תנ"ך - ואת־החרי
בהררם
שעיר
עד
איל
פארן
אשר
על־המדבר:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְאֶת־הַחֹרִ֖י
בְּהַרְרָ֣ם
שֵׂעִ֑יר
עַ֚ד
אֵ֣יל
פָּארָ֔ן
אֲשֶׁ֖ר
עַל־הַמִּדְבָּֽר:
(בראשית פרק יד פסוק ו)
וְאֶת־הַחֹרִי
בְּהַרְרָם
שֵׂעִיר
עַד
אֵיל
פָּארָן
אֲשֶׁר
עַל־הַמִּדְבָּר:
(בראשית פרק יד פסוק ו)
ואת־החרי
בהררם
שעיר
עד
איל
פארן
אשר
על־המדבר:
(בראשית פרק יד פסוק ו)
ואת־החרי
בהררם
שעיר
עד
איל
פארן
אשר
על־המדבר:
(בראשית פרק יד פסוק ו)
תרגום אונקלוס:
וְיָת
חוֹרָאֵי
דִּבטוּרָא
דְשֵׂעִיר
עַד
מֵישַׁר
פָּארָן
דִּסמִיך
עַל
מַדבְּרָא
:
רש"י:
בהררם
-
בהר
שלהם.
איל
פארן
-
כתרגומו:
"מישר
פארן".
ואומר
אני
,
שאין
איל
לשון
'מישור'
,
אלא
מישור
של
פארן
-
איל
שמו
,
ושל
ממרא
-
'אילונים'
שמם
,
ושל
ירדן
-
'ככר'
שמו
,
ושל
שִׁטִּים
'אבל'
שמו
,
["אבל
השטים"
(במ'
לג
,
מט)]
,
וכן
"בעל
גד"
(יהו'
יא
,
יז)
-
'בעל'
שמו
,
וכולן
מתורגמין
'מישרא'
,
וכל
אחד
שמו
עליו.
על
המדבר
-
אצל
המדבר
,
כמו
"ועליו
מטה
מנשה"
(במ'
ב
,
כ).
רמב"ן:
איל
פארן
-
כתרגומו:
"מישר
פארן".
ואני
אומר
,
שאין
איל
לשון
'מישור'
,
אלא
מישור
של
פארן
-
איל
שמו
,
ושל
ממרא
-
'אילוני'
שמו
(ראה
בר'
יג
,
יח)
,
ושל
ירדן
-
'ככר'
שמו
(ראה
שם
,
י)
,
ושל
שטים
-
'אבל'
שמו
(ראה
במ'
לג
,
מט);
וכולם
מתורגמין:
"מישרא"
,
וכל
אחד
שמו
עליו;
לשון
רבנו
שלמה.
ואלו
היה
כן
,
היה
אנקלוס
מתרגם
בשמם:
"אילא
דפארן";
"אילוני
דממרא"
כמנהגו
בשמות!
ומי
הזכיר
לו
במקומות
הרבים
ההם
,
המישור
המה
כולם
,
או
הרים
הגבוהים?
וממרא
-
שם
האיש
,
אחי
ענר
ואשכל
בעלי
ברית
אברם
(ראה
להלן
,
יג)
,
והמקום
ההוא
שלו
,
כמו
שאמר
"אילוני
ממרא
האמורי"
,
כאשר
פירשתי
(בר'
יב
,
ו);
אבל
איל
פארן
-
מקום
אילים;
"כי
יבשו
מאילים
אשר
חמדתם"
(יש'
א
,
כט);
ו'אילוני'
-
מקום
אשלים;
"כאלה
וכאלון"
(יש'
ו
,
יג);
"אלונים
מבשן"
(יח'
כז
,
ו);
והנהוג
בהם
-
להיותם
נטעים
במישור
לפני
המדינות
,
להיות
לעיר
כמו
מגרש.
וכן
תרגם
"אלון
בכות"
(בר'
לה
,
ח):
"מישר
בכיתא"
,
ושָם
איננו
שם
העצם
למקום
,
רק
הוא
שם
לאלון
הנטוע
שם
,
כמו
שמפורש
"תחת
האלון"
(שם);
אלא
שהוא
רודף
הענין
,
לא
המלות.
