תנ"ך - ויקח־לו את־כל־אלה ויבתר אתם בתוך ויתן איש־בתרו לקראת רעהו ואת־הצפר לא בתר:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיִּֽקַּֽח־ל֣וֹ אֶת־כָּל־אֵ֗לֶּה וַיְבַתֵּ֤ר אֹתָם֙ בַּתָּ֔וֶךְ וַיִּתֵּ֥ן אִישׁ־בִּתְר֖וֹ לִקְרַ֣את רֵעֵ֑הוּ וְאֶת־הַצִּפֹּ֖ר לֹ֥א בָתָֽר: (בראשית פרק טו פסוק י)

טקסט וניקוד:

וַיִּקַּח־לוֹ אֶת־כָּל־אֵלֶּה וַיְבַתֵּר אֹתָם בַּתָּוֶךְ וַיִּתֵּן אִישׁ־בִּתְרוֹ לִקְרַאת רֵעֵהוּ וְאֶת־הַצִּפֹּר לֹא בָתָר: (בראשית פרק טו פסוק י)

טקסט בלבד:

ויקח־לו את־כל־אלה ויבתר אתם בתוך ויתן איש־בתרו לקראת רעהו ואת־הצפר לא בתר: (בראשית פרק טו פסוק י)

תיקון קוראים:

ויקח־לו את־כל־אלה ויבתר אתם בתוך ויתן איש־בתרו לקראת רעהו ואת־הצפר לא בתר: (בראשית פרק טו פסוק י)

תרגום אונקלוס:
וְקָרֵיב קֳדָמוֹהִי יָת כָּל אִלֵין וּפַלֵיג יָתְהוֹן בִּשׁוֵי וִיהַב פַּלגַיָא פֵּלַג לָקֳבֵיל חַברֵיהּ וְיָת עוֹפָא לָא פַלֵיג :

עין המסורה:
בתוך - ה': *בר' טו , י; *במ' לה , ה; יהו' ח , כב; שו' טו , ד; יש' סו , יז. ואת - הצפר - ג': בר' טו , י; *וי' יד , ו , נא.

מסורה גדולה:
בתוך ה' ויבתר אתם בתוך ומדתם מחוץ לעיר בין שני הזנבות בתוך ויהיו לישראל בתוך המתקדשים.

מסורה קטנה:
ויבתר - ל'; בתוך - ה'; בתרו - ל'; ואת - הצפר - ג'; בתר - ל'.

רש"י:
ויבתר אותם - חלק כל אחד לשני חלקים. אין המקרא יוצא מידי פשוטו: לפי שהיה כורת עמו ברית לשמור אבטחתו להוריש לבניו את הארץ , כדכתיב: "ביום ההוא כרת יי' את אברם ברית" וגו' (להלן , יח) , ודרך כורתי ברית לחלק בהמה ולעבר בין בתריה , כמו שנאמר להלן: "העוברים בין בתרי העגל" (יר' לד , יט); ואף כאן: "תנור עשן ולפיד אש אשר עבר בין הגזרים" (להלן , יז) - שלוחו של שכינה שהוא אש. ואת הצפור לא בתר - לפי שהאומות נמשלו כפרים ואילים ושעירים , שנאמר "סבבוני פרים רבים" (תה' כב , יג); ואומר "האיל אשר ראית בעל הקרנים מלך (בנוסחנו: מלכי)... פרס" (דנ' ח , כ); ואומר "הצפיר השעיר מלך יון" (שם , כא); וישראל נמשלו לבני יונה , שנאמר: "יונתי בחגוי הסלע" (שה"ש ב , יד); לפיכך בתר את הבהמות , רמז שיהו האומות כלים והולכים , ואת הצפור לא בתר - שיהיו ישראל קימים לעולם.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
ויבתר - חתכם והפרידם; וכמוהו "על הרי בתר" (שה"ש ב , יז). ויתן איש - דע , כי מלת איש - כמו "בעל" (בר' לז , יט); וכן "איש מלחמה" (שמ' טו , ג); "והאיש גבריאל" (דנ' ט , כא); ופירוש 'בעל' - כמו 'עצם הדבר'; וכן "איש בליעל" (ש"ב כ , א) - סמוך; גם כן ב'חיות' וב'יריעות': "אשה אל אחותה" (יח' א , ט; שמ' כו , ג). נתן בתר כל איש לקראת רעהו , כי הבהמה והאדם שנים המה. הצפור לא בתר - התור והגוזל (ראה לעיל , ט) , כי צפור - שם כלל.

ראב"ע פירוש ב - הארוך - דקדוק המלים:
איש בתרו - עצם הבתר , כדרך "איש לא נעדר" (יש' מ , כו).

