תנ"ך - ויברכהו ויאמר ברוך אברם לאל עליון קנה שמים וארץ:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַֽיְבָרֲכֵ֖הוּ וַיֹּאמַ֑ר בָּר֤וּךְ אַבְרָם֙ לְאֵ֣ל עֶלְי֔וֹן קֹנֵ֖ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ: (בראשית פרק יד פסוק יט)

טקסט וניקוד:

וַיְבָרֲכֵהוּ וַיֹּאמַר בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ: (בראשית פרק יד פסוק יט)

טקסט בלבד:

ויברכהו ויאמר ברוך אברם לאל עליון קנה שמים וארץ: (בראשית פרק יד פסוק יט)

תיקון קוראים:

ויברכהו ויאמר ברוך אברם לאל עליון קנה שמים וארץ: (בראשית פרק יד פסוק יט)

תרגום אונקלוס:
וּבָרְכֵיהּ וַאֲמַר בְּרִיך אַברָם לְאֵל עִלָאָה דְּקִניָנֵיהּ שְׁמַיָא וְאַרעָא :

עין המסורה:
ויאמר - צ"א (בפתח): בר' יד , יט; טו , ח; טז , ח; יח , ג , כג , כז , כט; יט , ז; כ , ד; כד , יב , לד; כז , לו; כח , יג , יז; ל , כח; לג , ה; לז , ל; מג , כט; מז , ל; מח , ט , טו; שמ' ב , יד; ה , כב; לב , ה , לא; לג , יד , יח; במ' יא , כז , כח; כא , ב; כג , ז , יב , יח; כד , ג , טו , כ , כא , כג; דב' לג , ב , ז; יהו' ז , כ; שו' ו , יח; ח , יט; יא , ל; יג , ח; טו , יח; טז , כח; כ , ד; ש"א ג , יח; ז , יב; כב , ט , יד; ש"ב ג , לג; טו , כא; יט , כז; כ , כ; כב , ב; כג , טו; מ"א א , כט; ח , כג; יז , י , יא , כ , כא; יח , לו; מ"ב א , ח; ב , יד; ו , יז , יח; ז , ב , יט; יג , יד; יט , טו; יש' לח , ג; עמ' א , ב; יונה ג , ד; ד , ב; זכ' א , י , יב; תה' יח , ב; איוב א , יד , טז , יז , יח; רות ב , ו; דנ' ח , טז; ט , כב; דה"א יא , יז; דה"ב ו , יד; יד , י; כ , ו. וכל 'ויען' 'ויסף' דאיוב דכותהון (כל המקרים בספר איוב , שבהם הצרוף 'ויען... ויאמר' או 'ויסף... ויאמר' מנוקדים בפתח). לאל עליון - ב': בר' יד , יח , יט.

מסורה קטנה:
ויאמר - צ"א וכל ויען ויסף דאיוב דכות'.

רש"י:
קונה שמים וארץ - כמו "עושה שמים וארץ" (תה' קלד , ג) , על ידי עשייתן קנאן להיות שלו.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
ומלכי צדק - נקרא כן , בעבור שהוא מלך על מקום הצדק (ראה יש' א , כא - כו). ויש אומרים (נדרים לב , ב) , כי הוא שֵם. ושלם הוא ירושלם , והעד: "ויהי בשלם סוכו" (תה' עו , ג). והוא כהן - כדברי המתרגם ארמית (ת"א); וכן כל 'כהן' , והעד: "וכהנו לי" (שמ' כח , מא). ופירוש "על דברתי מלכי צדק" בספר תהלות (תה' קי , ד) , כי כהוגן עשה ויפה דבר: שברך אברהם בתחלה , בעבור שהתנדב ללכת להושיע אשר נשבו , ואחר כן אמר וברוך השם שעזרו ונתן צריו בידו; כי מגן - כמו 'נתן' , וכן "עטרת תפארת תמגנך" (מש' ד , ט); והמ"ם שורש. ואברהם הוציא המעשר לכבוד השם , ולא מצא אדם ראוי לתתו לו כמלכי צדק.