והתרגום
הירושלמי
אמר
באיל
פארן
ו"אילוני
ממרא":
"מישרא"
,
כדברי
אנקלוס
,
ואמר
ב"אלון
בכות":
"בלוט
בכיתא"
,
כי
"אלון
בכות"
אצלו
שם
לאילן
,
לא
למקום;
ואנקלוס
סבר
שהוא
שם
למקום
,
כי
היו
בו
אלונים
רבים
,
כמו
"אילוני
ממרא"
,
ולכך
אמר
"האלון"
(בר'
לה
,
ח).
והנה
כלם
שמות
תאר
,
אבל
"ככר
הירדן"
-
לשון
'מישור'
ממש
הוא
,
כן
יקרא
בלשון
הקדש
המקום
שהנהרות
מתפשטין
בהם
במרוצת
המים
הנגרים
השוטפים
שם
,
ולכן
אמר
"ואל
תעמד
בכל
הככר
ההרה
המלט"
(בר'
יט
,
יז);
וכן
"כר
נרחב"
(יש'
ל
,
כג);
"לבשו
כרים
הצאן
ועמקים
יעטפו
בר"
(תה'
סה
,
יד)
―
פעמים
יכפלו
המלה
ופעמים
יסירו
הכפל
,
כמו
'בת
עין'
(ראה
איכה
ב
,
יח
וזכ'
ב
,
יב)
,
וזולתם
רבים
―
ויקראו
גם
כן
השלוחים
המהירים
בשם
הזה:
"לכרי
ולרצים"
(מ"ב
יא
,
ד);
"שרי
המאות
ואת
הכרי"
(שם
,
יט);
וכן
"בכרכרות"
(יש'
סו
,
כ)
-
שם
לגמלים
המריצין
שהזכירום
בתלמוד
(מכות
ה
,
א):
גמלא
פרחא;
וממנו
"מכרכר"
(ש"ב
ו
,
יד)
-
כפולים.
ו"אבל
השטים"
,
וכן
"אבל
מחולה"
(שו'
ז
,
כב)
,
שתרגמו
אותם
"מישר"
,
הוא
המקום
הנרחב
,
אין
בו
נטע
ולא
בנין
,
כי
הלשון
אצלם
לשון
'חרבן
ושממה'
,
כמו
"ויאבל
חיל
וחומה"
(איכה
ב
,
ח);
"אבל
תירוש
אומללה
גפן"
(יש'
כד
,
ז).
רד"ק:
ואת
החרי
בהררם
שעיר
-
והכו
את
החרי
בהר
שלהם
,
והוא
הר
שעיר
,
כמו
שאמר
"אלה
בני
שעיר
החורי
יושבי
הארץ"
(בר'
לו
,
כ).
בהררם
-
שֵם;
הנפרד:
'הֶרֶר'
,
בשקל
"ארץ"
(בר'
א
,
י);
"גפן"
(בר'
מ
,
ט).
ואלו
היה
מקור
מן
הדגוש
,
כמו
שאומרים
קצת
המפרשים
(ראב"ע)
,
היתה
הה"א
קמוצה
,
והנה
היא
פתוחה.
וכן
תרגם
אנקלוס:
"בטוריא
דשעיר".
איל
פארן
-
כתרגומו:
"מישר
פארן"
(ת"א).
על
המדבר
-
הסמוך
למדבר;
כמו
"ועליו
מטה
מנשה"
(במ'
ב
,
כ);
וכן
הוא
אומר
"במדבר
פארן"
(בר'
כא
,
כא).
רלב"ג - ביאור הפרשה:
ובארבע
עשרה
שנה
למרדם
בא
כדר
לעמר
והמלכים
השלשה
אשר
אתו
,
והכו
הרפאים
אשר
בעשתרות
קרנים
,
והזוזים
אשר
בהם
,
והאימים
אשר
בשוה
קריתים
,
והחורי
―
בעלותם
מפניהם
להר
שעיר
―
הכו
עד
איל
פארן
אשר
הוא
סמוך
למדבר
,
ואחר
כן
שבו
ובאו
אל
קדש
והכו
את
כל
שדה
העמלקי
,
וגם
האמורי
היושב
בחצצון
תמר.
וכראות
זה
מלכי
סדום
ועמורה
ואדמה
וצבויים
וצוער
,
יצאו
ממקומם
וערכו
אתם
מלחמה
בעמק
השדים.