ר' יוסף בכור שור:
ואת הצפור לא בתר - כי קטנים היו , ואינם ראוים ליחלק; וכן הוא אומר בקרבנות "ושסע אותו בכנפיו ולא (בנוסחנו: לא) יבדיל" (וי' א , יז) - לא יחלקנו לשני חלקים מפני קוטנו.

רמב"ן:
ויבתר אותם בתוך - לכרות עמו ברית , לעבור בין הבתרים האלה. ונרמז לו גם כן , כי מאלה יהיה כל קרבן בבהמה ובעוף , כי ה"גוזל" (לעיל , ט) - בן יונה; ואמר בו "גוזל" , שלא הוכשרו במין ההוא אלא הקטנים. ואע"פ שכל קטני העופות יקראו 'גוזלים' , "כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף" (דב' לב , יא) , הבין אברהם מעצמו המין הנבחר; או שהקריב בן יונה ברצונו , והכתוב בחר לעולם במין אשר הקריב הזקן. והנה ידע שאלה יהיו הקרבנות , וכל הקרבנות יִבָּתְרוּ , העולה - לנתחים , והשלמים - בחזה ושוק וחלבים , והחטאות והאשם - לחלביהן. ואת הצפור לא בתר - נתן התֹר והגוזל איש לקראת רעהו , כי גם הם היו בברית , אבל לא בתר אותם בתוך , כי בכל העוף הקרב נאמר "לא יבדיל" (וי' א , יז). ובבראשית רבא (מד , יד): הראה לו הקדוש ברוך הוא , שמבדילין בעולת העוף ואין מבדילין בחטאת העוף.

רד"ק:
ויקח לו. ויבתר אותם בתוך - מה שבתר ומה שלא בתר , הכל היה במצות האל , ואע"פ שלא זכר זה. וטעם 'הבתר' לענין הברית שכרת עמו , כמו שכתבנו (לעיל , ט). ורמז לו בזה , שכל האומות האלה שהרעו לישראל , כלם יהיו מבותרים ומחולקים , ויהיו אלה כנגד אלה , וילחמו זו בזו עד שיכלו. וכן יהיו מחולקים בתורתם ובאמונתם , כי זה גורם השנאה והתחרות אשר ביניהם , עד אשר יְכַלּוּ אלה את אלה. ולא יהיו כן ישראל; אע"פ שהיה מעט זמן מלחמה בין אפרים ויהודה , תורתם ואמונתם לא נחלקה. ולימות המשיח יהיו לאחדים , לא יהיה ביניהם קנאה ותחרות , כמו שאמר "אפרים לא יקנא את יהודה ויהודה לא יצר את אפרים" (יש' יא , יג). לפיכך אמר ואת הצפור לא בתר - והצפור הוא כולל התור והגוזל (ראה לעיל , ט) ― כי ישראל מפוזרים בגלות בארבע רוחות השמים , והם לעם אחד , דבקים בתורתם ובאמונתם כלם , ממזרח ועד מערב; תורה אחת להם (ע"פ במ' טו , טז). לא שנו דתם במצר הגלות והגזרות הקשות , העוברות עליהם תמיד.

רלב"ג - ביאור המילות:
ויבתר אותם בתוך - רוצה לומר , שחִלֵּק הבהמות לחצאים , כי כן היה דרך כורתי ברית , שהיו חולקים דבר אחד לחצאים , והיו עוברים בין החלקים ההם , להורות על שהם שָׁבוּ כמו גוף אחד , לחוזק האהבה אשר ביניהם. איש בתרו - רוצה לומר: איש - הבתר שבתר; והרצון בזה , שהוא שָׂם אחד מהבתרים שבתר לקראת הבֶּתֶר אשר היה זוגו; כי 'איש' ו'אשה' יֵאָמֵר בכמו זה העניין בלשוננו: אמר בכרובים "ופניהם איש אל אחיו" (שמ' כה , כ) , וביריעות "אשה אל אחותה" (שמ' כו , ג). והצפור לא בתר - רוצה לומר: התור והגוזל (ראה לעיל , ט). וידמה שכבר שם אחד מהם בפאה האחת , והאחר - בפאה השנית.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
ולקח לו אברם את כל אלה , וחלק כל אחד מהם , זולת העוף , לשני חצאים , ונתן כל אחד מהחלקים נכח חבירו; והעוף לא בתר , אבל שָׂם התור בפאה האחת והגוזל בפאה השנית; כמו שסדרה התורה בדמיון זה בעולת בהמה , שיהיו מנתחים אותה לנתחיה , ולא יעשו כן בעולת העוף.
ריכוז קישורים