תנ"ך - וישבו
ויבאו
אל־עין
משפט
הוא
קדש
ויכו
את־כל־שדה
העמלקי
וגם
את־האמרי
הישב
בחצצן
תמר:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַ֠יָּשֻׁבוּ
וַיָּבֹ֜אוּ
אֶל־עֵ֤ין
מִשְׁפָּט֙
הִ֣וא
קָדֵ֔שׁ
וַיַּכּ֕וּ
אֶֽת־כָּל־שְׂדֵ֖ה
הָעֲמָֽלֵקִ֑י
וְגַם֙
אֶת־הָ֣אֱמֹרִ֔י
הַיֹּשֵׁ֖ב
בְּחַֽצֲצֹ֥ן
תָּמָֽר:
(בראשית פרק יד פסוק ז)
וַיָּשֻׁבוּ
וַיָּבֹאוּ
אֶל־עֵין
מִשְׁפָּט
הִוא
קָדֵשׁ
וַיַּכּוּ
אֶת־כָּל־שְׂדֵה
הָעֲמָלֵקִי
וְגַם
אֶת־הָאֱמֹרִי
הַיֹּשֵׁב
בְּחַצֲצֹן
תָּמָר:
(בראשית פרק יד פסוק ז)
וישבו
ויבאו
אל־עין
משפט
הוא
קדש
ויכו
את־כל־שדה
העמלקי
וגם
את־האמרי
הישב
בחצצן
תמר:
(בראשית פרק יד פסוק ז)
וישבו
ויבאו
אל־עין
משפט
הוא
קדש
ויכו
את־כל־שדה
העמלקי
וגם
את־האמרי
הישב
בחצצן
תמר:
(בראשית פרק יד פסוק ז)
תרגום אונקלוס:
וְתָבוּ
וַאֲתוֹ
לְמֵישַׁר
פִּילוּג
דִּינָא
הִיא
רְקַם
וּמחוֹ
יָת
כָּל
חַקלֵי
עֲמָלְקָאָה
וְאַף
יָת
אֱמוֹרָאָה
דְּיָתֵיב
בְּעֵין
גֶּדִי
:
עין המסורה:
אל
-
עין
-
ב':
בר'
יד
,
ז;
יהו'
טו
,
ז.
את
-
כל
-
שדה
-
ב':
בר'
יד
,
ז;
ש"ב
ט
,
ז.
בחצצן
-
ב'
,
חד
חסר
וחד
מלא:
בר'
יד
,
ז;
דה"ב
כ
,
ב.
מסורה קטנה:
אל
-
עין
-
ב';
את
-
כל
-
שדה
-
ב';
בחצצן
-
ב'
חד
מל'
וחד
חס'.
רש"י:
עין
משפט
היא
קדש
-
על
שם
העתיד;
שעתידין
משה
ואהרן
לישפט
על
עסקי
אותו
העין
,
והם
"מי
מריבה"
(במ'
כ
,
יג;
ראה
תנח'
לך
לך
ח).
ואונקלוס
תרגמו
כפשוטו:
מקום
שהיו
בני
המדינה
מתקבצים
שם
לכל
משפט.
שדה
העמלקי
-
ועדיין
לא
נולד
עמלק
,
ונקרא
על
שם
העתיד
(ראה
ב"ר
מב
,
ז).
חצצן
תמר
-
הוא
עין
גדי
,
מקרא
מלא
בדברי
הימים
ביהושפט
(דה"ב
כ
,
ב).
רמב"ן:
אל
עין
משפט
-
על
שם
העתיד
,
שעתידין
משה
ואהרן
להשפט
שם
על
עסקי
אותו
העין;
לשון
רבנו
שלמה
מדברי
אגדה
(תנח'
לך
לך
יא).
ולא
הבינותי
זה
,
כי
קדש
זה
הוא
קדש
ברנע
,
כי
הוא
ב"איל
פארן"
(לעיל
,
ו)
אשר
על
המדבר
,
וממנו
נשתלחו
מרגלים
בשנה
שניה
,
שנאמר
"אל
מדבר
פארן
קדשה"
(במ'
יג
,
כו)
,
וכתוב
"ונבא
עד
קדש
ברנע"
,
"ותאמרו
נשלחה
אנשים
לפנינו"
(דב'
א
,
יט
,
כב)
,
ושם
ישבו
ישראל
"ימים
רבים"
(שם
,
מו);
אבל
קדש
,
ששם
משפט
הצדיקים
,
הוא
במדבר
צין
,
שבאו
שם
בשנת
הארבעים
,
שנאמר
"ויבאו
בני
ישראל
כל
העדה
מדבר
צן
בחדש
הראשון
וישב
העם
בקדש"
(במ'
כ
,
א)
וגמר
הפרשה.
