תנ"ך - ולא־נשא
אתם
הארץ
לשבת
יחדו
כי־היה
רכושם
רב
ולא
יכלו
לשבת
יחדו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְלֹא־נָשָׂ֥א
אֹתָ֛ם
הָאָ֖רֶץ
לָשֶׁ֣בֶת
יַחְדָּ֑ו
כִּֽי־הָיָ֤ה
רְכוּשָׁם֙
רָ֔ב
וְלֹ֥א
יָכְל֖וּ
לָשֶׁ֥בֶת
יַחְדָּֽו:
(בראשית פרק יג פסוק ו)
וְלֹא־נָשָׂא
אֹתָם
הָאָרֶץ
לָשֶׁבֶת
יַחְדָּו
כִּי־הָיָה
רְכוּשָׁם
רָב
וְלֹא
יָכְלוּ
לָשֶׁבֶת
יַחְדָּו:
(בראשית פרק יג פסוק ו)
ולא־נשא
אתם
הארץ
לשבת
יחדו
כי־היה
רכושם
רב
ולא
יכלו
לשבת
יחדו:
(בראשית פרק יג פסוק ו)
ולא־נשא
אתם
הארץ
לשבת
יחדו
כי־היה
רכושם
רב
ולא
יכלו
לשבת
יחדו:
(בראשית פרק יג פסוק ו)
תרגום אונקלוס:
וְלָא
סוֹבַרַת
יָתְהוֹן
אַרעָא
לְמִיתַּב
כַּחדָּא
אֲרֵי
הֲוָה
קִניָנְהוֹן
סַגִּי
וְלָא
יְכִילוּ
לְמִיתַּב
כַּחדָּא
:
עין המסורה:
ולא
-
נשא
-
ב':
בר'
יג
,
ו;
דה"א
כז
,
כג.
רב
-
ל"ג
בקמץ
(בנוסף
לאתנחתא
או
לסוף
פסוק):
*בר'
יג
,
ו;
לו
,
ז;
במ'
כא
,
ו;
דב'
לג
,
ז;
יהו'
יא
,
ד;
יז
,
יד;
שו'
ז
,
ד;
יא
,
כה;
ש"א
כה
,
לט;
ש"ב
ג
,
כב;
מ"א
ג
,
ח;
יש'
ל
,
כה;
לא
,
א;
מה
,
ט;
יר'
נא
,
לו;
יח'
יז
,
ט
,
יז;
לח
,
ד;
תה'
יח
,
טו;
מ
,
י;
קיט
,
קסה;
מש'
יג
,
כג;
טו
,
טז;
כ
,
ו;
קה'
א
,
יח;
אס'
א
,
ז;
דנ'
יא
,
יא;
עז'
י
,
יג;
דה"ב
יג
,
ח;
כ
,
ב;
כח
,
ח;
ל
,
יג;
לב
,
ד.
רש"י:
ולא
נשא
-
לא
היתה
יכולה
להספיק
מִרְעֶה
למקניהם.
[ולא
נשא
אותם
-
לשון
קצר
וצריך
להוסיף
עליו
,
כמו:
ולא
נשא
אותם
מרעה
הארץ
,
לפיכך
כתב
ולא
נשא
-
לשון
זכר.
(דבר
אחר:)
ולא
נשא
עם
הארץ
להכניס
אברם
עם
לוט
ביניהם
ביחד
,
מפני
כי
היה
רכושם
רב.]
ראב"ע פירוש א - הקצר:
יחדיו
-
לשון
שְנַיִם;
ורבים
-
"ויענו
כל
העם
יחדיו"
(שמ'
יט
,
ח);
והיא
מלה
זרה
,
ואין
פירושה
כמו
"יחד"
(דב'
לג
,
ה)
,
רק
כמו
"יחיד"
(יר'
ו
,
כו).
רד"ק:
ולא
נשא
-
בא
ארץ
בלשון
זכר
,
וכמוהו
"נעתם
ארץ"
(יש'
ט
,
יח).
לשבת
יחדו
-
כי
היה
צר
להם
מקום
המרעה
שם
לרעות
מקניהם
יחד
עם
מקנה
אנשי
הארץ
,
כי
היה
רכוש
אברם
ולוט
רב;
לפיכך
היה
ריב
בין
רועיהם;
כי
אלה
אומרים:
אנחנו
נרעה
מקננו!
ואלה
אומרים:
אנחנו
נרעה
מקננו!
והיה
המקום
צר
להם
,
ודוחקים
זה
עם
זה.
רלב"ג - ביאור הפרשה:
והנה
רב
מקניהם
,
עד
שלא
יכלה
הארץ
להכיל
אותם
יחדיו
,
כי
לא
תספיק
להם
למרעה;
ומפני
זה
היה
ריב
בין
רועי
מקנה
אברם
ובין
רועי
מקנה
לוט
,
לרצות
כל
אחד
מהם
להחזיק
במרעה
הטוב.
ובעת
ההוא
החזיקו
הכנעני
והפריזי
בארץ
ההיא;
והם
שתי
משפחות
ממשפחות
כנען
,
כמו
שקדם
(בה"פ
בר'
יב
,
ו).