תנ"ך - וברוך אל עליון אשר־מגן צריך בידך ויתן־לו מעשר מכל:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וּבָרוּךְ֙ אֵ֣ל עֶלְי֔וֹן אֲשֶׁר־מִגֵּ֥ן צָרֶ֖יךָ בְּיָדֶ֑ךָ וַיִּתֶּן־ל֥וֹ מַעֲשֵׂ֖ר מִכֹּֽל: (בראשית פרק יד פסוק כ)

טקסט וניקוד:

וּבָרוּךְ אֵל עֶלְיוֹן אֲשֶׁר־מִגֵּן צָרֶיךָ בְּיָדֶךָ וַיִּתֶּן־לוֹ מַעֲשֵׂר מִכֹּל: (בראשית פרק יד פסוק כ)

טקסט בלבד:

וברוך אל עליון אשר־מגן צריך בידך ויתן־לו מעשר מכל: (בראשית פרק יד פסוק כ)

תיקון קוראים:

וברוך אל עליון אשר־מגן צריך בידך ויתן־לו מעשר מכל: (בראשית פרק יד פסוק כ)

תרגום אונקלוס:
וּברִיך אֵל עִלָאָה דִּמסַר סָנְאָך בִּידָך וִיהַב לֵיהּ חַד מִן עַסרָא מִכּוֹלָא :

עין המסורה:
וברוך - ג' ראשי פסוקים: בר' יד , כ; ש"א כה , לג; תה' עב , יט. וברוך - ז': בר' יד , כ; דב' כח , ג , ו; ש"א כה , לג; ש"ב כב , מז; *תה' יח , מז; עב , יט. מעשר - ג' (בצירה): בר' יד , כ; במ' יח , כא , כו. וכל 'המעשר' דכותהון.

מסורה קטנה:
וברוך - ג' ראש' פסו'; מעשר - ג' וכל המעשר דכות'.

רש"י:
אשר מגן - אשר הסגיר , כמו "אמגנך ישראל" (הו' יא , ח). ויתן לו אברהם מעשר מכל אשר לו , לפי שהיה כהן.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
ומלכי צדק - נקרא כן , בעבור שהוא מלך על מקום הצדק (ראה יש' א , כא - כו). ויש אומרים (נדרים לב , ב) , כי הוא שֵם. ושלם הוא ירושלם , והעד: "ויהי בשלם סוכו" (תה' עו , ג). והוא כהן - כדברי המתרגם ארמית (ת"א); וכן כל 'כהן' , והעד: "וכהנו לי" (שמ' כח , מא). ופירוש "על דברתי מלכי צדק" בספר תהלות (תה' קי , ד) , כי כהוגן עשה ויפה דבר: שברך אברהם בתחלה , בעבור שהתנדב ללכת להושיע אשר נשבו , ואחר כן אמר וברוך השם שעזרו ונתן צריו בידו; כי מגן - כמו 'נתן' , וכן "עטרת תפארת תמגנך" (מש' ד , ט); והמ"ם שורש. ואברהם הוציא המעשר לכבוד השם , ולא מצא אדם ראוי לתתו לו כמלכי צדק.

ראב"ע פירוש ב - הארוך - דקדוק המלים:
מגן צריך - נתן , כמו "אמגנך ישראל" (הו' יא , ח).

ר' יוסף בכור שור:
ויתן... מעשר מכל - מכל השבי והמלקוח , לפי שהיה "כהן לאל עליון" (ראה לעיל , יח).

רמב"ן:
ויתן לו מעשר מכל - אברהם לא רצה לקחת לעצמו "מחוט ועד שרוך נעל" (להלן , כג) , אבל חלק הגבוה הפריש לתתו לכהן. ומלך סדום יצא לקראת אברהם אל עמק שוה לכבדו (ראה לעיל , יז) , והלך עמו עד שלם שהוציא מלכי צדק "לחם ויין" לעם אשר ברגליו (לעיל , יח) , ולא בקש מלך סדום ממנו דבר; אבל כאשר ראה נדיבות לבו וצדקתו שנתן המעשר , אז בקש גם הוא "הנפש" בדרך צדקה (להלן , כא). ואברם בטח באלהיו שיתן לו עשר ונכסים וכבוד , ולא רצה לקחת ממנו דבר , והשיב לו כל רכוש סדום שהוא שלו וכל רכוש עמורה להשיב אותו לבעליו; כי בכל בקש ממנו הנפש , ובכל היתה טענתו שלא יאמרו 'הם העשירו את אברם'. ושאר המקומות הנזכרים - לפי חרב הכו אותם (ראה לעיל , ה - ז) , ולא לקחו מערי המלכים רק "רכוש סדום ועמורה" (לעיל , יא) , כי בעבור שאבדו מלכיהם , נשארו עזובות עריהם. ויתכן שיהיה זה מה שאמר (להלן , כג): "אם מחוט ועד שרוך נעל" ישאר בידי מכל הרכוש הבא אליי מכולכם , "ואם אקח מכל אשר לך" ברכושך שנתת אתה לי.

רד"ק:
וברוך - שָנָה בזה השם לאמר אל עליון , ואברם גם כן נשבע בזה השם (ראה להלן , כב) , להוציא מלב השומעים , אותם העובדים לאלהים אחרים , וכי אין לעבוד אלא לו לבדו , והוא עליון על כל עליונים ואדון התחתונים והעליונים. מגן צריך - מסרם בידיך , וכן "אמגנך ישראל" (הו' יא , ח). ואמר צריך , ואע"פ שהם לא היו בני מלחמתו , ולא היה לו דבר עמהם , כיון ששבו בן אחיו ורכושו , הרי הם צריו. כי אברם בעל השם היה , ולוט - היה ידוע שהוא בן אחיו , ולא הניחוהו לאהבת אברם. ויתן לו מעשר מכל - המפרשים פרשו (ראה רש"י וראב"ע) , כי אברהם נתן למלכי צדק מעשר מהמקנה והרכוש אשר הציל , לפי שהיה "כהן לאל עליון" (לעיל , יח). ואדני אבי ז"ל פירש , כי מלכי צדק נתן לאברהם בדברו המעשר מן הדין , כי מלך סדום אמר לאברהם: "תן לי הנפש והרכוש קח לך" (להלן , כא) , ואברם אמר: "אם מחוט ועד שרוך נעל" (להלן , כג). אמר מלכי צדק לאברם: מן הדין תוכל לקחת המעשר מן הכל , ולא תקח דבר ממלך סדם , כי שלך הוא המעשר מן הדין; כי כל מציל ממון חבירו - המעשר הוא שלו , על שטרח להצילו. ונכון הוא הפירוש. כי יש לתמוה לדעת המפרשים , איך היה נותן אברם משל מלך סדם למלכי צדק? והוא לא רצה לקחת לעצמו , ויתן לאחרים?! זה לא יתכן.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
והנה מלך ירושלם הוציא לאברם ולמחנהו לחם ויין , כי עייפים היו; והוא היה עובד השם יתעלה , ובירך אברם ואמר: ברוך אברם לאל עליון אשר הוא קונה שמים וארץ - רוצה לומר , שהוא מושל בשמים ובארץ ומנהיג אותם - והנה בֵּרְכוֹ על אשר התעורר להלחם עם אלו המלכים החזקים להציל קרובו; וברוך השם יתעלה שהשגיח בך ונתן צָרֶיך בידיך. וכשמוע אברם דבריו נתן לו , לכבוד השם , מעשר מכל השלל והשבי , כטעם "כל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך" (בר' כח , כב) , כי הוא היה כהן לאל עליון.
ריכוז קישורים