תנ"ך - וילך
אברם
כאשר
דבר
אליו
ה'
וילך
אתו
לוט
ואברם
בן־חמש
שנים
ושבעים
שנה
בצאתו
מחרן:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיֵּ֣לֶךְ
אַבְרָ֗ם
כַּאֲשֶׁ֨ר
דִּבֶּ֤ר
אֵלָיו֙
יְהוָ֔ה
וַיֵּ֥לֶךְ
אִתּ֖וֹ
ל֑וֹט
וְאַבְרָ֗ם
בֶּן־חָמֵ֤שׁ
שָׁנִים֙
וְשִׁבְעִ֣ים
שָׁנָ֔ה
בְּצֵאת֖וֹ
מֵחָרָֽן:
(בראשית פרק יב פסוק ד)
וַיֵּלֶךְ
אַבְרָם
כַּאֲשֶׁר
דִּבֶּר
אֵלָיו
יְהוָה
וַיֵּלֶךְ
אִתּוֹ
לוֹט
וְאַבְרָם
בֶּן־חָמֵשׁ
שָׁנִים
וְשִׁבְעִים
שָׁנָה
בְּצֵאתוֹ
מֵחָרָן:
(בראשית פרק יב פסוק ד)
וילך
אברם
כאשר
דבר
אליו
ה'
וילך
אתו
לוט
ואברם
בן־חמש
שנים
ושבעים
שנה
בצאתו
מחרן:
(בראשית פרק יב פסוק ד)
וילך
אברם
כאשר
דבר
אליו
יהוה
וילך
אתו
לוט
ואברם
בן־חמש
שנים
ושבעים
שנה
בצאתו
מחרן:
(בראשית פרק יב פסוק ד)
תרגום אונקלוס:
וַאֲזַל
אַברָם
כְּמָא
דְמַלֵיל
עִמֵיהּ
יְיָ
וַאֲזַל
עִימֵיהּ
לוֹט
וְאַברָם
בַּר
שִׁבעִין
וַחֲמֵישׁ
שְׁנִין
בְּמִפְּקֵיהּ
מֵחָרָן
:
ראב"ע פירוש ב - הארוך - דקדוק המלים:
יש
מדקדק
שהאריך
לשונו
על
גדולים
ממנו
,
בעבור
שאמרו
כי
שרש
וילך
אברם
-
'ילך'
,
כמו
'וישב';
'וירד';
והוא
אמר
כי
יסודו
'הלך'.
והנה
טעה
,
כי
הה"א
לא
ימצא
נח
נעלם
באמצע
המלה
כחביריו
שהוא
'או"י';
והוא
בסוף
-
בדרך
אל"ף.
והנה
"היליכי
את
הילד
הזה"
(שמ'
ב
,
ט)
,
גם
"והולך
מהרה"
(במ'
יז
,
יא)
,
לעדים
נאמנים
על
דברי
חכמי
ספרד.
ומה
שאמר
,
שהם
עוברים
במצות
"לא
תוסיפו"
(דב'
ד
,
ב)
,
גם
זה
שגעון
,
כי
לא
נאמר
"לא
תוסיפו"
,
רק
על
המצות.
ואם
אין
האמת
כדבריהם
שיסוד
'וילך'
-
'ילך'
,
ביו"ד
,
הנה
לא
הוסיפו
,
רק
החליפו
,
כי
במקומות
רבים
יתחלף
היו"ד
בה"א.
ר' יוסף בכור שור:
ואברם
בן
חמש
שנים
וגו'
-
מנה
שנותיו
של
אברהם
להודיעך
שעדיין
היה
אביו
חי
,
ולא
חש
לאהבת
אביו
ולא
לשום
דבר
,
אלא
לרוץ
אחר
מצוותיו
של
הקדוש
ברוך
הוא.
רד"ק:
וילך
אברם
-
ובא
לו
עד
חרן
,
והניח
שם
אביו
,
ובא
לו
לארץ
כנען.
כאשר
דבר
אליו
יי'
-
שלא
שאל
ושלא
נסה
,
אלא
האמין
בו
שיקיים
לו
מה
שאמר
לו.
בצאתו
מחרן
-
והניח
אביו
שם.
אולי
נתעכב
עמו
שם
ימים
לפתותו
,
אולי
ילך
עמו
,
ולא
רצה
,
והניחו
ויצא.
והיה
בן
שבעים
וחמש
בצאתו
מחרן.
רלב"ג - ביאור הפרשה:
וספּר
,
שכבר
הלך
אברם
לארץ
כנען
,
כאשר
צווה
,
והלך
עמו
לוט
,
ולא
זכר
לכת
אביו
עמו
,
לפי
שאביו
לא
הלך
כי
אם
עד
חרן.
וזכר
שאברם
היה
בן
שבעים
וחמש
שנה
בצאתו
מחרן
,
ואז
לקח
אשתו
ולוט
בן
אחיו
,
ומקניהם
,
והעבדים
שקנו
בחרן;
כי
עבדים
רבים
היו
לאברם;
הלא
תראה
במלחמת
אמרפל
,
שילידי
ביתו
היו
שלוש
מאות
ושמונה
עשר
אשר
היו
מחונכים
למלחמה
,
מלבד
האחרים
מילידי
בית
ומקנת
כספו.