תנ"ך - וישמע
אברם
כי
נשבה
אחיו
וירק
את־חניכיו
ילידי
ביתו
שמנה
עשר
ושלש
מאות
וירדף
עד־דן:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיִּשְׁמַ֣ע
אַבְרָ֔ם
כִּ֥י
נִשְׁבָּ֖ה
אָחִ֑יו
וַיָּ֨רֶק
אֶת־חֲנִיכָ֜יו
יְלִידֵ֣י
בֵית֗וֹ
שְׁמֹנָ֤ה
עָשָׂר֙
וּשְׁלֹ֣שׁ
מֵא֔וֹת
וַיִּרְדֹּ֖ף
עַד־דָּֽן:
(בראשית פרק יד פסוק יד)
וַיִּשְׁמַע
אַבְרָם
כִּי
נִשְׁבָּה
אָחִיו
וַיָּרֶק
אֶת־חֲנִיכָיו
יְלִידֵי
בֵיתוֹ
שְׁמֹנָה
עָשָׂר
וּשְׁלֹשׁ
מֵאוֹת
וַיִּרְדֹּף
עַד־דָּן:
(בראשית פרק יד פסוק יד)
וישמע
אברם
כי
נשבה
אחיו
וירק
את־חניכיו
ילידי
ביתו
שמנה
עשר
ושלש
מאות
וירדף
עד־דן:
(בראשית פרק יד פסוק יד)
וישמע
אברם
כי
נשבה
אחיו
וירק
את־חניכיו
ילידי
ביתו
שמנה
עשר
ושלש
מאות
וירדף
עד־דן:
(בראשית פרק יד פסוק יד)
תרגום אונקלוס:
וּשׁמַע
אַברָם
אֲרֵי
אִשׁתְּבִי
אֲחוּהִי
וְזָרֵיז
יָת
עוּלֵימוֹהִי
יְלִידֵי
בֵיתֵיהּ
תְּלָת
מְאָה
וּתמָנַת
עֲסַר
וּרדַף
עַד
דָּן
:
עין המסורה:
נשבה
-
ג':
*בר'
יד
,
יד;
*שמ'
כב
,
ט;
יר'
יג
,
יז.
מסורה גדולה:
נשבה
ג'
וישמע
אברם
ומת
או
נשבר
או
נשבה
כי
נשבה
עדר
יי'.
רש"י:
וירק
-
כתרגומו:
"וזריז"
,
וכן
"והריקתי
אחריכם
חרב"
(וי'
כו
,
לג)
-
אזדיין
בחרבי
עליכם;
וכן
"אריק
חרבי"
(שמ'
טו
,
ט);
וכן
"הרק
חנית
וסגור"
וגו'
(תה'
לה
,
ג);
ובלעז
'ארמיר'.
חניכיו
-
שחנך
למצות
,
והוא
לשון
התחלת
כניסת
האדם
,
או
הכלי
,
לאומנות
שהוא
עתיד
לעמוד
בה;
וכן
"חנוך
לנער
על
פי
דרכו"
(מש'
כב
,
ו);
"חנכת
הבית"
(תה'
ל
,
א);
"חנכת
המזבח"
(במ'
ז
,
יא);
והלועזים
קורין
לו
'אנצנייר'.
שמונה
עשר
ושלש
מאות
וגו'
-
רבותינו
אמרו
(ב"ר
מג
,
ב):
אליעזר
לבדו
היה
,
והוא
מניין
גימטריא
של
שמו.
עד
דן
-
ושם
תשש
כחו
,
שראה
שעתידין
מבני
בניו
להעמיד
שם
עגל
(מ"א
יב
,
כט;
ראה
סנה'
צו
,
א).
ראב"ע פירוש א - הקצר:
וירק
-
שנתן
להם
כלי
מלחמה
,
כטעם
"והרק
חנית"
(תה'
לה
,
ג).
ויש
אומרים:
להוציא
חרב
מתערה
(ראה
יח'
כא
,
ח)
-
גם
יש
לחנית
כֵן.
חניכיו
-
שחנכם
פעמים
במלחמה
,
ואם
לא
נזכר.
וחשבון
אותיות
'אליעזר'
-
דרך
דרש
(נדרים
לב
,
א)
,
כי
אין
הכתוב
מדבר
בגימטריא
,
כי
יכול
יוכל
הרוצה
להוציא
כל
שֵם
לטוב
ולרע;
רק
החשבון
כמשמעו.
רד"ק:
וישמע.
אחיו
-
קרובו;
ובני
אחים
הרי
הם
כאחים
,
כמו
שאמר
"כי
אנשים
אחים
אנחנו"
(בר'
יג
,
ח).
וירק
-
נתן
להם
כלי
מלחמה;
והוא
יוצא
לשלישי.
"והרק
חנית"
(תה'
לה
,
ג);
"וחרבותם
יריקו"
(ראה
יח'
כח
,
ז)
-
יוצא
לשני.
חניכיו
-
שם
תואר
,
בשקל
"שרידיו";
"פליטיו"
(עו'
א
,
יד).
ופירושו:
'מלומדיו'
,
שלמדם
בדרך
האמת
לעבוד
את
יי'
,
מן
"חנוך
לנער"
(מש'
כב
,
ו).
ילידי
ביתו
-
שנולדו
בביתו
,
מהנפש
אשר
עשה
בחרן
(ראה
בר'
יב
,
ה)
ובארץ
כנען
,
והיו
שמנה
עשר
ושלש
מאות.
ובדרש
(ב"ר
מג
,
ב):
אליעזר
לבדו
לקח
עמו
,
וחשבון
אותיותיו
שלש
מאות
ושמונה
עשרה.
ואם
כן
מה
יהיה
ילידי
ביתו
,
אם
לא
ירצה
לומר:
וילידי
ביתו?
וירדוף
עד
דן
-
על
שם
סופו.
כי
כשכתב
משה
רבינו
זה
,
לא
נקרא
עדין
דן
,
אלא
"לשם"
היה
נקרא
,
וכשכבשוהו
בני
דן
,
קראו
לו
'דן'
בשם
דן
אביהם
(ראה
יהו'
יט
,
מז).
ואפשר
שהיה
מקום
אחד
נקרא
באותם
הימים
דן.
רלב"ג - ביאור המילות:
חניכיו
ילידי
ביתו
-
הם
האנשים
אשר
גדלם
בביתו
מעת
הלידה
,
וחנך
אותם
במנהגיו
החשובים
,
כטעם
"חנוך
לנער
על
פי
דרכו"
(מש'
כב
,
ו).
ואפשר
שיהיה
הרצון
בזה
,
שכבר
חנך
אותם
בעניין
המלחמה
והגבורה
,
כי
כן
ראוי
לבית
גדול
כבית
אברם
,
שיהיו
קצת
בני
הבית
אנשי
מלחמה;
עם
שכבר
היה
ראוי
זה
גם
כן
מפני
היותו
רחוק
ממשפחתו.
רלב"ג - ביאור הפרשה:
והנה
כשמוע
אברם
כי
נשבה
קרובו
,
שם
כלי
המלחמה
על
האנשים
אשר
גדלו
עמו
בביתו
והדריכם
והרגילם
במנהגים
החשובים
,
או
בעניין
מלחמה
,
והם
היו
שלש
מאות
ושמונה
עשר
,
ורדף
אחר
אלו
המלכים
הארבעה
עד
דן.