תנ"ך - ביום ההוא כרת ה' את־אברם ברית לאמר לזרעך נתתי את־הארץ הזאת מנהר מצרים עד־הנהר הגדל נהר־פרת:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא כָּרַ֧ת יְהוָ֛ה אֶת־אַבְרָ֖ם בְּרִ֣ית לֵאמֹ֑ר לְזַרְעֲךָ֗ נָתַ֙תִּי֙ אֶת־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את מִנְּהַ֣ר מִצְרַ֔יִם עַד־הַנָּהָ֥ר הַגָּדֹ֖ל נְהַר־פְּרָֽת: (בראשית פרק טו פסוק יח)

בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת יְהוָה אֶת־אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת־הָאָרֶץ הַזֹּאת מִנְּהַר מִצְרַיִם עַד־הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר־פְּרָת: (בראשית פרק טו פסוק יח)

ביום ההוא כרת ה' את־אברם ברית לאמר לזרעך נתתי את־הארץ הזאת מנהר מצרים עד־הנהר הגדל נהר־פרת: (בראשית פרק טו פסוק יח)

ביום ההוא כרת יהוה את־אברם ברית לאמר לזרעך נתתי את־הארץ הזאת מנהר מצרים עד־הנהר הגדל נהר־פרת: (בראשית פרק טו פסוק יח)

תרגום אונקלוס:

בְּיוֹמָא הַהוּא גְּזַר יְיָ עִם אַברָם קְיָם לְמֵימַר לִבנָך יְהַבִית יָת אַרעָא הָדָא מִנַהרָא דְמִצרַיִם עַד נַהרָא רַבָּא נַהרָא פְרָת :

עין המסורה:

מנהר - ב': בר' טו , יח; עז' ח , לא.

מסורה קטנה:

מנהר - ב' ונסעה מנהר אהוא.

רש"י:

לזרעך נתתי - אמירתו של הקדוש ברוך הוא כאילו היא עשויה (ראה ב"ר מד , כב). הנהר הגדול - לפי שדבוק לארץ ישראל קורהו 'גדול' , ואע"פ שהוא מאוחר שבארבעה ראשים של נהר היוצא מעדן , שנאמר: "והנהר הרביעי הוא פרת" (בר' ב , יד). משל הדיוט אומר: עבד מלך מלך , הדבק לשחוור וישתחוו לך (ראה ספ"ד ו).

רשב"ם:

[[אשר עבר בין הגזרים האלה. ביום ההוא וגו' - (ראה בפירושו לשמ' כד , יא).]]

ראב"ע פירוש א - הקצר:

מנהר מצרים - הוא "שיחור" (יהו' יג , ג) , ולא היאור.

רמב"ן:

ביום ההוא כרת יי' את אברם ברית לאמר וגו' - הנה הקדוש ברוך הוא הבטיח את אברהם במתנת הארץ פעמים רבים , וכולם לצורך ענין; בבואו בארץ מתחלה אמר לו "לזרעך אתן את הארץ הזאת" (בר' יב , ז) , ולא באר מתנתו , כי אין במשמע , רק במה שהלך בארץ עד מקום שכם עד אילון מורה; ואחרי כן כשרבו זכיותיו בארץ , הוסיף לו "שא נא עיניך וראה... צפונה ונגבה וקדמה וימה" (בר' יג , יד) , כי יתן לו כל הארצות ההן בכללן ― ואין הטעם: "אשר אתה רואה" בעיניך , כי ראות האדם איננו למרחק , רק שיתן לו לכל מראה עיניו הרוחות , או שהראהו כל ארץ ישראל כאשר היה במשה רבנו ― והוסיף לו בברכה השנית הזאת עוד "ולזרעך עד עולם" (שם , טו) , ושירבה זרעו "כעפר הארץ" (שם , טז); ובפעם השלישית באר לו תחומי הארץ , והזכיר לו כל העמים , עשרה אומות (ראה להלן , יט - כא) , והוסיף לכרות לו ברית עליהן , שלא יגרום החטא; וכאשר צוהו על המילה אמר לו "לאחזת עולם" (בר' יז , ח) , לאמר , שאם יגלו ממנה , עוד ישובו וינחלוה; והוסיף "והייתי להם לאלהים" (שם) , שהוא בכבודו ינהיג אותם , ולא יהיו בממשלת כוכב ומזל או שר משרי מעלה , כאשר יתבאר עוד בתורה (ראה פירושו לוי' יח , כה). ואמר הכתוב בפעם הראשונה "לזרעך אתן" (בר' יב , ז) , בלשון עתיד , וכן בשנית , כי עד הנה לא נתנה אליו כולה , ולפיכך אמר לו "אתננה" (בר' יג , יז) , אבל בשלישית , בשעת הברית , אמר: לזרעך נתתי , לאמר , שיכרות לו ברית על המתנה שכבר נתן לו; וכן בעת המילה , כשאמר "לאחזת עולם" , אמר לו "ונתתי לך" (בר' יז , ח) - בעתיד. ורבנו שלמה כתב: לזרעך נתתי - אמירת הגבוה , כמי שהיא עשויה. ואין צורך במקום הזה.

רד"ק:

ביום ההוא - באותה המראה כרת עמו ברית , לתת לזרעו את הארץ כלה. ורמז לו בזה , שיירשו אותה כלה לישיבת הגלות הזה. כי אמר לו , שיתן לזרעו עשר אומות שזכר (ראה להלן , יט - כא) , ובירושה ראשונה לא ירשו אלא ארץ שבעה אומות. וקני וקניזי וקדמני (שם) לא ירשו עדין; מלמד , שהמאמר הזה לעתיד הוא. נתתי - כבר נתתיה להם , בדברי שהוא קיים. עד הנהר הגדול נהר פרת - אמרו רבותינו ז"ל (שבועות מז , ב?): אע"פ שיש בארבע נהרות (ראה בר' ב , י - יד) גדול ממנו , קראו גדול , לפי שהוא מארץ ישראל; כמו שאומר במשל: עבד מלך - מלך.

רלב"ג - ביאור הפרשה:

ביום ההוא כרת יי' את אברם ברית , לתת לזרעו כל ארץ משפחות כנען; וזה כי הוא הודיעו שהוא יסבב , על כל פנים , שיהיה זרעו ראוי להשגיח בו בזה האופן מההשגחה. והנראה , שאלו העשרת משפחות היו מבני כנען , כי בירושת ארץ כנען היה זה הייעוד; וכבר נחלקו ז"ל בבראשית רבה (מד , כג) בענין קיני וקניזי וקדמוני , ואמרו שהם 'אדום' ו'מואב' ו'בני עמון' , ושהם יהיו לבני ישראל לימות המשיח. והנה התועלת המגיע מזה הספור בכללוּת הוא להודיע , שכבר נשבע השם יתעלה לאברהם שירשו בניו את הארץ; עם שכבר פרסם בזה הספור , ובזולתו , ממה שינהג מנהגו מציאוּת הנבואה , אשר אם לא יאמֵין בה , תפול התורה בכללה , ולזה דקדק בעתות הגעת זאת הנבואה , והאריך בה , לישב יותר בלבנו אמתת זה הספור. (חמש תועלות לפרשת 'לך - לך' , חלק רביעי - בקובץ רלב"ג תועלות).