תנ"ך - ואברכה
מברכיך
ומקללך
אאר
ונברכו
בך
כל
משפחת
האדמה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַאֲבָֽרֲכָה֙
מְבָ֣רְכֶ֔יךָ
וּמְקַלֶּלְךָ֖
אָאֹ֑ר
וְנִבְרְכ֣וּ
בְךָ֔
כֹּ֖ל
מִשְׁפְּחֹ֥ת
הָאֲדָמָֽה:
(בראשית פרק יב פסוק ג)
וַאֲבָרֲכָה
מְבָרְכֶיךָ
וּמְקַלֶּלְךָ
אָאֹר
וְנִבְרְכוּ
בְךָ
כֹּל
מִשְׁפְּחֹת
הָאֲדָמָה:
(בראשית פרק יב פסוק ג)
ואברכה
מברכיך
ומקללך
אאר
ונברכו
בך
כל
משפחת
האדמה:
(בראשית פרק יב פסוק ג)
ואברכה
מברכיך
ומקללך
אאר
ונברכו
בך
כל
משפחת
האדמה:
(בראשית פרק יב פסוק ג)
תרגום אונקלוס:
וַאֲבָרֵיך
מְבָרְכָך
וּמלָטְטָך
אֲלוּט
וְיִתבָּרְכוּן
בְּדִילָך
כֹּל
זַרעֲיָת
אַרעָא
:
עין המסורה:
ואברכה
-
ב':
בר'
יב
,
ג;
תה'
קמה
,
א.
משפחת
האדמה
-
ג':
*בר'
יב
,
ג;
כח
,
יד;
עמ'
ג
,
ב.
מסורה גדולה:
משפחת
האדמה
ג'
ונברכו
בך
וחבירו
רק
אתכם
ידעתי
מכל
משפחות.
מסורה קטנה:
ואברכה
-
ב';
ומקללך
-
ל';
אאר
-
ל';
משפחת
האדמה
-
ג'.
רש"י:
ונברכו
בך
כל
משפחות
האדמה
-
יש
מדרשי
אגדה
הרבה
,
אבל
לפי
פשוטו
כך
הוא:
אדם
אומר
לבנו:
תהי
כאברהם;
וכן
כל
'ונברכו
בך'
שבמקרא
,
וזה
יוכיח:
"בך
יברך
ישראל
לאמר
ישימך
אלהים
כאפרים
וכמנשה"
(בר'
מח
,
כ).
רשב"ם:
[[ונברכו
-
לשון
'מבריך'
ו'מרכיב'
,
כלומר:
יתערבו
במשפחתך
משפחות
האדמה;
שהרי
משקל
'רפי'
הוא.
(פירושו
לבר'
כח
,
יד).]]
ראב"ע פירוש ב - הארוך - דקדוק המלים:
ומקללך
-
לשון
יחיד
,
ולא
כן
מברכיך
,
כי
אהוב
היה
לכל
רואיו.
ומלת
'ארירה'
קשה
מ'קללה'.
ואאר
-
מפעלי
הכפל
,
על
דרך
"יסוב
אותו
סביב"
(מ"א
ז
,
כג).
ראב"ע פירוש ב - הארוך - הפירוש:
חכם
גדול
אמר
בספרו
,
כי
ונברכו
בך
-
מגזרת
'הברכת
האילן'.
ולא
ידעתי
מי
הביאו
בצרה
הזאת!
רק
ונברכו
-
מבנין
'נפעל'
,
על
דרך
"נכבד"
(בר'
לד
,
יט)
,
כי
"מתברך"
(יש'
סה
,
טז)
הוא
כמו
"מתכבד"
(מש'
יב
,
ט);
והנה
הטעם:
שיהיו
משפחות
האדמה
בעבורו
מבורכות.
והנה
טעם
מברכיך
-
הפרטים
,
ומשפחות
-
רבות;
בכל
מקום
שתדרוך
כף
רגלו
,
יברכם
השם
בגללו.
ר' יוסף בכור שור:
ואברכה
מברכיך
-
כלומר:
אֹהַב
אוהביך
ואשנא
משנאיך;
כלומר:
לא
תתן
ללבך
לאמר:
אין
לי
קרוב
וגואל
בארץ
,
ואם
ישנאני
אדם
ויבקש
לי
רעה
,
מי
יעמד
נגדו?
ואם
יאהבני
,
מי
ישלם
לו
גמולו?
כי
אדם
שיש
לו
קרובים
,
כולם
אוהבים
המכבדו
והמהנהו;
ואני
אהיה
לך
לאהוב
ולגואל.
ונברכו
בך
-
המתברכים
יהיו
בך
מתברכים
,
שיאמרו
להם
מברכיהם:
היה
כאברהם
,
כמו
"בך
יברך
ישראל
לאמר"
(בר'
מח
,
כ).
רמב"ן:
והיה
ברכה
-
אתה
תהיה
הברכה
אשר
יתברכו
בה
לאמר:
ישימך
אלהים
כאברהם
(ע"פ
בר'
מח
,
כ).
והוסיף
עוד
,
כי
כל
משפחות
האדמה
יתברכו
בו
,
לא
אנשי
ארצו
בלבד;
או
ונברכו
-
שיהיו
מבורכים
בעבורו.
