תנ"ך - וכנען ילד את־צידן בכרו ואת־חת:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וּכְנַ֗עַן יָלַ֛ד אֶת־צִידֹ֥ן בְּכֹר֖וֹ וְאֶת־חֵֽת: (בראשית פרק י פסוק טו)

טקסט וניקוד:

וּכְנַעַן יָלַד אֶת־צִידֹן בְּכֹרוֹ וְאֶת־חֵת: (בראשית פרק י פסוק טו)

טקסט בלבד:

וכנען ילד את־צידן בכרו ואת־חת: (בראשית פרק י פסוק טו)

תיקון קוראים:

וכנען ילד את־צידן בכרו ואת־חת: (בראשית פרק י פסוק טו)

תרגום אונקלוס:
וּכנַעַן אוֹלֵיד יָת צִידוֹן בּוּכרֵיהּ וְיָת חֵת :

רשב"ם:
[[וכנען ילד - ופוט לא כתב כאן , ואמרו רבותינו (ב"ר לז , ב): היינו סבורים שנתבלעה משפחתו של פוט , עד שבא יחזקאל ופירש בפרשה: "כוש ופוט ולוד" (יח' ל , ה). ושאל הרב רבי יוסף קרא את רבי שמואל: מאחר שלא נתבלעה משפחתו , למה לא כתב: 'פוט ילד'? אמר: בפרשה זאת כתובים שבעים בנים מבני נח , מכאן אנו למדים שבעים אומות , שהרי כתוב בפרשה "מאלה נתפרדו" (ראה להלן , לב) , ופוט וכל בניו לא היו אלא אומה אחת; ואלו אמר 'ופוט ילד פלוני ופלוני' , היאך יכול לומר "מאלה נתפרדו" - דמשתמע כי הגוים היו נפרדים מבני נח , לפיכך פירש כל אחד ואחד , שאם כן , יהיה יותר משבעים לשון; לכך לא כתב 'ופוט ילד' , לידע כי פוט וכל זרעו לא היו אלא לשון אחד.]]

ראב"ע פירוש ב - הארוך - הפירוש:
ויש לשאול: הנה כנען הוליד חת , גם יבוס ואמורי וגרגשי וחוי , למה כתוב "הכנעני החתי והאמורי" (ראה שמ' ג , ח)? התשובה: כי הששה הנזכרים היו רבים - ולא ידענו "פריזי" (שם) איזה מהם הוא , אם ערקי או סיני , כי יש בתורה , גם במקרא , כמה אנשים שיש להם שני שמות , כמו "צהר" (בנוסחנו: צחר; בר' מו , י) ו"זרח" (במ' כו , יג) , ו"יתרו" (שמ' ג , א) ו"חובב" (במ' י , כט) , ו"אבישלום" (מ"א טו , ב) ו"אוריאל" (דה"ב יג , ב) - ושאר בני כנען היו מעטים , וכללם הכתוב במלת "הכנעני".

ר' יוסף בכור שור:
וכנען ילד את צידון וגו' - אחד עשר הם , ולבסוף אמר ואחר נפוצו - שהאחד נעשה שנים , כמו יוסף שנחלק לשני שבטים , והרי הם שנים עשר; ועל זה אמר משה "יצב גבולות עמים למספר בני ישראל" (דב' לב , ח) - שנתן לשנים עשר שבטים שנים עשר בני כנען; ומשה קראן "שבעה" - שהששה שהיו חשובין קרא להן שם בפני עצמן , והאחרים כללן שם אביהן , וקראן "הכנעני" (דב' ז , א).

