תנ"ך - ויקח
אברם
ונחור
להם
נשים
שם
אשת־אברם
שרי
ושם
אשת־נחור
מלכה
בת־הרן
אבי־מלכה
ואבי
יסכה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיִּקַּ֨ח
אַבְרָ֧ם
וְנָח֛וֹר
לָהֶ֖ם
נָשִׁ֑ים
שֵׁ֤ם
אֵֽשֶׁת־אַבְרָם֙
שָׂרָ֔י
וְשֵׁ֤ם
אֵֽשֶׁת־נָחוֹר֙
מִלְכָּ֔ה
בַּת־הָרָ֥ן
אֲבִֽי־מִלְכָּ֖ה
וַאֲבִ֥י
יִסְכָּֽה:
(בראשית פרק יא פסוק כט)
וַיִּקַּח
אַבְרָם
וְנָחוֹר
לָהֶם
נָשִׁים
שֵׁם
אֵשֶׁת־אַבְרָם
שָׂרָי
וְשֵׁם
אֵשֶׁת־נָחוֹר
מִלְכָּה
בַּת־הָרָן
אֲבִי־מִלְכָּה
וַאֲבִי
יִסְכָּה:
(בראשית פרק יא פסוק כט)
ויקח
אברם
ונחור
להם
נשים
שם
אשת־אברם
שרי
ושם
אשת־נחור
מלכה
בת־הרן
אבי־מלכה
ואבי
יסכה:
(בראשית פרק יא פסוק כט)
ויקח
אברם
ונחור
להם
נשים
שם
אשת־אברם
שרי
ושם
אשת־נחור
מלכה
בת־הרן
אבי־מלכה
ואבי
יסכה:
(בראשית פרק יא פסוק כט)
תרגום אונקלוס:
וּנסֵיב
אַברָם
וְנָחוֹר
לְהוֹן
נְשִׁין
שׁוֹם
אִתַּת
אַברָם
שָׂרָי
וְשׁוֹם
אִתַּת
נָחוֹר
מִלכָּה
בַּת
הָרָן
אֲבוּהָא
דְמִלכָּה
וַאֲבוּהָא
דְיִסכָּה
:
רש"י:
יסכה
-
זו
שרה
,
על
שם
שסכה
ברוח
הקודש
,
ושהכל
סכין
ביופיה.
ועוד:
יסכה
-
לשון
'נסיכות'
,
כמו
'שרה'
-
לשון
'שָרות'.
ראב"ע פירוש א - הקצר:
הזכיר
שם
אשת
נחור
,
להודיע
יִחוּשׂ
רבקה
,
רחל
ולאה
(ראה
בר'
כב
,
כ
-
כג).
וקדמונינו
אמרו
(סנה'
סט
,
ב)
,
שיסכה
היא
שרה.
ואם
בדבר
קבלה
,
נקבל.
ראב"ע פירוש ב - הארוך - הפירוש:
על
דרך
הפשט
,
שפרשת
יהודה
(בר'
לח)
-
לפני
מכירת
יוסף
(בר'
לז);
גם
יסכה
איננה
שרה
(כנגד
סנה'
סט
,
ב)
,
ואלו
היתה
היא
,
היה
כתוב
'בת
בנו'
,
כאשר
אמר
"לוט
בן
בנו"
(להלן
,
לא)
,
רק
אמר
"שרי
כלתו"
(שם).
ואין
ראיה
מדברי
אברהם
"וגם
אמנה
אחותי
בת
אבי
היא"
(בר'
כ
,
יב)
,
כי
הוא
דחה
אותם
,
כאשר
דחה
את
נעריו
,
שלא
יבואו
עמו
ולא
יניחוהו
לקשור
את
בנו
,
ואמר:
"ונשתחוה
ונשובה
אליכם"
(בר'
כב
,
ה)
,
ובדעתו
להעלותו
עולה.
וככה
רבקה
,
כי
אלו
היתה
בת
שלש
שנים
(כנגד
סופרים
כא)
,
איך
השקת
גמלים
עשרה?
ומה
טעם
לכתוב
"בתולה
ואיש
לא
ידעה"
(בר'
כד
,
טז)
,
ועוד
-
"ונשאלה
את
פיה"
(בר'
כד
,
נז)?
והאומר
כי
הדור
הראשון
היו
חזקים
,
הדבר
הפוך:
כי
הנה
ראינו
מאדם
ועד
נח
שהיו
חיים
קרוב
מאלף
שנים
,
והנה
לא
מצאנו
אחד
מהם
שהוליד
פחות
מחמש
וששים
שנה
(ראה
בר'
ה
,
טו
,
כא);
וכתוב
"והחוטא
בן
מאה
שנה
יקולל"
(יש'
סה
,
כ);
ומימות
נח
,
ושחיו
אחרי
פלג
קרוב
ממאתים
שנה
,
לא
הוליד
אחד
מהם
פחות
מתשע
ועשרים
(ראה
לעיל
,
כד).
כי
המערכת
שמורה
,
כי
הנה
ימי
שנותינו
בהם
שבעים
שנה
(ע"פ
תה'
צ
,
י)
,
כאשר
היו
בימי
אחז
,
יוליד
הנער
והוא
בן
שלש
עשרה.
ומה
שנאמר
(סנה'
סט
,
ב)
כי
נקראה
שרה
יסכה
בעבור
שסכה
ברוח
הקודש
,
דרך
דרש
הוא
או
סברא
,
לא
קבלה;
ואין
זה
דבר
מצוה.
על
פני
תרח
אביו
-
כמו
"על
פני
אהרן
אביהם"
(במ'
ג
,
ד).
באור
כשדים
-
בקעה
,
כמו
"על
כן
באורים"
(יש'
כד
,
טו).
וקדמונינו
אמרו
(ב"ר
לח
,
יג)
שהשליך
אברהם
אבינו
בכבשן
האש;
ולא
נזכר
זה
בכתוב
,
ואם
קבלה
היא
,
נקבל
כדברי
התורה.
רד"ק:
ויקח
אברם
ונחור
-
כמו
"ויבא
משה
ואהרן"
(שמ'
ז
,
י).
וזכר
שם
נשותיהם
לכבוד
אברם
,
וכי
שִנָּה
האל
שם
שרי
לשרה
(ראה
בר'
יז
,
טו).
וממלכה
גם
כן
היתה
רבקה
(ראה
בר'
כב
,
כג)
,
שהיתה
אשת
יצחק.
בת
הרן
אבי
מלכה
ואבי
יסכה
-
אמר
אבי
אחר
שאמר
בת;
לפי
שאמר
למעלה
"והרן
הוליד
את
לוט"
(לעיל
,
כז)
,
דמה
שלא
היה
לו
זרע
אחר;
אמר
כי
היה
גם
כן
אבי
מלכה
ואבי
יסכה.
ורבותינו
ז"ל
דרשו
(סנה'
סט
,
ב)
,
כי
יסכה
זו
שרה.
וכן
נראה
למה
שאמר
אברהם
"אחותי
בת
אבי
היא"
(בר'
כ
,
יב);
אם
כן
שרי
בת
הרן
היתה.
אלא
שיש
לתמוה
,
למה
אמר
בת
הרן
,
ולא
אמר
'בנות
הרן'?
אולי
היתה
שרי
בת
בתו
של
תרח;
ואע"פ
שלא
זכר
לתרח
בנות
,
אולי
היו
לו.