אולי
המדרש
על
השם
בלבד
הוא;
רמז
הכתוב
כי
השם
הזה
קדש
,
הוא
יהיה
עין
משפט.
ואנקלוס
אמר:
"מישר
פילוג
דינא"
,
ולא
ידעתי
מהו;
אולי
הוא
מלשון
"פלגים
יבלי
מים"
(יש'
ל
,
כה);
"מי
פלג
לשטף
תעלה"
(איוב
לח
,
כה);
וכן
בלשון
חכמים
(אס"ר
ה
,
א):
פילגו
של
ים.
יאמר
כי
במישור
ההוא
מעין
המשפט
ועומק
הדין
,
כי
היה
מישור
נאה
מעותד
למלכים
,
שם
ישבו
לשפט
את
כל
הגוים
בארצות
ההם.
שדה
העמלקי
-
לשון
רבנו
שלמה:
עדין
לא
נולד
עמלק
,
ונקרא
על
שם
העתיד.
ולא
ידעתי
אם
רצונו
לומר
,
כי
משה
רבינו
קרא
המקום
בשם
שהוא
נקרא
בימיו
,
ואם
כן
אין
בכאן
דבר
עתיד!?
או
מה
העתידה
הזו
שיתנבאו
הגוים
לקרוא
המקום
כן?!
ולשון
בראשית
רבא
(ב"ר
מב
,
יא):
עדין
לא
נולד
עמלק
,
ואת
אמרת
את
כל
שדה
העמלקי!?
אלא
מגיד
"מראשית
אחרית"
(יש'
מו
,
י).
וזה
דרך
הדרש
להם
במקומות
רבים;
גם
בנהרות
גן
עדן
אמרו
(ב"ר
טז
,
ב
-
ג)
כלשון
הזה
,
וכונתם
לומר
,
כי
מעת
צאת
הנהרות
נאמר
,
כי
הנהר
הולך
קדמת
ארץ
העתידה
להיות
לאשור
(ראה
בר'
ב
,
יד).
והנכון
בעיני
בשדה
העמלקי
-
כי
היה
בימים
הקדמונים
אדם
נכבד
מבני
החורי
,
יושב
הארץ
ומשל
על
המקום
ההוא
,
ושמו
'עמלק'
,
ואליפז
בכור
עשו
קרא
שם
בנו
על
שם
האיש
ההוא
,
ואולי
ממשפחת
תמנע
אמו
היה
(ראה
בר'
לו
,
יב)
,
ומשל
גם
במקום
ההוא
,
והיה
שם
אלוף
עליהם.
רד"ק:
וישובו
ויבאו
-
אחר
שפשטו
על
המקומות
האלה
עד
המדבר
,
שבו
להם
כלפי
ארץ
סדום
,
ובאו
להם
אל
עין
משפט.
ידוע
היה
אצלם
למה
נקרא
כן
,
כמו
שאר
המקומות;
כי
כלם
נקראו
על
ענין
ידוע
אצלם.
ויש
דרש
(ראה
תנח'
לך
לך
,
ח):
נקרא
כן
על
שם
שעתידים
משה
ואהרן
להשפט
על
מי
אותו
העין
,
והם
מי
מריבה
(ראה
במ'
כ
,
א
-
יג).
שדה
העמלקי
-
מישור
גדול
,
שערים
בנויות
בו
,
נקרא
'שדה';
וכן
"שדה
אדום"
(בר'
לב
,
ד);
"שדה
מואב"
(בר'
לו
,
לה).
ואמר
העמלקי
,
כי
כשכתב
משה
רבינו
זה
,
כבר
נולד
עמלק
ורבו
תולדותיו
,
שהרי
יצא
על
ישראל
למלחמה
בצאתם
ממצרים
(ראה
שמ'
יז
,
ח
-
יג);
ולא
נקרא
זה
על
שם
סופו.
רלב"ג - ביאור הפרשה:
ובארבע
עשרה
שנה
למרדם
בא
כדר
לעמר
והמלכים
השלשה
אשר
אתו
,
והכו
הרפאים
אשר
בעשתרות
קרנים
,
והזוזים
אשר
בהם
,
והאימים
אשר
בשוה
קריתים
,
והחורי
―
בעלותם
מפניהם
להר
שעיר
―
הכו
עד
איל
פארן
אשר
הוא
סמוך
למדבר
,
ואחר
כן
שבו
ובאו
אל
קדש
והכו
את
כל
שדה
העמלקי
,
וגם
האמורי
היושב
בחצצון
תמר.
וכראות
זה
מלכי
סדום
ועמורה
ואדמה
וצבויים
וצוער
,
יצאו
ממקומם
וערכו
אתם
מלחמה
בעמק
השדים.