תנ"ך - וירא ה' אל־אברם ויאמר לזרעך אתן את־הארץ הזאת ויבן שם מזבח לה' הנראה אליו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

וַיֵּרָ֤א יְהוָה֙ אֶל־אַבְרָ֔ם וַיֹּ֕אמֶר לְזַ֨רְעֲךָ֔ אֶתֵּ֖ן אֶת־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את וַיִּ֤בֶן שָׁם֙ מִזְבֵּ֔חַ לַיהוָ֖ה הַנִּרְאֶ֥ה אֵלָֽיו: (בראשית פרק יב פסוק ז)

וַיֵּרָא יְהוָה אֶל־אַבְרָם וַיֹּאמֶר לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת־הָאָרֶץ הַזֹּאת וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַיהוָה הַנִּרְאֶה אֵלָיו: (בראשית פרק יב פסוק ז)

וירא ה' אל־אברם ויאמר לזרעך אתן את־הארץ הזאת ויבן שם מזבח לה' הנראה אליו: (בראשית פרק יב פסוק ז)

וירא יהוה אל־אברם ויאמר לזרעך אתן את־הארץ הזאת ויבן שם מזבח ליהוה הנראה אליו: (בראשית פרק יב פסוק ז)

תרגום אונקלוס:

וְאִתגְּלִי יְיָ לְאַברָם וַאֲמַר לִבנָך אֶתֵּין יָת אַרעָא הָדָא וּבנָא תַמָן מַדבְּחָא קֳדָם יְיָ דְּאִתגְּלִי לֵיהּ :

עין המסורה:

וירא - כ': בר' יב , ז; יז , א; יח , א; כו , ב , כד; לה , ט; מו , כט; שמ' ג , ב; וי' ט , כג; במ' טז , יט; יז , ז; כ , ו; דב' לא , טו; שו' ו , יב; יג , ג; ש"ב כב , יא; מ"א ט , ב; יח' י , ח; יט , יא; דה"ב ז , יב. הנראה - ב' בסגול: *בר' יב , ז; לה , א.

מסורה גדולה:

הנראה ב' ויבן שם מזבח ליי' הנראה אליו ועשה שם מזבח לאל.

מסורה קטנה:

וירא - כ'; הנראה - ב'.

רש"י:

ויעבר אברם בארץ - נכנס לתוכה. עד מקום שכם - להתפלל על בני יעקב כשיבאו לשכם. עד אלון מורה - הוא שכם (ראה סוטה לב , א); הראהו הר גרזים והר עיבל שקבלו עליהם ישראל שם שבועת התורה. והכנעני אז בארץ - היה הולך וכובש את ארץ ישראל מזרעו של שם , שבחלקו של שם נפלה כשחלק נח את הארץ לבניו , שנאמר: "ומלכי צדק מלך שלם" (בר' יד , יח) , לפיכך: ויאמר אל אברם לזרעך אתן את הארץ הזאת - עתיד אני להחזירה לבניך שהם מזרעו של שם. ויבן שם מזבח - על בשורת הזרע ועל בשורת ארץ ישראל.

ראב"ע פירוש א - הקצר:

וירא יי' - בדרך נבואה. והמלה מבניין 'נפעל' , והנוח הנעלם בין היו"ד והרי"ש - תחת הדגש הראוי להיותו , להתבלע נו"ן 'נפעל'. הנראה אליו - 'שם התואר' מהבניין הנזכר; וכמוהו "ואשר היה נעשה" (נחמ' ה , יח).

ראב"ע פירוש ב - הארוך - דקדוק המלים:

והנראה - תואר מבנין 'נפעל'.

ר' יוסף בכור שור:

ויבן שם מזבח - לעבוד ולהודות למי שנתן לו מתנה טובה כזאת. ומיהו לא אמר הקדוש ברוך הוא: 'לגור בארץ הזאת' , דאם כן לא היה הולך מצרימה; אלא כמי שמראה מקום , לומר: כאן תוכל לדור.

רמב"ן:

ויעבר אברם בארץ עד מקום שכם - אומר לך כלל , תבין אותו בכל הפרשיות הבאות בענין אברהם יצחק ויעקב; והוא ענין גדול , הזכירוהו רבותינו בלשון קצרה , אמרו (תנח' לך לך ט): כל מה שאירע לאבות סימן לבנים; ולכן יאריכו הכתובים בספור המסעים וחפירת הבארות ושאר המקרים , ויחשב בהן כאלו הם דברים מיותרים אין בהם תועלת - וכלם באים ללמד על העתיד; כי כאשר יבא המקרה לנביא משלשת האבות , יתבונן ממנו הדבר הנגזר לבא לזרעו. ודע כי כל גְזֵרַת עירין (ע"פ דנ' ד , יד) , כאשר תצא מכח גְזֵרָה אל פועַל דמיון , תהיה הגזרה מתקימת על כל פנים. ולכן יעשו הנביאים מעשה בנבואות , כמאמר ירמיהו שצוה לברוך "והיה ככלותך לקרא את הספר הזה תקשור עליו אבן והשלכתו אל תוך פרת. ואמרת ככה תשקע בבל" וגו' (יר' נא , סג - סד); וכן ענין אלישע בהניחו זרועו על הקשת: "ויאמר אלישע ירה ויור ויאמר חץ תשועה ליי' וחץ תשועה בארם" (מ"ב יג , יז) , ונאמר שם "ויקצף עליו איש האלהים ויאמר להכות חמש או שש פעמים אז הכית את ארם עד כלה ועתה שלש פעמים תכה את ארם" (שם , יט). ולפיכך החזיק הקדוש ברוך הוא את אברהם בארץ , ועשה לו דמיונות בכל העתיד להעשות בזרעו; והבן זה. ואני מתחיל לפרש הענינים בפרט בפסוקיהם בעזרת השם. ויעבר אברם בארץ עד מקום שכם - היא עיר שכם , כי זה שם המקום ההוא , ושכם בן חמור על שם עירו נקרא. וכתב רבנו שלמה: נכנס לתוכה עד מקום שכם , להתפלל על בני יעקב כשיבאו מן השדה עצבים (ראה בר' לד , ז); ונכון הוא , ואני מוסיף , כי החזיק אברהם במקום ההוא תחלה , וקודם שנתן לו הארץ , נרמז לו מזה , כי בניו יכבשו המקום ההוא תחלה קודם היותם זוכים בו (ראה בר' לד , כה) , וקודם היות עון יושב הארץ ההיא שלם להגלותם משם , ולכן אמר: והכנעני אז בארץ. וכאשר נתן לו הקדוש ברוך הוא הארץ במאמר , אז נסע משם ונטה אהל בין בית אל ובין העי , כי הוא המקום אשר כבש יהושע בתחלה. ויתכן שהזכיר הכתוב והכנעני אז בארץ , להורות על ענין הפרשה , לומר כי אברהם בא בארץ כנען ולא הראהו השם הארץ אשר יעדו , ועבר עד מקום שכם , והכנעני , הגוי המר והנמהר , אז בארץ , ואברם ירא ממנו , ולכן לא בנה מזבח ליי'; וכבֹאו במקום שכם באילון מורה , נראה אליו השם ונתן לו הארץ , וסרה יראתו , כי כבר הובטח ב"ארץ אשר אראך" (לעיל , א) , ואז בנה מזבח ליי' - לעבדו בפרהסיא. ואילון מורה זה הוא במקום שכם , ונקרא גם כן 'אילוני מורה' , כמו שכתוב "מול הגלגל אצל אילוני מורה" (דב' יא , ל) , ושם הר גרזים והר עיבל בשכם , וקרוב לירדן שבאו שם בתחלת ביאתם לארץ , אבל "אילוני ממרא" (בר' יח , א) הוא מקום אשר הוא בעיר חברון , רחוק מן הירדן. ודע , כי בכל מקום שיאמר הכתוב 'אילוני ממרא' , שֵׁם 'ממרא' הוא על איש אמורי שהמקום ההוא שלו , כמו שנאמר "והוא שוכן באילוני ממרא האמורי אחי אשכל ואחי ענר" (בר' יד , יג); ושם 'אילוני מורה' ו'אילון מורה' נקרא המקום ההוא על שם איש ששמו 'מורה' , אבל זה כנעני הוא , מארץ הכנעני היושב בערבה. וכשיזכיר הכתוב 'ממרא' סתם , הוא שם העיר , כמו שנאמר "ויבא יעקב אל יצחק אביו ממרא קרית הארבע היא חברון" (בר' לה , כז) , ונאמר אשר "על פני ממרא היא חברון" (בר' כג , יט) , כי האיש אשר לו "אילוני" נקרא על שם העיר; וכן "שכם בן חמור" (בר' לד , ב) - כשם העיר שכם. ובבראשית רבא (ב"ר מב , ח): על דעתיה דרבי יהודה , אתרא הוא דשמיה 'ממרא' , ועל דעתיה דרבי נחמיה , גברא הוא דשמיה 'ממרא'. וטעם ליי' הנראה אליו - כי הודה לשם הנכבד וזבח לו זבח תודה על שנראה אליו , כי עד הנה לא נראה אליו השם ולא נתודע אליו במראה ולא במחזה , אבל נאמר לו "לך לך מארצך" (לעיל , א) בחלום הלילה או ברוח הקדש. ויתכן שירמוז הנראה אליו על סוד הקרבן , והמשכיל יבין.

רד"ק:

וירא יי' אל אברם - שם , באלון מורה (ראה לעיל , ו) נראה אליו , להודיע , כי היא הארץ שאמר לו שיראהו: אע"פ שהוצאתיך מארץ מולדתך להושיבך בארץ הזאת , לא אמרתי שאתננה לך מיד ואוריש הגוים מפניך , כי זה לא יתכן; כי אתה יחיד , לא תוכל לישב הארץ עד שיהיו בניך רבים , והם יירשוה. אבל מעתה תהיה לך מתנה , שתעבר ותלך לארכה ולרחבה עם מקנך ורכושך הרב , ואין אומר לך רק טוב; שהרי עתה , שאתה עובר בה , אתה עובר בשלום , ואין מי שיאמר לך דבר. אבל לזרעך , כשיהיו רבים , אתננה ואוריש הגוים מפניהם. ואפלו להם , כשנכנסו לארץ , שהיו "שש מאות אלף ואלף שבע מאות ושלשים" (במ' כו , נא) , מלבד פקודי בני לוי (ראה שם , נז) , אמר: "מעט מעט אגרשנו מפניך עד אשר תפרה ונחלת את הארץ" (שמ' כג , ל). ויבן שם מזבח - כטעם הודאה לאל , שנראה אליו , ובשרו בארץ ההיא , שהיא טובה ורחבה זבת חלב ודבש (ע"פ שמ' ג , ח) , שיתננה לזרעו.

רלב"ג - ביאור הפרשה:

וזכר אחר זה שכבר נראה השם לאברהם , ואמר אליו שלזרעו יתן את הארץ הזאת , אשר הוא רואה שמחזיק בה הכנעני. ולפי שראה אברהם שהמקום ההוא נאות להגיע בו השפע האלהי , בנה שם מזבח להקריב שם לשם יתעלה , להגיע אליו הנבואה , כמו שנתבאר בפרשת נח (ראה לאחר בה"פ בר' ט , יב - יז).