והנה
זאת
הפרשה
לא
בארה
כל
הענין
,
כי
מה
טעם
שיאמר
לו
הקדוש
ברוך
הוא
'עזוב
ארצך
ואיטיבה
עמך
טובה
שלא
היתה
כמוה
מעולם'
,
מבלי
שיקדים
שהיה
אברהם
עובד
אלהים
או
צדיק
תמים
,
או
שיאמר
טעם
לעזיבת
הארץ
,
שיהיה
בהליכתו
אל
ארץ
אחרת
"קרבת
אלהים"
(תה'
עג
,
כח)?!
ומנהג
הכתוב
לאמר
'התהלך
לפני
ותשמע
בקולי
ואיטיבה
עמך'
,
כנאמר
בדוד
ובשלמה
(ראה
מ"א
ב
,
ד;
ג
,
יב
-
יד)
,
וכענין
התורה
כולה:
"אם
בחקותי
תלכו"
(וי'
כו
,
ג);
"אם
שמוע
תשמע
בקול
יי'
אלהיך"
(דב'
כח
,
א);
וביצחק
אמר
"בעבור
אברהם
עבדי"
(בר'
כו
,
כד);
אבל
להבטיחו
בעבור
יציאת
הארץ
,
אין
בו
טעם!?
אבל
הטעם
,
מפני
שעשו
אנשי
אור
כשדים
עמו
רעות
רבות
על
אמונתו
בהקדוש
ברוך
הוא
,
והוא
ברח
מהם
ללכת
ארץ
כנען
ונתעכב
בחרן
,
אמר
לו
לעזוב
גם
אלו
ולעשות
כאשר
חשב
מתחלה
,
שתהיה
עבודתו
לו
וקריאת
בני
האדם
לְשֵם
יי'
-
בארץ
הנבחרת
,
ושם
יגדל
שמו
ויתברכו
בו
הגוים
ההם;
לא
כאשר
עשו
עמו
באור
כשדים
,
שהיו
מבזים
ומקללים
אותו
,
ושמו
אותו
בבור
או
בכבשן
האש.
ואמר
לו
שיברך
מברכיו
,
ואם
יחיד
מקללו
-
יואר.
וזה
טעם
הפרשה
,
אבל
התורה
לא
תרצה
להאריך
בדעת
עובדי
עבודה
זרה
ולפרש
הענין
שהיה
בינו
ובין
הכשדים
באמונה
,
כאשר
קצרה
בענין
דור
אנוש
וסברתם
בעבודה
זרה
שחדשו.
רד"ק:
ואברכה
מברכיך
-
בעלי
בריתך
ומבקשי
טובתך
,
כמו
ענר
אשכול
וממרא
(ראה
בר'
יד
,
כד)
,
וזולתם
שלא
נזכרו
-
אני
אברך
אותם
בגללך
,
ויכירו
,
כי
באהבתם
אותך
תרבה
טובתם.
כמו
שנאמר
בדבר
יוסף
"ויברך
יי'
את
בית
המצרי
בגלל
יוסף"
(בר'
לט
,
ה);
ונאמר
ביעקב
אבינו
"נחשתי
ויברכני
יי'
בגללך"
(בר'
ל
,
כז).
ומקללך
אאור
-
בקללה
לא
אמר
לשון
רבים
,
כי
מעטים
יהיו
המקללים
אותו
ומבקשי
רעתו.
ונברכו
בך
כל
משפחות
האדמה
-
כל
המשפחות
שתגור
בתוכם
,
כמו
ארץ
כנען
וארץ
פלשתים
וארץ
מצרים
,
אשלח
בהם
ברכה
,
מיום
שתגור
ביניהם
,
לזכותך
,
כדי
שיאהבוך
וינשאוך.
רלב"ג - ביאור הפרשה:
ויעד
אותו
השם
יתעלה
שיעשה
אותו
לגוי
גדול
,
לפי
שהאדם
בהתרחקו
מאוהביו
וקרוביו
ועוזריו
הוא
מוכן
מאד
אל
שימיתוהו
האנשים
,
ויאבד
שמו;
ולזאת
הסבה
בעינה
יעד
אותו
שיברכהו
בהצלחת
קנייניו
,
ויגדל
שמו
עד
למרחוק
,
כי
לא
יאות
שיִשְלַם
זה
למי
שילך
לעיר
אחרת
לגור
כמו
שיִשְלַם
לאיש
בהיותו
בארצו
,
בין
אנשי
משפחתו.
ואמר
לו
השם
יתעלה
שיהיה
איש
ברכה
,
רוצה
לומר
,
שיהיו
פעולותיו
שלמוֹת
,
בדרך
שיהיה
ראוי
שתדבק
בו
ההשגחה
האלהית
,
ואז
יגיע
לו
הטוב
שיעד
אותו;
ויברך
האנשים
שיברכוהו
,
ויאור
מקללו
,
ליתרון
השגחת
השם
בו;
ויתברכו
בו
כל
משפחות
האדמה
-
רוצה
לומר
,
שיאמרו
קצתם
לקצת
בברכתם:
ישימך
השם
כאברהם.
או
ירצה
באמרו
והיה
ברכה
,
שהשם
יתעלה
יעד
אותו
שיהיה
איש
ברכה
,
רוצה
לומר
,
כי
אשר
יברך
-
מבורך
(ע"פ
במ'
כב
,
ו)
,
וכן
פירשו
ז"ל
בבראשית
רבה
(לט
,
יא).