תנ"ך - ויקח
תרח
את־אברם
בנו
ואת־לוט
בן־הרן
בן־בנו
ואת
שרי
כלתו
אשת
אברם
בנו
ויצאו
אתם
מאור
כשדים
ללכת
ארצה
כנען
ויבאו
עד־חרן
וישבו
שם:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיִּקַּ֨ח
תֶּ֜רַח
אֶת־אַבְרָ֣ם
בְּנ֗וֹ
וְאֶת־ל֤וֹט
בֶּן־הָרָן֙
בֶּן־בְּנ֔וֹ
וְאֵת֙
שָׂרַ֣י
כַּלָּת֔וֹ
אֵ֖שֶׁת
אַבְרָ֣ם
בְּנ֑וֹ
וַיֵּצְא֨וּ
אִתָּ֜ם
מֵא֣וּר
כַּשְׂדִּ֗ים
לָלֶ֙כֶת֙
אַ֣רְצָה
כְּנַ֔עַן
וַיָּבֹ֥אוּ
עַד־חָרָ֖ן
וַיֵּ֥שְׁבוּ
שָֽׁם:
(בראשית פרק יא פסוק לא)
וַיִּקַּח
תֶּרַח
אֶת־אַבְרָם
בְּנוֹ
וְאֶת־לוֹט
בֶּן־הָרָן
בֶּן־בְּנוֹ
וְאֵת
שָׂרַי
כַּלָּתוֹ
אֵשֶׁת
אַבְרָם
בְּנוֹ
וַיֵּצְאוּ
אִתָּם
מֵאוּר
כַּשְׂדִּים
לָלֶכֶת
אַרְצָה
כְּנַעַן
וַיָּבֹאוּ
עַד־חָרָן
וַיֵּשְׁבוּ
שָׁם:
(בראשית פרק יא פסוק לא)
ויקח
תרח
את־אברם
בנו
ואת־לוט
בן־הרן
בן־בנו
ואת
שרי
כלתו
אשת
אברם
בנו
ויצאו
אתם
מאור
כשדים
ללכת
ארצה
כנען
ויבאו
עד־חרן
וישבו
שם:
(בראשית פרק יא פסוק לא)
ויקח
תרח
את־אברם
בנו
ואת־לוט
בן־הרן
בן־בנו
ואת
שרי
כלתו
אשת
אברם
בנו
ויצאו
אתם
מאור
כשדים
ללכת
ארצה
כנען
ויבאו
עד־חרן
וישבו
שם:
(בראשית פרק יא פסוק לא)
תרגום אונקלוס:
וּדבַר
תֶּרַח
יָת
אַברָם
בְּרֵיהּ
וְיָת
לוֹט
בַּר
הָרָן
בַּר
בְּרֵיהּ
וְיָת
שָׂרַי
כַּלְתֵיהּ
אִתַּת
אַברָם
בְּרֵיהּ
וּנפַקוּ
עִמְהוֹן
מֵאוּר
דְּכַשׂדָּאֵי
לְמֵיזַל
לְאַרעָא
דִכנַעַן
וַאֲתוֹ
עַד
חָרָן
וִיתִיבוּ
תַמָן
:
עין המסורה:
ואת
-
לוט
-
ב':
בר'
יא
,
לא;
יב
,
ה.
אתם
-
ל"א:
ראה
בר'
ז
,
יג.
אתם
-
ל"ז:
ראה
בר'
ז
,
יג.
ארצה
כנען
-
ח':
*בר'
יא
,
לא;
יב
,
ה
(פעמיים);
לא
,
יח;
מב
,
כט;
מה
,
יז;
נ
,
יג;
*במ'
לה
,
י.
מסורה גדולה:
ארצה
כנען
ח'
ויקח
תרח
את
אברם
בנו
ויקח
אברם
ב'
בפסוק
וינהג
את
כל
מקנהו
הקרת
אתם
טענו
את
בעירכם
וישאו
אתו
בניו
עברים
דוהקריתם
לכם.
מסורה קטנה:
ואת
-
לוט
-
ב';
ואת
שרי
-
ל';
ארצה
כנען
-
ח'.
רש"י:
ויצאו
אתם
-
ויצאו
תרח
ואברם
עם
לוט
ושרי.
ראב"ע פירוש א - הקצר:
והאומרים
,
כי
שרה
היתה
אחות
אברהם
(ראה
בר'
כ
,
יב)
,
איננו
ישר
בעיני
זה
הטעם.
ואלו
היה
כן
,
היה
הכתוב
אומר
'ויקח
תרח
את
אברם
בנו
ואת
שרי
בתו
אשת
אברם
בנו'.
גם
כן
אלו
היתה
אחות
לוט
,
היה
הכתוב
אומר
'ואת
שרי
בת
בנו'
כאשר
כתוב
על
לוט.
ויתכן
שנחור
בנו
הלך
בתחלה
אל
חרן
,
או
בא
אחר
אביו.
