תנ"ך - ויהיו
ימי־תרח
חמש
שנים
ומאתים
שנה
וימת
תרח
בחרן:
פ
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיִּהְי֣וּ
יְמֵי־תֶ֔רַח
חָמֵ֥שׁ
שָׁנִ֖ים
וּמָאתַ֣יִם
שָׁנָ֑ה
וַיָּ֥מָת
תֶּ֖רַח
בְּחָרָֽן:
פ
(בראשית פרק יא פסוק לב)
וַיִּהְיוּ
יְמֵי־תֶרַח
חָמֵשׁ
שָׁנִים
וּמָאתַיִם
שָׁנָה
וַיָּמָת
תֶּרַח
בְּחָרָן:
פ
(בראשית פרק יא פסוק לב)
ויהיו
ימי־תרח
חמש
שנים
ומאתים
שנה
וימת
תרח
בחרן:
פ
(בראשית פרק יא פסוק לב)
ויהיו
ימי־תרח
חמש
שנים
ומאתים
שנה
וימת
תרח
בחרן:
פ
(בראשית פרק יא פסוק לב)
תרגום אונקלוס:
וַהֲווֹ
יוֹמֵי
תֶרַח
מָאתַן
וַחֲמֵישׁ
שְׁנִין
וּמִית
תֶּרַח
בְּחָרָן
:
עין המסורה:
ויהיו
ימי
-
ג':
*בר'
ה
,
ד;
יא
,
לב;
לה
,
כח.
ושארא:
'ויהיו
כל
ימי'.
מסורה גדולה:
ויהיו
ימי
ג'
ויהיו
ימי
תרח
ויהיו
ימי
אדם
ויהיו
ימי
יצחק.
ושארא
ויהיו
כל
ימי.
רש"י:
[בחרן
-
פירש
רבי
אהרן:
לפיכך
הנו"ן
הפוכה
לפניה
(אין
בנוסחנו)
,
לומר:
עד
כאן
,
עד
אברהם
,
חרון
אף
של
מקום.]
וימת
תרח
בחרן
-
לאחר
שיצא
אברהם
מחרן
ובא
לארץ
כנען
יותר
מששים
שנה;
שהרי
כתוב:
"ואברם
בן
חמש
שנים
ושבעים
שנה
בצאתו
מחרן"
(בר'
יב
,
ד)
,
ותרח
היה
בן
שבעים
שנה
כשנולד
אברהם
(לעיל
,
כו)
,
הרי
מאה
וארבעים
וחמש
לתרח
כשיצא
אברם
ממנו;
נשארו
משנותיו
הרבה.
ולמה
הקדים
הכתוב
מיתתו
של
תרח
ליציאתו
של
אברהם?
שלא
יהא
הדבר
מפורסם
לכל
,
ויאמרו:
לא
קיים
אברהם
כיבוד
אביו
,
שהניחו
זקן
והלך
לו;
לפיכך
קראו
הכתוב
מת
,
שהרשעים
אף
בחייהם
קרויין
מתים
,
והצדיקים
במיתתן
קרויין
חיים
(ראה
ב"ר
לט
,
ז)
,
[שנאמר:
"ובניהו
בן
יהוידע
בן
איש
חי"
(ש"ב
כג
,
כ)].
ראב"ע פירוש א - הקצר:
והאומרים
,
כי
שרה
היתה
אחות
אברהם
(ראה
בר'
כ
,
יב)
,
איננו
ישר
בעיני
זה
הטעם.
ואלו
היה
כן
,
היה
הכתוב
אומר
'ויקח
תרח
את
אברם
בנו
ואת
שרי
בתו
אשת
אברם
בנו'.
גם
כן
אלו
היתה
אחות
לוט
,
היה
הכתוב
אומר
'ואת
שרי
בת
בנו'
כאשר
כתוב
על
לוט.
ויתכן
שנחור
בנו
הלך
בתחלה
אל
חרן
,
או
בא
אחר
אביו.
והנכון
בעיני
,
שפרשת
"לך
לך"
(בר'
יב
,
א
ואי')
שאמר
השם
לאברהם
-
קודם
זה
הפסוק
,
שהוא
ויקח
תרח
―
וכמוהו
בתורה
"באחד
לחדש
השני
בשנה
השנית"
(במ'
א
,
א)
,
ואחר
כן:
בחדש
הראשון
בשנה
השנית
(ראה
במ'
ט
,
א)
―
והעד
,
שאמר
הכתוב
ללכת
ארצה
כנען.
וכאשר
בא
תרח
אל
חרן
,
ישר
המקום
בעיניו
,
וישב
שם
ומת.
ואין
מוקדם
ומאוחר
בתורה.
רמב"ן:
וימת
תרח
בחרן
-
כשיצא
אברם
נשארו
משנות
תרח
הרבה
,
ולמה
הקדים
הכתוב
מיתתו
של
תרח
ליציאתו
של
אברהם?
שלא
יהא
הדבר
מפורסם
לכל
,
ויאמרו:
לא
קיים
אברהם
כבוד
אב
ואם
,
שהניחו
זקן
והלך
לו
,
לפיכך
קראו
מת;
ועוד
,
שאף
בחייהם
קרויים
מתים;
לשון
רבנו
שלמה
,
ובראשית
רבא
הוא
(ב"ר
לט
,
ז).
ואני
תמה
על
דבריהם
,
שזה
מנהג
כל
הכתוב
הוא
,
לספר
חיי
האב
והולידו
הבן
ומיתתו
,
ואחר
כך
מתחיל
בענין
הבן;
בכל
הדורות
כך
נהגו
הכתובים;
והנה
נח
עצמו
בימיו
של
אברהם
עודנו
חי
,
ושֵם
בנו
כל
ימי
אברהם
היה
חי.