רמב"ן:
וכנען ילד את צידון בכורו - אלה עשרה עממים בני כנען שנִתְנוּ לאברהם אבינו (ראה בר' טו , יט - כא); כי כל זרע כנען נמכר לעבד עולם , והם שנתנם לו , אבל נתחלף השם ברובם בימי אברהם , כי בכאן נכתבו בשם שקראם אביהם ביום הולדם , ואחר שנפרדו בארצותם לגוייהם נקראו בשמות אחרים; אולי העלו להם שם על שֵם הארץ אשר ישבו בה , כי בני מצרים כולם על שם הארץ נקראו , כמו שפירשנו (לעיל , יג - יד); וכן "שעיר החורי" (בר' לו , כ) - שם העיר "שעירה" (בר' לג , יד); וכן רבים. או שהולידו הערקי והסיני משפחות ונכרתו מהם , וביניהם היו "קיני וקנזי" (בר' טו , כא) על דרך משל , והיו לראשי בתי אבות , תִקָרֵא האומה בשמם כנהוג בשבטי ישראל; והֵנָּה קראם בשם שהיה להם בימי אברהם במתנתו. וראיה לדבר: כי החוי הנזכר בכאן איננו נזכר במתנתו של אברהם , והוא היה מהם , שנאמר "ונשל גוים רבים מפניך החתי והגרגשי והאמורי והכנעני והפריזי והחוי והיבוסי שבעה גוים" (דב' ז , א) , וכן בכל מקום; וימנה הכנעני עם בניו; ולא ימנה , רק עשרה , כי אחד מבניו לא גבר כאחיו , ונקרא עִם אחיו בשם אביו; ויתכן שהיה צידון בכורו הנקרא 'כנעני' עִם אחד מאחיו שלא היה לגוי , ואל יקשה עליך ארץ פלשתים שהיתה לאברהם , כדכתיב "גור בארץ הזאת... כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות האל" (בר' כו , ג) , והם מבני מצרים , כי הכתוב אומר "לכנעני תחשב חמשת סרני פלשתים" (יהו' יג , ג) , כי כבשו מקצת הארץ וישבו בה , ובכאן תראה כי "גבול הכנעני מצידון באכה גררה עד עזה" (להלן , יט) , ואלה ערי פלשתים , כי אבימלך - מלך גרר , ועזה לעזתי היא , וכן "לעזה אחד" (ש"א ו , יז) , וצידון - לפלשתים , דכתיב "כל צידונים אנכי אורישם מפני בני ישראל אך הפילה... בנחלה" (יהו' יג , ו) , וכתוב "וגם מה אתם לי צר וצידון וכל גלילות פלשת" (יואל ד , ד). ואולי שאר ארץ פלשתים לא היתה לישראל , לבד אלו חמשת סרניהם. ודע כי ארץ כנען לגבולותיה מאז היתה לגוי (ע"פ שמ' ט , כד) היא ראויה לישראל , והיא חבל נחלתם , כמו שנאמר "בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם יצב גבולות עמים למספר בני ישראל" (דב' לב , ח); אבל נתנה הקדוש ברוך הוא בעת הפְּלָגָה לכנען מפני היותו עבד , לשמור אותה לישראל , כאדם המפקיד נכסי בן האדון לעבדו עד שיגדל ויזכה בנכסים ובעבד; ועוד אבאר זה (ראה דב' ב , כג) בעזרת השם יתברך.

רד"ק:
וכנען. ותולדות "פוט" (לעיל , ו) לא זכר , כי אין צורך בספור תולדתו. ומה שאמר את צידן בכורו - לא מצאתי בו טעם נכון , למה אמר בכורו , מה שלא זכר כן באחרים. כי ברוב הנזכר ראשון הוא הבכור , אלא אם כן זוכר אותו ראשון למעלתו , כמו "את שם את חם ואת יפת" (בר' ה , לב) - לדעת המפרשים (ראה רש"י) , כי יפת היה גדול בשנים. וצידן - אפשר שהיה גדול במעלה מאחיו , וגם בכור היה; אלא לשתי מעלות שהיו בו אמר בכורו. וכן אמר "בכור ישמעאל נביות" (בר' כה , יג) , והוא היה גם כן גדול במעלה מאחיו , כמו שאמר "אחות נביות" (בר' כח , ט).
ריכוז קישורים