והנכון
בעיני
,
שפרשת
"לך
לך"
(בר'
יב
,
א
ואי')
שאמר
השם
לאברהם
-
קודם
זה
הפסוק
,
שהוא
ויקח
תרח
―
וכמוהו
בתורה
"באחד
לחדש
השני
בשנה
השנית"
(במ'
א
,
א)
,
ואחר
כן:
בחדש
הראשון
בשנה
השנית
(ראה
במ'
ט
,
א)
―
והעד
,
שאמר
הכתוב
ללכת
ארצה
כנען.
וכאשר
בא
תרח
אל
חרן
,
ישר
המקום
בעיניו
,
וישב
שם
ומת.
ואין
מוקדם
ומאוחר
בתורה.
ראב"ע פירוש ב - הארוך - הפירוש:
וטעם
ללכת
ארצה
כנען:
כי
השם
אמר
לאברהם
"לך
לך
מארצך"
(בר'
יב
,
א)
,
והנה
הטעם:
וכבר
אמר
השם;
כמו
"ויאמר
יי'
אל
משה
אמור
אל
בני
ישראל
אתם
עם
קשה
עורף"
(שמ'
לג
,
ה)
,
ופרשיות
רבות
כזאת.
רמב"ן:
ויצאו
אתם
מאור
כשדים
-
בעבור
כי
אברם
נכבד
מאביו
,
וההולכים
-
בעצתו
ובעבורו
ילכו
,
אמר
הכתוב:
ויצאו
אתם
,
ואע"פ
שאמר
ויקח
תרח;
כי
בעבור
שהיה
אברם
מכבד
את
אביו
והולך
אחריו
,
אמר
ויקח
תרח
,
אבל
לוט
ושרי
בעבור
אברם
הלכו
אתם
,
כי
גם
אחרי
שנפרד
אברם
מאביו
הלכו
אתו.
רד"ק:
ויקח
תרח
-
אחר
שאמר
האל
לאברם
"לך
לך"
(בר'
יב
,
א)
,
ואמר
אברם
לתרח
אביו
בשם
האל
,
כי
האל
צוהו
לצאת
מן
הארץ
ההיא
,
נתרצה
לִדְבַר
בנו
ויצא
עמו.
ואחר
שנתרצה
לצאת
,
תלה
עיקר
המעשה
בו
,
כי
הוא
האב
,
והיוצאים
-
בנים
לו.
ונחור
לא
רצה
לצאת
מן
הארץ
ההיא.
ולקח
תרח
לוט
עמו
,
לפי
שלא
היה
אביו
חי
,
והיה
סמוך
עליו;
ולקחו
עמו
,
שיהיה
עמו
באשר
יהיה
שם.
ויצאו
אתם
-
כאן
תלה
היציאה
באברם
,
כי
הוא
היה
העיקר
,
כי
לו
היה
הצווי.
ובאמת
אשתו
עמו.
ויצאו
תרח
ובן
בנו
ועבדיהם
ושפחותיהם
עם
אברם
ואשתו;
זהו
שאמר:
אִתָם.
ללכת
ארצה
כנען
-
והנה
האל
לא
אמר
לאברהם
שילך
לארץ
כנען
,
אלא
"אל
הארץ
אשר
אראך"
(בר'
יב
,
א)
,
אלא
שבצאת
אדם
מאור
כשדים
,
ומן
הארץ
ההיא
שהיא
ארץ
ארם
,
יפגע
תחלה
בארץ
כנען.
וידע
אברם
,
כי
בהיותו
בארץ
כנען
יאמר
לו
האל
,
אם
היא
הארץ
אשר
אמר
לו
,
או
אחרת.
וישבו
שם
-
נתעכבו
שם.
כי
תרח
,
אע"פ
שיצא
ללכת
ארצה
כנען
,
כשהגיע
לחרן
,
לא
מצא
בלבו
לצאת
מארצו
לגמרי
,
וישב
בחרן
,
שהיא
על
הסְפָר
וקרובה
לארץ
כנען
,
כדי
שיהיה
קרוב
לאברם
בנו;
וישב
שם
עד
שמת.
ואברם
הלך
לו
לארץ
כנען
כמצות
האל
עליו.
ומה
שאמר
אשת
אברם
בנו
,
אחר
שאמר
ואת
שרי
כלתו
-
כי
באהבה
וברצון
יצאה
מן
הארץ
עם
בעלה
לעשות
רצון
האל
לא
שהכריחה
בעלה
,
אלא
בכל
לבה
הלכה
אחר
בעלה
אל
המקום
אשר
אמר
לו
האל
,
אעפ"י
שלא
ידעה
הארץ
ההיא
,
הטובה
היא
אם
רעה
(ע"פ
במ'
יג
,
יט).
כי
אשת
אברם
היתה
באמונת
האל
,
להאמין
כל
אשר
יאמר
לה
בשם
האל
,
ולעשות
רצונו.