תנ"ך - ומלכי־צדק מלך שלם הוציא לחם ויין והוא כהן לאל עליון:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וּמַלְכִּי־צֶ֙דֶק֙ מֶ֣לֶךְ שָׁלֵ֔ם הוֹצִ֖יא לֶ֣חֶם וָיָ֑יִן וְה֥וּא כֹהֵ֖ן לְאֵ֥ל עֶלְיֽוֹן: (בראשית פרק יד פסוק יח)

טקסט וניקוד:

וּמַלְכִּי־צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן וְהוּא כֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן: (בראשית פרק יד פסוק יח)

טקסט בלבד:

ומלכי־צדק מלך שלם הוציא לחם ויין והוא כהן לאל עליון: (בראשית פרק יד פסוק יח)

תיקון קוראים:

ומלכי־צדק מלך שלם הוציא לחם ויין והוא כהן לאל עליון: (בראשית פרק יד פסוק יח)

תרגום אונקלוס:
וּמַלכִּי צֶדֶק מַלכָּא דִירוּשׁלֶם אַפֵּיק לְחֵים וַחֲמַר וְהוּא מְשַׁמֵישׁ קֳדָם אֵל עִלָאָה :

עין המסורה:
וָיין (הו"ו בקמץ) - ז': *בר' יד , יח; שו' יט , יט; יש' ה , יב; איכה ב , יב; דנ' י , ג; נחמ' ה , טו; דה"ב יא , יא. לאל עליון - ב': בר' יד , יח , יט.

מסורה גדולה:
ויין ז' ומלכי צדק מלך שלם וגם תבן גם מספוא והיה כנור ונבל ויחזק את המצורות לאמתם יאמרו לחם חמדות והפחות הראשנים.

מסורה קטנה:
ומלכי - צדק - ל'; ויין - ז'; לאל עליון - ב'.

רש"י:
ומלכי צדק - מדרש אגדה (נדרים לב , ב): הוא שם בן נח. הוציא לחם ויין - כך עושין ליגיעי מלחמה , והראה לו שאין בלבו עליו על שהרג את בניו. ומדרש אגדה (ב"ר מג , ו): רמז לו על המנחות והנסכים שיקריבו בניו.

רשב"ם:
[[ומלכי צדק מלך שלם - לכך הפסיק בין "ויצא מלך סדום" (לעיל , יז) ל"ויאמר מלך סדום" (להלן , כא) , וכתב בנתיים ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין , ללמדנו שאמת השיב אברהם למלך סדום כשאמר לו "בלעדי רק אשר אכלו הנערים" (להלן , כד) - שאמר "אכלו הנערים" , ולא אמר 'אכלנו' , כי הוא אכל משל מלכי צדק.]]

ראב"ע פירוש א - הקצר:
ומלכי צדק - נקרא כן , בעבור שהוא מלך על מקום הצדק (ראה יש' א , כא - כו). ויש אומרים (נדרים לב , ב) , כי הוא שֵם. ושלם הוא ירושלם , והעד: "ויהי בשלם סוכו" (תה' עו , ג). והוא כהן - כדברי המתרגם ארמית (ת"א); וכן כל 'כהן' , והעד: "וכהנו לי" (שמ' כח , מא). ופירוש "על דברתי מלכי צדק" בספר תהלות (תה' קי , ד) , כי כהוגן עשה ויפה דבר: שברך אברהם בתחלה , בעבור שהתנדב ללכת להושיע אשר נשבו , ואחר כן אמר וברוך השם שעזרו ונתן צריו בידו; כי מגן - כמו 'נתן' , וכן "עטרת תפארת תמגנך" (מש' ד , ט); והמ"ם שורש. ואברהם הוציא המעשר לכבוד השם , ולא מצא אדם ראוי לתתו לו כמלכי צדק.

ראב"ע פירוש ב - הארוך - דקדוק המלים:
מלך שלם - היא ירושלים , והעד: "ויהי בשלם סוכו" (תה' עו , ג).

ר' יוסף בכור שור:
הוציא לחם ויין - לקראת אברהם , להאכיל אנשיו העייפים מן המלחמה , כמו שעשו שובי בן נחש ומכיר בן עמיאל וברזילי לדוד במלחמת אבשלום (ראה ש"ב יז , כז - כט).

