תנ"ך - ויאמר אברם אל־מלך סדם הרמתי ידי אל־ה' אל עליון קנה שמים וארץ:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

וַיֹּ֥אמֶר אַבְרָ֖ם אֶל־מֶ֣לֶךְ סְדֹ֑ם הֲרִמֹ֨תִי יָדִ֤י אֶל־יְהוָה֙ אֵ֣ל עֶלְי֔וֹן קֹנֵ֖ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ: (בראשית פרק יד פסוק כב)

וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל־מֶלֶךְ סְדֹם הֲרִמֹתִי יָדִי אֶל־יְהוָה אֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ: (בראשית פרק יד פסוק כב)

ויאמר אברם אל־מלך סדם הרמתי ידי אל־ה' אל עליון קנה שמים וארץ: (בראשית פרק יד פסוק כב)

ויאמר אברם אל־מלך סדם הרמתי ידי אל־יהוה אל עליון קנה שמים וארץ: (בראשית פרק יד פסוק כב)

תרגום אונקלוס:

וַאֲמַר אַברָם לְמַלכָּא דִסדוֹם אֲרֵימִית יְדִי בִצלוֹ קֳדָם יְיָ אֵל עִלָאָה דְּקִניָנֵיהּ שְׁמַיָא וְאַרעָא :

עין המסורה:

הרמתי - ג' (בכתיבים שונים): בר' יד , כב; לט , טו; תה' פט , כ.

מסורה קטנה:

הרימתי - ג'.

רש"י:

הרמתי ידי - לשון שבועה , [מרים אני ידי ונודר לאל עליון. וכן: "בי נשבעתי" (בר' כב , טז) , נשבע אני , עכשיו אני נשבע , וכן "נתתי כסף השדה קח ממני" (בר' כג , יג) , נותן אני לך וקח מידי.]

ראב"ע פירוש א - הקצר:

הרימותי ידי - שבועה , כמו "כי אשא אל שמים ידי" (דב' לב , מ). וטעם אל עליון - כי הנה נשבעתי בשם שברכני זה הכהן (ראה לעיל , יט - כ).

רמב"ן:

וטעם הרימותי ידי אל יי' - לשון שבועה: מרים אני ידי לאל עליון; וכן "בי נשבעתי" (בר' כב , טז) - נשבע אני; לשון רבנו שלמה; וכך מצאתי בסיפרי (ספ"ד לג): מצינו בכל הצדיקים שמשביעין את יצרן שלא לעשות; באברהם הוא אומר: הרימותי ידי אל יי'. והנה הוא כלשון "וירם ימינו ושמאלו אל השמים וישבע בחי העולם" (דנ' יב , ז). ואנקלוס אמר: "ארימית ידי בצלו" - יאמר: התפללתי אל יי' וכפי פרושות השמים (ע"פ מ"א ח , כב) , אם אקח מכל אשר לך; כלומר: כה יעשה לי אלהים וכה יוסיף (ע"פ מ"א ב , כג) , אם אקח. והנכון בעיני , כי יאמר: הרימותי ידי אל יי' - להיות הקדש וחרם לפניו , אם אקח מכל אשר לך; כי ההקדשות יקראו כן 'תרומת יד' , כלשון "כל מרים תרומת כסף ונחשת" (שמ' לה , כד); "וכל איש אשר הניף תנופת זהב ליי'" (שם , כב). ואמר כן , בעבור שנתן ממנו מעשר , כי כל אשר יקח מכל אשר לו יהיה תרומה ליי' , לא יהנה ממנו הוא בדבר. ובבראשית רבא (מג , ט): עשאן תרומה , כמה דאת אמר "והרמותם ממנו תרומת יי'" (במ' יח , כו).

רד"ק:

הרימותי ידי - הנני מרים; וכן "נתתי כסף השדה" (בר' כג , יג). עם הרמת היד , היא השבועה; וכן "וירם ימינו ושמאלו אל השמים וישבע" (דנ' יב , ז). ופעם לא יזכור השבועה , אלא הרמת היד לבד , כמו הרימותי ידי; "אשר נשאתי את ידי" (שמ' ו , ח).

רלב"ג - ביאור המילות:

הרימותי ידי אל יי' - היא שבועה , כמו שזכר החכם אבן עזרא , כמו "כי אשא אל שמים ידי" (דב' לב , מ).

רלב"ג - ביאור הפרשה:

ואחר ששׁלמוּ דברי אברם עם מלך ירושלם , שאל מלך סדום מאברם שיתן לו השבי ויקח לעצמו הרכוש , וענה אליו אברם: הנה נשבעתי ביי' אל עליון אשר הוא קונה שמים וארץ , שלא אקח מכל אשר לך דבר , זולת מה שאכלו הנערים אשר הלכו אתי , וזולת חלק ענר אשכול וממרא , שהם יקחו החלק הראוי להם מהשלל והשבי , ולא תאמר: אני העשרתי את אברם , כי יש ליי' להעשיר אותי בזולת השלל והשבי הזה. (תשע תועלות לפרשת 'לך - לך' , חלק שלישי - בקובץ רלב"ג תועלות).