תנ"ך - וה'
אמר
אל־אברם
אחרי
הפרד־לוט
מעמו
שא
נא
עיניך
וראה
מן־המקום
אשר־אתה
שם
צפנה
ונגבה
וקדמה
וימה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיהוָ֞ה
אָמַ֣ר
אֶל־אַבְרָ֗ם
אַֽחֲרֵי֙
הִפָּרֶד־ל֣וֹט
מֵֽעִמּ֔וֹ
שָׂ֣א
נָ֤א
עֵינֶ֙יךָ֙
וּרְאֵ֔ה
מִן־הַמָּק֖וֹם
אֲשֶׁר־אַתָּ֣ה
שָׁ֑ם
צָפֹ֥נָה
וָנֶ֖גְבָּה
וָקֵ֥דְמָה
וָיָֽמָּה:
(בראשית פרק יג פסוק יד)
וַיהוָה
אָמַר
אֶל־אַבְרָם
אַחֲרֵי
הִפָּרֶד־לוֹט
מֵעִמּוֹ
שָׂא
נָא
עֵינֶיךָ
וּרְאֵה
מִן־הַמָּקוֹם
אֲשֶׁר־אַתָּה
שָׁם
צָפֹנָה
וָנֶגְבָּה
וָקֵדְמָה
וָיָמָּה:
(בראשית פרק יג פסוק יד)
וה'
אמר
אל־אברם
אחרי
הפרד־לוט
מעמו
שא
נא
עיניך
וראה
מן־המקום
אשר־אתה
שם
צפנה
ונגבה
וקדמה
וימה:
(בראשית פרק יג פסוק יד)
ויהוה
אמר
אל־אברם
אחרי
הפרד־לוט
מעמו
שא
נא
עיניך
וראה
מן־המקום
אשר־אתה
שם
צפנה
ונגבה
וקדמה
וימה:
(בראשית פרק יג פסוק יד)
תרגום אונקלוס:
וַייָ
אֲמַר
לְאַברָם
בָּתַר
דְּאִתפָּרַשׁ
לוֹט
מֵעִימֵיהּ
זְקוֹף
כְּעַן
עֵינָך
וַחזִי
מִן
אַתרָא
דְּאַתּ
תַּמָן
לְצִפּוּנָא
וּלדָרוֹמָא
וּלמַדנְחָא
וּלמַערְבָא
:
עין המסורה:
ויי'
-
כ"ב
בתורה:
בר'
יג
,
יד;
יח
,
יז;
יט
,
כד;
כא
,
א;
כד
,
א
,
לה
,
נו;
שמ'
ט
,
כג;
י
,
יג;
יב
,
כט
,
לו;
יג
,
כא;
במ'
יד
,
ט;
ל
,
ו
,
ט
,
יג;
דב'
ד
,
כא;
יז
,
טז;
כו
,
יח;
לא
,
ב
,
ח;
לב
,
ל.
צפנה
-
ח'
בתורה
(בלישנא):
בר'
יג
,
יד;
כח
,
יד;
שמ'
מ
,
כב;
וי'
א
,
יא;
*במ'
ב
,
כה;
ג
,
לה;
דב'
ב
,
ג;
ג
,
כז.
ונגבה
-
כ"ז
(בלישנא
,
לא
כולל
'הנגבה'):
בר'
יג
,
יד;
כח
,
יד;
שמ'
כו
,
יח;
מ
,
כד;
יהו'
טו
,
א
,
ב
,
כא;
יז
,
ט
,
י;
יח
,
יג
,
יד
(פעמיים)
,
טו
,
טז
,
יט;
מ"א
ז
,
כה;
יח'
מז
,
יט;
מח
,
י
,
יז
,
לג;
זכ'
יד
,
ד;
דנ'
ח
,
ד;
דה"א
ט
,
כד;
כו
,
טו
,
יז;
דה"ב
ד
,
ד
,
י.
וימה
-
ג'
(בקמץ):
*בר'
יג
,
יד;
יהו'
טו
,
מו;
זכ'
יד
,
ד.
רש"י:
אחרי
הפרד
לוט
מעמו
-
כל
זמן
שהרשע
עמו
היה
הדיבר
פורש
הימנו
(ראה
תנח'
ויצא
י).
ר' יוסף בכור שור:
אחרי
הפרד
לוט
מעמו
-
מפני
שאמר
ללוט:
הנה
כל
הארץ
לפניך
(ראה
לעיל
,
ט)
-
כלומר:
איני
מעכב
לעצמי
רק
מקום
דירתי
,
כאדם
שאומר:
אינה
שלי
,
רק
מקום
דירתי
בלבד
אני
מעכב
ממך
,
לפיכך
אמר
לו
הקדוש
ברוך
הוא:
הנה
כל
הארץ
לפניך
,
אשר
אתה
רואה
,
לך
אתננה
,
ולא
תאמר:
אפילו
היא
שלי
,
איני
צריך
רק
למקום
דירתי;
כולה
צריכה
לך
,
כי
לא
יספוק
עפר
הארץ
לשעלי
זרעך
(ע"פ
מ"א
כ
,
י).
