תנ"ך - ויהי בשמעך כשמעך את־קול צעדה בראשי הבכאים אז תחרץ כי אז יצא ה' לפניך להכות במחנה פלשתים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

וִ֠יהִי בְּֽשָׁמְעֲךָ֞ כְּֽשָׁמְעֲךָ֞ אֶת־ק֧וֹל צְעָדָ֛ה בְּרָאשֵׁ֥י הַבְּכָאִ֖ים אָ֣ז תֶּחֱרָ֑ץ כִּ֣י אָ֗ז יָצָ֤א יְהוָה֙ לְפָנֶ֔יךָ לְהַכּ֖וֹת בְּמַחֲנֵ֥ה פְלִשְׁתִּֽים: (שמואל ב פרק ה פסוק כד)

וִיהִי בְּשָׁמְעֲךָ כְּשָׁמְעֲךָ אֶת־קוֹל צְעָדָה בְּרָאשֵׁי הַבְּכָאִים אָז תֶּחֱרָץ כִּי אָז יָצָא יְהוָה לְפָנֶיךָ לְהַכּוֹת בְּמַחֲנֵה פְלִשְׁתִּים: (שמואל ב פרק ה פסוק כד)

ויהי בשמעך כשמעך את־קול צעדה בראשי הבכאים אז תחרץ כי אז יצא ה' לפניך להכות במחנה פלשתים: (שמואל ב פרק ה פסוק כד)

ויהי בשמעך כשמעך את־קול צעדה בראשי הבכאים אז תחרץ כי אז יצא יהוה לפניך להכות במחנה פלשתים: (שמואל ב פרק ה פסוק כד)

תרגום יונתן:

וִיהֵי כְּמִשׁמְעָך יָת קָל צְוַחתָּא בְּרֵישֵׁי אִילָנַיָא בְּכֵין תִּתַּקַף אֲרֵי בְכֵין נְפַק מַלאֲכָא דַייָ לְאַצלָחָא קֳדָמָך לְמִקטַל בְּמַשׁרִית פְּלִשׁתָּאֵי :

עין המסורה:

ויהי - ל"ב (ו"ו בחיריק): ראה ש"א י , ה. בשמעך (כתיב; כשמעך קרי) - י"א כתיב בי"ת וקרי כ"ף: ראה ש"א יא , ו. בראשי - ד': ש"א כט , ד; ש"ב ה , כד; דה"א יב , יט; יד , טו. ושנים: ובראשי - במ' י , י; כח , יא.

מסורה קטנה:

בשמעך - כשמעך קרי; קול צעדה - ל'; בראשי - ד'; תחרץ - ל'.

רש"י:

את קול צעדה בראשי הבכאים - הם מלאכים הצועדים בראשי האילנות , אשר אני שולח לעזרתך (ראה תנח' שופטים יז). אז תחרץ - תרים קול מלחמה ואבחת חרב , 'גלטיר' בלעז; וכן: "לא יחרץ כלב לשונו" (שמ' יח , ז).

ר' יוסף קרא:

אז תחרץ - אז תקוץ את אויביך , כי קול הצעדה הוא: כי אז יצא יי' לפניך להכות במחנה פלשתים.

רד"ק:

בשמעך - כתוב בבי"ת וקרי בכ"ף , והעניין אחד. את קול צעדה בראשי הבכאים - אשמיעך קול לחזק לב העם אשר אתך , שידמה להם קול הולכים בראשי האילנות , כאלו מלאכים יצאו להכות בפלשתים , כמו שאומר בדבר ברק "הלא יי' יצא לפניך" (שו' ד , יד) , וכן אמר הנה: כי אז יצא יי' לפניך. אז תחרץ - תנוע ותתחזק על פלשתים; כמו "לא יחרץ כלב לשונו" (שמ' יא , ז) , שהוא עניין תנועה. ופירוש צעדה: עניין הליכה , כמו "מטיבי צעד" (מש' ל , כט). ויונתן תרגם: "כמשמעך ית קל צוחתא ברישי אילנייא בכן תתקף , ארי בכן נפיק מלאכא דיי' לאצלחא קדמך". ובמדרש (פס"ר ל , ב): "לא תעלה הסב אל אחריהם" (לעיל , כג) - אמר לו הקדוש ברוך הוא: אין לך רשות לפשוט יד בהם אפילו הם קרובים אצלך , עד שאתה רואה את ראשי האילנות מנענעין , אז תחרץ - דבר חרוץ הוא , כמו "אם חרוצים ימיו" (איוב יד , ה); ולמה נתן להם סימן מראשי הבכאים ולא מאחריהם? אמר רבי ברכיה: מפני שכולו מלא חצים הבכא הזה , לומר לך , שכל זמן שישראל שרויין בצרה כאלו צרה לפניו , שנאמר "עמו אנכי בצרה" (תה' צא , טז).

רלב"ג:

וגם שם ימתין שיבא רוח יניע ראשי הבכאים , בדרך שישמע בהם כמו קול צעדי המתנועעים , כי זה יהיה סבה שיחשבו פלשתים , בשמעם קול צעדי דוד , שהוא קול תנועת ראשי הבכאים , ולא יהיו נשמרים ממנו כלל; ולזה צוה השם יתברך שיתנועע אז במהירות ויפול עליהם , כי בזה האופן מן התחבולה ינצחם. והנה לפי שאחשב , צוה זה השם יתברך , לפי שנגלה לו כי היה ראוי שינצחו הפלשתים אז את דוד לפי המערכת , לולי זאת התחבולה. ואע"פ שהיה השם יתברך יכול לנצח על דרך המופת הפלשתים , הנה לא יעשה השם יתברך המופתים כי אם במקומות ההכרחיים; כמו שזכרנו פעמים רבות.

ר' יוסף כספי:

קול הצעדה (בנוסחנו: צעדה) - קול נענוע הענפים היותר גבוהים , כי הם המתנענעים והמשמיעים קול יותר בסבת הרוח , ולכן נקרא העליון 'אמיר' , ונקראו האחרים 'שיח' ו'שיחים'; וכן נאמר "עלו בשרותיה" (יר' ה , י) - מטעם 'שיר'. אז תחרץ - מסוג ענין "יחרץ כלב" (שמ' יא , ז) , והכל מענין חריצות ומהירות התנועה; ולכן נקרא הכסף חי בעברי "חרוץ" (תה' סח , יד ועוד) , ונקרא המורג בעל פיפיות "חרוץ" (יש' מא , טו) מצד היותו רב גזרים גזרים , כי סוג התנועה כולל גם לאיכות.

ר' ישעיה מטראני:

ויהי כשמעך את קול הצעדה בראשי הבכאים אז תחרץ - תרגמו: "בראשי אילניא". פירוש: כשתשמע קול הצעדה שם , תדע כי הם המלאכים שאני שולח לעזרך. אז תחרץ - הוא 'תזדרז' , כמו "ויד חרוצים תעשיר" (מש' י , ד).