים מה שחסרו כאן , אילו שני שבטים שלא נימנו , שכך כתיב בדברי הימים "ולוי ובנימן לא פקד בתוכם כי נתעב דבר המלך את יואב" (דה"א כא , ו); אמר: באלו אני יכול להשמט ולומר: שבט לוי אינו נמנה במיניין שאר שבטים , כי אם מבן חדש ומעלה; ובנימן , דיו שנחסר וכלה בפלגש בגבעה. ובשלשים ושתים מדות דרבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי (ל"ב מידות טו) שנינו: כתוב אחד אומר: שמונה מאות אלף , וכתוב אחד אומר "אלף אלפים ומאה אלף" , נמצא ביניהם שלש מאות אלף; שלש מאות אלף הללו , מה טיבן? בא הכתוב השלישי והכריע: "ובני ישראל למספרם ראשי האבות ושרי האלפים והמאות... לכל דבר המחלוקת הבאה והיוצאת חדש בחדש לכל חדשי השנה המחלוקת האחת עשרים וארבעה אלף" (דה"א כז , א) - מלמד , שאילו שלש מאות אלף היו כתובין בנימוסו של מלך , ולא היו צריכין להימנות. כיצד? עשרים וארבעה אלף לכל חדש , הרי כאן מאתים ושמונים ושמונת אלפים; נשתיירו שנים עשר אלף - הן הן נשיאי ישראל.

ר' יוסף קרא:
את מספר מפקד העם - פתרון: את הפקודים שפקד , לא פקד אלא אותן הראויין להיפקד לכל מיניין שאדם נמנה בו , והן מבני עשרים ומעלה. ומדרש חכמינו (מ"ש ל , ב): את מספר מפקד העם - שתי פתקאות היו בידו מכל בית ובית , באחת היה כתוב בה מעט במספר מאנשי הבית , ושנית היה כתוב בה כל מפקד אנשי הבית , עד שמנה כל ישראל כדרך זה שני מיניינים: אחד מיניין מועט ושיני מיניין מרובה , וצירף את המועט לחשבון אחד , וכתבו בפיתק אחד , וכן את המרובה כלל לחשבון אחד וכתבו בפיתק שיני; וכשבא אל דוד הוציא את חשבון המועט והראהו , והיה אם תעלה חמת המלך , חזר והוציא את השנייה אשר בה חשבון המרובה. ונראין הדברים , שהרי כאן מנה אותם שמונה מאות אלף איש מישראל , ואיש יהודה חמש מאות אלף איש , ובדברי הימים מונה אותם "ישראל אלף אלפים ומאה אלף איש... ארבע מאות ושבעים אלף איש" (דה"א כא , ה); ופתרונו הראשון עיקר. ותהי ישראל - כמו שיאמר מֵאומה אחת בלשון נקיבה: "היתה יהודה לקדשו" (תה' קיד , ב) , כן יאמר מעם ישראל: ותהי ישראל.

רד"ק:
את מספר מפקד העם - כתרגומו: "ית חושבן מניין עמא"; והוא כפל דבר לחזק; ובא סמוך על סמוך , כמו "מבחר וטוב לבנון" (יח' לא , טז); "נהרי נחלי דבש וחמאה" (איוב כ , יז). ותהי ישראל - ותהי עדת ישראל; וכן "ותהי מואב לדוד לעבדים" (ש"ב ח , ב). שמונה מאות אלף איש חיל ואיש יהודה חמש מאות אלף איש - ובדברי הימים "ויהי כל ישראל אלף אלפים ומאה אלף... ויהודה ארבע מאות ושבעים אלף" (דה"א כא , ה)!? מצאנו בהגדה (פס"ר יא , ג): אמר רבי יהושע בן לוי: הכתובים מוסיפין כאן מה שחסרו כאן , אלו שני שבטים שלא נמנו , שכך כתוב בדברי הימים "ולוי ובנימן לא פקד בתוכם" (דה"א כא , ו); אמר יואב: באלו אני יכול להשמט ולומר: שבט לוי אינו נמנה במניין שאר השבטים , כי אם מבן חודש (ראה במ' ג , טו); ובנימן , דייו שחסר בפילגש בגבעה (ראה שו' כא). ולזה הפירוש , "ולוי ובנימן לא פקד בתוכם" בכאן היה לו לכתוב אותו , לא בדברי הימים , כי כאן הוא חסר המספר , והיה לו לתת טעם לחסרון; גם לחסרון שחסרו בני יהודה בדברי הימים לא נתן טעם. ובשלשים ושתים מדות דרבי אליעזר בנו שלרבי יוסי הגלילי אומר (מדה טו): משני כתובין המכחישין זה את זה , עד שיבא הכתוב השלישי ויכריע ביניהם; כיצד? כתוב אחד אומר "ויהי כל ישראל אלף אלפים ומאה אלף ויהודה ארבע מאות ושבעים אלף" , וכתוב אחד אומר: ותהי ישראל שמונה מאות אלף איש ואיש יהודה חמש מאות אלף , נמצא ביניהם שלש מאות אלף; אילו שלש מאות , מה טיבן? בא המכריע והכריע: "ובני ישראל למספרם ראשי האבות ושרי האלפים והמאות ושוטריהם המשרתים את המלך לכל דבר המחלקות הבאה והיוצאת חדש בחדש לכל חדשי השנה המחלקת האחת עשרים וארבעה אלף" (דה"א כז , א) - שלש מאות אלף הללו היו כתובין בנימוסו של מלך , ולא היו צריכים להימנות; כיצד? עשרים וארבעה אלף לשנים עשר חודש , הרי כאן מאתים ושמונים אלף ושמונת אלפים; נשתיירו שנים עשר אלף - לנשיאי ישראל , והשליכן הכתוב מכאן וחזר וכללן להלן. וגם זה לא נתן טעם לחסרון מספר יהודה , שנמצא בדברי הימים חסרים שלשים אלף. ואפשר שאותן שלשים אלף מתו במגפה , כי שבעים אלף היו המתים במגפה , ושלשים אלף מהם היו מיהודה; ומתו כל כך מיהודה , לפי שהוא שבטו שלדוד , והוא היה הסבה; או היו באותו שבט רוב החוטאים. ובדרש עוד (מ"ש ל , ב): שני פתקים עשה יואב , אחד מרובה ואחד מועט; אמר: אם מקבל הוא את המועט , טוב; ואם לאו , אני נותן לו את המרובה.

ר' יוסף כספי:
ותהי ישראל - נכון זה כמו שנכון 'ויהי' 'ויהיו'.

ר' ישעיה מטראני:
ותהי ישראל שמונה מאות אלף איש - במדרש מידות דרבי אליעזר בנו שלרבי יוסי הגלילי שנינו (מדה טו): כתוב אחד אומר: שמונה מאות אלף וכתיב אחר אומר בדברי הימים "אלף אלפים ומאה אלף" (דה"א כא , ה) , נמצא ביניהן שלש מאות אלף; הללו שלש מאות אלף , מה טיבן? בא הכתוב השלישי והכריע: "ובני ישראל למספר ראשי האבות ושרי האלפים והמאות לכל דבר המחלוקת הבאה והיוצאת חדש בחודש לכל חדשי השנה המחלוקת האחת עשרים וארבעה אלף" (דה"א כז , א) - מלמד שאילו שלש מאות אלף היו כתובים בנימוסו שלמלך , ולא היו צריכין לימנות; כיצד? עשרים וארבעה אלף לכל חדש , הרי כאן מאתים ושמונים ושמונה אלפים; נשתיירו שנים עשר אלף , הם היו שוטרי ישראל.
ריכוז קישורים