רמב"ן:
ומלכי צדק מלך שלם - היא ירושלם , כענין שנאמר "ויהי בשלם סוכו" (תה' עו , ג). ומלכה יִקָרֵא גם בימי יהושע "אדני צדק" (יהו' י , א) , כי מאז ידעו הגוים כי המקום ההוא מבחר המקומות באמצע הישוב; או שידעו מעלתו בקבלה , שהוא מכוון כנגד בית המקדש של מעלה (ראה שו"ט ל , א) , ששם שכינתו של הקדוש ברוך הוא שנקראת 'צדק'. ובבראשית רבא (מג , ו): המקום הזה מצדק את יושביו: ומלכי צדק , "אדני צדק"; נקראת ירושלם 'צדק' , שנאמר "צדק ילין בה" (יש' א , כא). והוא כהן לאל עליון - להודיע , כי אברם לא היה נותן מעשר לכהן לאלהים אחרים , אבל מפני שידע בו שהוא כהן לאל עליון , נתן לו המעשר לכבוד השם (ראה להלן , כ). והרמז לאברם מזה , כי שם יהיה בית אלהים , ושם יוציא זרעו המעשר והתרומה , ושם יברכו את יי'. ועל דעת רבותינו (נדרים לב , ב) , שאומרים כי מלכי צדק הוא שֵם בן נח - הלך מארצו לירושלם לעבוד שם את יי' , והיה להם לכהן לאל עליון , כי הוא אחי אביהם הנכבד; כי ירושלם מגבול הכנעני היא מעולם. ורבנו שלמה כתב למעלה (בר' יב , ו): "והכנעני אז בארץ" - היה הולך וכובש את ארץ ישראל מזרעו של שם , שלזרעו של שם נפלה כשחלק נח לבניו את הארץ , שנאמר: ומלכי צדק מלך שלם. ואין זה נכון , כי "גבול הכנעני מצידון" (בר' י , יט) יכלול כל ארץ ישראל , וגבול בני שם במזרח ממשא (ראה שם , ל) רחוק מארץ ישראל; אבל אם חלק נח לבניו הארצות ונתן לְשֵם ארץ ישראל , הרי זה כמחלק נכסיו על פיו , וישבו בה בני כנען עד אשר ינחיל אותה השם לזרע אוהבו (ע"פ יש' מא , ח) , כאשר הזכרתי כבר (בר' יב , ו). והוא כהן לאל עליון - בעבור היות בכל העמים כהנים משרתים למלאכים הנקראים 'אלים' , כענין שנאמר "מי כמוכה באלים" (שמ' טו , יא) , יקָרא הקדוש ברוך הוא אל עליון; וענינו: התקיף , הגבוה על כל גבוהים , כמו "יש לאל ידי" (בר' לא , כט). ומלכי צדק לא הזכיר השם , אבל אברם אמר "יי' אל עליון קונה שמים וארץ" (להלן , כב). כתב רבנו שלמה: קונה - כמו "עושה" (תה' קלד , ג); על ידי עשיתו , קנאן להיות לו. ואלה שני פנים הם; ואולי כן הדבר שיבא לשון 'קנין' בענין ה'עשיה' , וכן "כי אתה קנית כליותי" (תה' קלט , יג) , שֶיכפול "תסוכני בבטן אמי" , וכן "הלא הוא אביך קנך הוא עשך ויכוננך" (דב' לב , ו) , כי הלשון יאמר 'קנין' ב'עשיה'; וההפך: "אשר עשו בחרן" (בר' יב , ה) - קנו; "ומאשר לאבינו עשה" (בר' לא , א). והנכון מה שאמר עוד: 'קנאן להיות לו' , כי כל אשר לאדם יקרא 'קנינו' , ויקראו הצאן 'מקנה' בעבור היותו עיקר רכוש האדם. ולשון חכמים (ב"מ ח , א): המגביה מציאה לחברו , קנה חברו; (ב"מ קיח , א) הבטה בהפקר קניא; (ב"ק מט , ב) חצרו של אדם קונה לו שלא מדעתו; וכן בכל מקום תבא להם במקום 'זכייה' , כלומר , שהוא שלו. ולזה נתכון אנקלוס שתרגם "דקניניה" , ולא אמר 'קני'.

רד"ק:
ויברכהו. קונה - אינו לשון קניה מֵאַחֵר , אלא הרי הוא כאלו אמר 'עושה' או 'ממציא'; וכן "קניתי איש את יי'" , כמו שפירשנו (בר' ד , א).

רלב"ג - ביאור הפרשה:
והנה מלך ירושלם הוציא לאברם ולמחנהו לחם ויין , כי עייפים היו; והוא היה עובד השם יתעלה , ובירך אברם ואמר: ברוך אברם לאל עליון אשר הוא קונה שמים וארץ - רוצה לומר , שהוא מושל בשמים ובארץ ומנהיג אותם - והנה בֵּרְכוֹ על אשר התעורר להלחם עם אלו המלכים החזקים להציל קרובו; וברוך השם יתעלה שהשגיח בך ונתן צָרֶיך בידיך. וכשמוע אברם דבריו נתן לו , לכבוד השם , מעשר מכל השלל והשבי , כטעם "כל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך" (בר' כח , כב) , כי הוא היה כהן לאל עליון.
ריכוז קישורים