תנ"ך - ויהי־ריב בין רעי מקנה־אברם ובין רעי מקנה־לוט והכנעני והפרזי אז ישב בארץ:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַֽיְהִי־רִ֗יב בֵּ֚ין רֹעֵ֣י מִקְנֵֽה־אַבְרָ֔ם וּבֵ֖ין רֹעֵ֣י מִקְנֵה־ל֑וֹט וְהַֽכְּנַעֲנִי֙ וְהַפְּרִזִּ֔י אָ֖ז יֹשֵׁ֥ב בָּאָֽרֶץ: (בראשית פרק יג פסוק ז)

טקסט וניקוד:

וַיְהִי־רִיב בֵּין רֹעֵי מִקְנֵה־אַבְרָם וּבֵין רֹעֵי מִקְנֵה־לוֹט וְהַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי אָז יֹשֵׁב בָּאָרֶץ: (בראשית פרק יג פסוק ז)

טקסט בלבד:

ויהי־ריב בין רעי מקנה־אברם ובין רעי מקנה־לוט והכנעני והפרזי אז ישב בארץ: (בראשית פרק יג פסוק ז)

תיקון קוראים:

ויהי־ריב בין רעי מקנה־אברם ובין רעי מקנה־לוט והכנעני והפרזי אז ישב בארץ: (בראשית פרק יג פסוק ז)

תרגום אונקלוס:
וַהֲוָת מַצוּתָא בֵּין רָעַן בְּעִירֵיהּ דְּאַברָם וּבֵין רָעַן בְּעִירֵיהּ דְּלוֹט וּכנַעֲנָאָה וּפרִזָאָה בְּכֵין יָתֵיב בְּאַרעָא :

רש"י:
ויהי ריב - לפי שהיו רועין של לוט רשעים , ומַרְעִין צאנם בשדות אחרים , ורועי אברם מוכיחים אותם על הגזל , והם אומרים: הארץ נתונה לאברם ולו אין יורש , ולוט יורשו , ואין זה גזל; והכתוב אומר: והכנעני והפרזי אז יושב בארץ - ולא זכה בה אברם עדיין (ראה ב"ר מא , ה). [(גליון:) ונראה לי , שכך פשוטו של מקרא זה: והכנעני והפרזי אז יושב בארץ , ואין הדבר נאה שישמעו שני אחים מתגרין זה בזה; וזהו שאומר אברם "כי אנשים אחים אנחנו" (להלן , ח).]

ראב"ע פירוש א - הקצר:
וטעם והכנעני והפריזי - כריעו (ראה בר' יב , ו). ויתכן היות הפריזי מבני כנען , והוא אחד מהנזכרים (ראה בר' י , טו - יז) , ויש לו שני שמות; כאשר מצאנו שני שמות לבן שמואל (ראה ש"א ח , ב; דה"א ו , יג) , ושלשה לאבי אביו (ראה ש"א א , א; דה"א ו , יב , יט).

ראב"ע פירוש ב - הארוך - דקדוק המלים:
מקנה אברם - בעבור היותו סמוך , הוא בקמץ קטן (צירה).

ר' יוסף בכור שור:
והכנעני והפריזי אז יושב בארץ - שלא תתמה: ארץ טובה כארץ ישראל לא תוכל לישא שני בני אדם!? לכך נאמר כי הכנעני והפריזי היו שם עמהם.

רמב"ן:
ויהי ריב - כתב רבנו שלמה: לפי שהיו רועיו של לוט מרעין בשדות אחרים , והיו רועיו של אברהם מוכיחין אותן על הגזל , והם אומרין: נתנה הארץ לאברם , ולו אין יורש ולוט יורשו , ואין זה גזל; והכתוב אומר: והכנעני והפרזי אז יושב בארץ , ולא זכה בה אברם עדין; ומדרש רבותינו הוא (ב"ר מא , ה). ואני תמה , כי המתנה שנאמרה לאברם - לזרעו היתה , שנאמר למעלה "לזרעך אתן את הארץ הזאת" (בר' יב , ז) , והיאך יירשנו לוט? אולי שמעו הרועים המתנה וטעו , והכתוב אמר , כי גם ללוט גם לאברם איננה עתה. ולפי זה , מה שאמר תחלה "כי היה רכושם רב" (לעיל , ו) , לאמר כי מפני הרכוש הרב לא ישא "אותם הארץ" (שם) , והוצרכו רועי לוט להכניס מקניהם בשדות שיש להם בעלים , וזאת סבת המריבה. ועל דרך הפשט , היתה המריבה על המרעה , כי "לא נשא אותם הארץ" , וכאשר היה מקנה אברם רועה באחו , היו רועי לוט באים בגבולם ורועים שם , והנה אברם ולוט היו גרים ותושבים בארץ , ופחד אברם פן ישמעו הכנעני והפרזי יושבי הארץ כובד מקניהם ויגרשום , או יכו אותם לפי חרב ויקחו להם מקניהם ורכושם , כי ישיבת הארץ עתה להם , לא לאברהם; וזה טעם והכנעני והפרזי , כי הזכיר שהיו עמים רבים יושבים בארץ ההיא , ולהם ולמקניהם אין מספר (ע"פ שו' ו , ה) , ולא ישא הארץ אותם ואת אברם ולוט. וממלת אז יראה לי , כי העמים היו בארץ בימים ההם יושבי אהל ומקנה (ע"פ בר' ד , כ) , נאספים מקצתם אל עיר אחת ורועים שם שנה ושתים , ונוסעים משם אל גבול אחר אשר לא רעו אותו , וכן יעשו תמיד כמנהג בני קדר , והכנעני והפריזי היו אז בארץ הנגב , ובשנה האחרת יבאו שם היבוסי והאמורי , חליפות.

רד"ק:
ויהי ריב. טעם והכנעני - פרשנוהו (בר' יב , ו). והוסיף הנה והפריזי , כי גם הפריזי היה יושב בארץ הזאת , שהיה שם ביתאל והעי (ראה לעיל , ג).

רלב"ג - ביאור הפרשה:
והנה רב מקניהם , עד שלא יכלה הארץ להכיל אותם יחדיו , כי לא תספיק להם למרעה; ומפני זה היה ריב בין רועי מקנה אברם ובין רועי מקנה לוט , לרצות כל אחד מהם להחזיק במרעה הטוב. ובעת ההוא החזיקו הכנעני והפריזי בארץ ההיא; והם שתי משפחות ממשפחות כנען , כמו שקדם (בה"פ בר' יב , ו).
ריכוז קישורים