ויתכן
שבאו
למדרש
הזה
מפני
ששינה
הכתוב
בתרח
סדר
הפרשה
כולה
,
כי
בשֵם
ותולדותיו
כולם
לא
הזכיר
הכתוב
'מיתה'
,
ולא
חזר
וכלל
הַשָנִים
,
ובכאן
חזר
ותפש
הסדר
הראשון
שבבעלי
השנים
הרבים
מאדם
ועד
נח
,
וכָלַל:
ויהיו
כל
ימי
תרח
וימת;
והוסיף
עוד
להזכיר
עוד
מקום
המיתה
שהיה
בחרן
,
המקום
שהזכיר
לאברהם
(ראה
לעיל
,
לא);
ולכך
דרשו
,
שכל
זה
כדי
שֶיֵרָאֶה
מבלי
עיון
שהיה
אברם
שם
עמו.
ועוד
,
מפני
שכבר
התחיל
בענין
אברהם
וספר
שיצא
עם
אביו
מאור
כשדים
ללכת
ארצה
כנען
,
יקשה
בעיניהם
כשלא
סידר
חייו
ומיתתו
על
הסדר
,
ויכתב
אותה
בזמנה.
ואשר
אמרו
עוד
(שם):
בתחלה
אתה
דורש
שהרשעים
בחייהן
קרויין
'מתים'
,
גם
כן
תמה
הוא
בעיני
,
שכבר
דרשו
(ב"ר
לח
,
יב)
מפסוק
"ואתה
תבא
אל
אבותיך
בשלום"
(בר'
טו
,
טו):
בִּשְׂרוֹ
שיש
לאביו
חלק
לעולם
הבא.
ואולי
כונתם
שעשה
תשובה
בשעת
מיתה
,
אבל
ימיו
היו
כולם
ברשע
,
והיה
קרוי
'מת';
ולשון
רבנו
שלמה
(בר'
טו
,
טו):
למדך
שעשה
תרח
תשובה.
או
שמא
יש
לו
חלק
לעולם
הבא
,
שאמרו
חכמים
(סנה'
קד
,
א):
בזכות
בנו;
והיא
הבשורה
,
שהוא
לא
היה
יודע
,
עד
שנתבשר
בכך
בעת
שאמר
לו
"ואתה
תבא
אל
אבותיך
בשלום".
וכן
מצאתי
במדרש
(ויק"ר
ז
,
א):
כל
העצים
כשרין
,
חוץ
משל
זית
ושל
גפן;
שהשמן
והיין
קרבים
לגבי
מזבח
,
הצילו
הפירות
את
האילנות;
וכן
מצינו
באברהם
שהציל
את
תרח
,
שנאמר
"ואתה
תבוא
אל
אבותיך
בשלום"
(בר'
טו
,
טו).
רד"ק:
ויהיו
ימי
תרח
-
הנה
היו
ימי
תרח
מאתים
וחמש
שנים
,
וכשנולד
אברהם
היה
בן
שבעים
שנה;
הנה
כשמת
תרח
היה
אברהם
בן
מאה
שלשים
וחמש.
וב'סדר
עולם'
(סע"ר
א):
אברהם
אבינו
קבר
תרח
אביו
לפני
מיתתה
של
שרה
שתי
שנים.
וכן
היה
,
כי
כשמתה
שרה
היה
אברהם
אבינו
בן
מאה
שלשים
ושבע
,
כי
עשר
שנים
היה
גדול
משרה;
הנה
שתי
שנים
קודם
מיתת
שרה
מת
תרח.
וימת
תרח
בחרן
-
להודיע
,
כי
לא
הניח
גלוליו
,
ולא
יצא
ממקומו
אלא
לאהבת
בנו;
לא
ששנה
אמונתו
ויצא
לאהבת
האל;
שהרי
נתעכב
בחרן
עד
שמת
שם.
ואלו
עשה
תשובה
והניח
גלוליו
,
וחזר
לעבודת
האל
ולאמונתו
כאברם
בנו
,
היה
נכנס
לפי
דרכו
לארץ
כנען
במצות
האל
לבנו
,
ולא
היה
מתעכב
בחרן.
ואפשר
שהיה
נשמר
בשאר
מצות
בני
נח
,
כי
אברהם
אבינו
היה
מדריכו
בדרך
ישרה
בכל
כחו;
אבל
עבודת
אלהים
אחרים
-
היו
הדורות
ההם
משוקעים
בה
,
ולא
היו
יכולים
להפרד
ממנה
אלא
בקושי;
ואותה
עבודה
לא
עזב
תרח.
והרי
יהושע
הנביא
העיד
עליו
ואמר:
"בעבר
הנהר
ישבו
אבותיכם
מעולם
תרח
אבי
אברהם
ואבי
נחור
ויעבדו
אלהים
אחרים"
(יהו'
כד
,
ב);
ואלו
היה
בעל
תשובה
,
לא
אמר
עליו
כן.
ונו"ן
בחרן
'מלופפת'
(אין
בנוסחנו);
ודרשו
בו
(ראה
תוספת
ברש"י):
להודיע
,
כי
בחרון
אף
האל
מת
,
שלא
עשה
תשובה.
ויש
דרש
אחר
(תנ"ב
שמות
טו)
,
שעשה
תשובה
,
מדכתיב
"ואתה
תבא
אל
אבותיך
בשלום"
(בר'
טו
,
טו).