רמב"ן:
ומלכי צדק מלך שלם - היא ירושלם , כענין שנאמר "ויהי בשלם סוכו" (תה' עו , ג). ומלכה יִקָרֵא גם בימי יהושע "אדני צדק" (יהו' י , א) , כי מאז ידעו הגוים כי המקום ההוא מבחר המקומות באמצע הישוב; או שידעו מעלתו בקבלה , שהוא מכוון כנגד בית המקדש של מעלה (ראה שו"ט ל , א) , ששם שכינתו של הקדוש ברוך הוא שנקראת 'צדק'. ובבראשית רבא (מג , ו): המקום הזה מצדק את יושביו: ומלכי צדק , "אדני צדק"; נקראת ירושלם 'צדק' , שנאמר "צדק ילין בה" (יש' א , כא). והוא כהן לאל עליון - להודיע , כי אברם לא היה נותן מעשר לכהן לאלהים אחרים , אבל מפני שידע בו שהוא כהן לאל עליון , נתן לו המעשר לכבוד השם (ראה להלן , כ). והרמז לאברם מזה , כי שם יהיה בית אלהים , ושם יוציא זרעו המעשר והתרומה , ושם יברכו את יי'. ועל דעת רבותינו (נדרים לב , ב) , שאומרים כי מלכי צדק הוא שֵם בן נח - הלך מארצו לירושלם לעבוד שם את יי' , והיה להם לכהן לאל עליון , כי הוא אחי אביהם הנכבד; כי ירושלם מגבול הכנעני היא מעולם. ורבנו שלמה כתב למעלה (בר' יב , ו): "והכנעני אז בארץ" - היה הולך וכובש את ארץ ישראל מזרעו של שם , שלזרעו של שם נפלה כשחלק נח לבניו את הארץ , שנאמר: ומלכי צדק מלך שלם. ואין זה נכון , כי "גבול הכנעני מצידון" (בר' י , יט) יכלול כל ארץ ישראל , וגבול בני שם במזרח ממשא (ראה שם , ל) רחוק מארץ ישראל; אבל אם חלק נח לבניו הארצות ונתן לְשֵם ארץ ישראל , הרי זה כמחלק נכסיו על פיו , וישבו בה בני כנען עד אשר ינחיל אותה השם לזרע אוהבו (ע"פ יש' מא , ח) , כאשר הזכרתי כבר (בר' יב , ו). והוא כהן לאל עליון - בעבור היות בכל העמים כהנים משרתים למלאכים הנקראים 'אלים' , כענין שנאמר "מי כמוכה באלים" (שמ' טו , יא) , יקָרא הקדוש ברוך הוא אל עליון; וענינו: התקיף , הגבוה על כל גבוהים , כמו "יש לאל ידי" (בר' לא , כט). ומלכי צדק לא הזכיר השם , אבל אברם אמר "יי' אל עליון קונה שמים וארץ" (להלן , כב). כתב רבנו שלמה: קונה - כמו "עושה" (תה' קלד , ג); על ידי עשיתו , קנאן להיות לו. ואלה שני פנים הם; ואולי כן הדבר שיבא לשון 'קנין' בענין ה'עשיה' , וכן "כי אתה קנית כליותי" (תה' קלט , יג) , שֶיכפול "תסוכני בבטן אמי" , וכן "הלא הוא אביך קנך הוא עשך ויכוננך" (דב' לב , ו) , כי הלשון יאמר 'קנין' ב'עשיה'; וההפך: "אשר עשו בחרן" (בר' יב , ה) - קנו; "ומאשר לאבינו עשה" (בר' לא , א). והנכון מה שאמר עוד: 'קנאן להיות לו' , כי כל אשר לאדם יקרא 'קנינו' , ויקראו הצאן 'מקנה' בעבור היותו עיקר רכוש האדם. ולשון חכמים (ב"מ ח , א): המגביה מציאה לחברו , קנה חברו; (ב"מ קיח , א) הבטה בהפקר קניא; (ב"ק מט , ב) חצרו של אדם קונה לו שלא מדעתו; וכן בכל מקום תבא להם במקום 'זכייה' , כלומר , שהוא שלו. ולזה נתכון אנקלוס שתרגם "דקניניה" , ולא אמר 'קני'.

רד"ק:
ומלכי צדק מלך שלם - שלם הוא ירושלם , וכן כתוב "ויהי בשלם סכו" (תה' עו , ג). ונקראו מלכי ירושלם 'מלכי צדק' או 'אדני צדק' - וכן כתוב בספר יהושע "אדני צדק מלך ירושלם" (יהו' י , א) - כי ירושלם הוא מקום הצדק והשלום , לא יסבול עָוֶל וחמס ומעשה תועבה זמן ארוך. לפיכך מקיא החַטָאִים היושבים בה , כמו שאמר "ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אותה כאשר קאה את הגוי אשר לפניכם" (וי' יח , כח) , ואמר "אלהי נכר הארץ" (דב' לא , טז). כי היא כנגד קו השוה , ואוירה מזוג. וכן אמר עליו "יפה נוף משוש כל הארץ" (תה' מח , ג). ואמרו בדרש (נדרים לב , ב) , כי מלכי צדק הוא שם בן נח. הוציא לחם ויין - לפי שהיו באים מן המלחמה עיפים , הוציא להם לחם ויין. והוא כהן לאל עליון - לא לכוכבים ולמזלות , אלא לאל עליון לבדו היה משרת ועובד , כמו אברהם והנלוים אליו.

רלב"ג - ביאור המילות:
ומלכי - צדק מלך שלם - הנה היה המנהג לקרא מלך ירושלם מלכי - צדק או 'אדוני - צדק' , כי הכל אחד , כמו שהיה המנהג לקרא מלך מצרים 'פרעה' , ולכן תראה ביהושע (י , א) , שהיה שֵם מלך ירושלם "אדני - צדק". ושלם - הוא ירושלם , כטעם "ויהי בשלם סוכו" (תה' עו , ג); ואמרו ז"ל (ב"ר נו , י) , שזה המלך היה שם בן נח; ונכון הוא , כי כבר נמצא בדבריו מהשלמוּת הרבה.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
והנה מלך ירושלם הוציא לאברם ולמחנהו לחם ויין , כי עייפים היו; והוא היה עובד השם יתעלה , ובירך אברם ואמר: ברוך אברם לאל עליון אשר הוא קונה שמים וארץ - רוצה לומר , שהוא מושל בשמים ובארץ ומנהיג אותם - והנה בֵּרְכוֹ על אשר התעורר להלחם עם אלו המלכים החזקים להציל קרובו; וברוך השם יתעלה שהשגיח בך ונתן צָרֶיך בידיך. וכשמוע אברם דבריו נתן לו , לכבוד השם , מעשר מכל השלל והשבי , כטעם "כל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך" (בר' כח , כב) , כי הוא היה כהן לאל עליון.
ריכוז קישורים