רד"ק:
ויי'
אמר
אל
אברם
-
בעוד
שהיה
לוט
עמו
,
שמא
היה
סבור
אברם
,
כי
גם
ללוט
יהיה
חלק
בארץ
,
כי
קרובו
היה
,
ועמו
יצא
,
כמו
שאמר
לו
"הלא
כל
הארץ
לפניך"
(לעיל
,
ט).
עתה
,
אחר
שנפרד
לוט
מעמו
,
אמר
לו:
אל
תחשוב
כי
לאחֵר
יהיה
חלק
בארץ
,
אלא
לך
לבדך
ולזרעך
אתננה.
ואל
תחשוב
,
כי
ללוט
ולזרעו
יהיה
חלק
עם
בניך
בארץ
,
כי
אמרת
לו
"אם
השמאל
ואימינה
ואם
הימין
ואשמאילה"
(לעיל
,
ט).
אלא
הצפון
והימין
לך
ולזרעך
יהיה
,
וכן
המזרח
והמערב;
והקדים
הצפון
והדרום
לפי
דבריו
שאמר
ללוט
(שם).
כי
לוט
,
בעבור
שהוא
קרובך
,
אתן
לו
גם
כן
ירושה
במקום
אחר
,
כמו
שאמר:
"כי
לבני
לוט
נתתיה
ירושה"
(דב'
ב
,
יט).
כי
את
כל
הארץ
-
ואעפ"י
שהוא
לא
היה
רואה
אותה
כולה
,
אמר
לו
שיביט
לארבע
רוחותיה;
וכמו
שהיא
כלה
על
גבולותיה
,
כן
יתננה
לו.
וכן
אמר
למשה
"וראה
את
הארץ"
(במ'
כז
,
יב)
,
רוצה
לומר:
מקצתה
,
והרי
הוא
כמו
שראה
אותה
כולה.
וכן
אשר
אתה
רואה
-
שאתה
רואה
מקצתה
,
לך
אתננה
כולה
,
כלומר:
לך
אתננה
מעתה
,
כי
היא
מתנה
לך.
אע"פ
שהיא
ברשות
הגויים
,
לך
היא
,
וממך
יירשוה
בניך
ויגרשו
הגוים
ממנה.
עד
עולם
-
כי
אע"פ
שיגלו
ממנה
,
סופם
לחזור
אליה.
רלב"ג - ביאור הפרשה:
ולפי
שכבר
נשאר
צר
המקום
לאברם
מפני
המּנע
ממנו
הרעיּה
בצד
אשר
ישב
לוט
,
אמר
לו
השם
יתעלה
,
אחרי
הפרד
לוט
מעמו
,
שישא
עיניו
ויראה
מהמקום
אשר
הוא
שם
לצפון
ולדרום
ולמזרח
ולמערב
,
כי
כל
הארץ
ההיא
יתננה
לו
ולזרעו;
ושכבר
יַרבה
זרעו
כעפר
הארץ
,
אשר
לא
יוכל
איש
למנותו
,
ויירש
הארץ
ההיא.
ואולם
אמר
לו
זה
,
להודיע
אותו
שכל
הארץ
ההיא
היא
נבחרת
,
ואם
יש
בה
קצת
מקומות
יותר
נבחרים
מקצת;
ומפני
זה
אמר
אליו
השם
יתעלה
,
שיקום
מהמקום
ההוא
אשר
היה
בו
,
כי
צר
לו
המקום
ההוא
,
וילך
בארץ
לארכה
ולרחבה
לבקש
מנוח
ייטב
לו
,
כי
כבר
יִמָּצְאוּ
בה
מקומות
רבים
נאותים
לו
וכן
עשה
אברם
,
רוצה
לומר
,
שהוא
העתיק
אהלו
משם
וישב
באלוני
ממרא
אשר
בחברון
,
כי
נודע
לו
שהמקום
ההוא
נאות
,
ושם
בנה
מזבח
ליי'
להביא
אליו
הנבואה;
וכבר
תמצא
שבמקום
ההוא
הגיעה
לו
הנבואה
באמרו
"וירא
אליו
יי'
באלוני
ממרא"
(בר'
יח
,
א);
ומהנראה
,
שכל
הנבואות
הנזכרות
אחר
זה
בזאת
הפרשה
הגיעו
לו
שם
,
כי
שם
היה
יושב.
(חמש
עשרה
תועלות
לפרשת
'לך
-
לך'
,
חלק
שני
-
בקובץ
רלב"ג
תועלות).